מי הדוד הזה?

רבים מברכים את הבוס (ולא ה-BOS) שלנו ברחוב ובאירועים, אלא שהוא לא מצליח לזכור מיד מאיפה הוא מכיר את המברכים. זה קורה במידה זו או אחרת לרובינו, ואולי האינטרנט תוכל לעזור. כי רשת המחשוב העולמית יותר ויותר מגוונת ומרבה בשיטות הקישוריות שלה. אחד האמצעים שיוכל לעזור לנו לזהות אנשים, יהיה אולי הגוגלס (Goggles) של גוגל. מטרת האפליקציה היא "לזהות כל תמונה" בדיוק כפי שראינו בסרטי מדע בדיוני אין ספור.
הזיהוי במקרה זה נעשה על ידי אפליקציית הגוגלס לאחר שצילמתם תמונה באמצעות טלפון נייד חכם, כאשר התמונה מוזנת למנוע החיפוש של גוגל באינטרנט. מנוע החיפוש מזהה ומחזיר נתונים על האובייקט שצולם, ומגשר בכך בין העולם האמיתי לרשת האינטרנט.
במשך עשרות שנים ניסו מדענים לפתח "ראיית מחשב" ורשמו לעצמם הצלחות מרשימות יותר ומרשימות פחות. אבל הזיהוי של חפצים ודמויות בקנה מידה ("scale") שיתמוך במצבים מגוונים דורש כוח מחשוב רב, משהו שלא חסר במרכזי המידע הטיטאניים של גוגל. שם לקחו טכנולוגיה קיימת והוסיפו לה את משאבי המידע והעוצמה שלהם.
עוד לפני גוגלס הופיעו אפליקציות כמו Wikitude(שזכתה בפרס המציאות המורחבת של 2009) ו-World Surfer שמוסרות לנו מידע על נקודות ציון גיאוגראפיות ומתבססות על מידע של מיקום, בשילוב אינפורמציה של מפות, מצפן ו- GPS.
גם הגוגלס מנצלת מידע על מיקום כדי לסייע ולזהות חפצים, אך יכולתה לזהות אינסוף אובייקטים במצבים שונים מקנה לה יתרון אדיר.
ברגע שמצלמים תמונה עם גוגלס, היא לוקחת כמה שניות לניתוחה, ושולחת אותה להשוואה למאגרי הגוגל המבוזרים כדי לנסות ולהתאים אותה לתמונות השמורות בהם, על מנת לקבל תשובה כמה שיותר מהירה.
בדיקות שנעשו עד כה מראות כי השיטה מזהה טוב יותר קטגוריות מסוימות של אובייקטים, כמו תקליטורים, פוסטרים של סרטים, מוצרים, תוויות יין, יצירות אומנות, בניינים ונקודות ציון גיאוגראפיות. היא מסוגלת לקרוא כרטיסי ביקור וכריכות של ספרים. לעומת זאת, היא מצליחה פחות עם עצים, מכוניות ודברים שצורתם יכולה להשתנות, כמו למשל בדים, או חפצים שלא מוארים היטב. כך למשל, אם צילמתם את קשת הניצחון בפריז מתוך אחת השדרות המובילות אליו והוא מופיע שלמה בתמונה, גוגלס תזהה אותו ללא בעיה. אם צילמתם ממדרכה בה צמרות העצים עומדות בדרככם, תהיה בעיה בזיהוי. גם חפצים מבריקים, המחזירים אור למצלמה, יכולים להכשיל את הזיהוי.
ככל שאנו מעלים יותר מידע לרשת, ומנועי החיפוש דוגמים תמונות חדשות ופנים חדשות, גדלה הבחירה ההשוואתית של יישומים מסוג זה. וככל שאנו מוסיפים מידע על האובייקטים המככבים בתמונות שלנו, יוכלו אפליקציות אלו למסור יותר נתונים על ההיסטוריה, התכונות, השימושים, הפיזור ועוד של אותם הדברים.
מטרת הגוגלס לזהות כל תמונה כוללת כמובן לזהות אנשים. לדברי מדענים קשה הרבה יותר לזהות פנים אנושיות מאשר חפצים, אך הטכנולוגיה וכוח המחשוב הולכים ומתקדמים במהירות ויתכן וזיהוי תווי הפנים יהיה נגיש בעוד זמן לא רב. כבר היום יש לגוגלס מספר יכולות של זיהוי פנים, אך עד כה לא נפתרו סוגיות של שמירה על הפרטיות המונעות ניצול חופשי של יכולות אלו.
לא רחוק היום בו העולם יהיה מקושר ב-היפר-לינקים כפי שרשת האינטרנט לפניו. במפגש משפחתי נכוון את הטלפון הנייד לקשיש החביב הממהר לצ'פח לנו את הצורה, והודות לאילן היוחסין שבן הדוד העלה בעבר לאתר משפחתי, לרשתות החברתיות, למודעות האבל במקומונים, ומי יודע - אולי גם איזה מאגר ביומטרי שנפרץ... נבין כיצד הוא קשור אלינו, מהי ההיסטוריה הרפואית שלו והאם הוא נחמד אלינו כי אולי אנחנו מתאימים לתרום לו כליה...
 

ארוז בדיסק קשיח

אחת המתנות הנאות שהוצעו השנה לקראת חגי דצמבר הייה אוסף כל חוברות ה-National Geographic שיצאו אי פעם. והחוברת הראשונה יצאה לאור ב-1888! כלומר, 120 שנה של כתבות, תמונות מדהימות ומפות. על מנת להגיש את האוסף ברזולוציה גבוהה ולשמר אותו היטב, הוא נמכר על גבי דיסק קשיח 160GB
בדיסק הקשיח, 100GB פנויים לשימוש חופשי (אולי כדי להעלות את המהדורות הבאות?)
זה בעינינו רעיון מבריק, בעיקר מבחינת החיסכון בנייר כתרומה לאיכות הסביבה.
בשליש מחיר האוסף ע"ג דיסק קשיח, ניתן לרכוש את אותו אוסף ע"ג תקליטורים אופטיים (6 DVD)
מה שראוי כאן לציון היא העובדה שהדיסק הקשיח הופך להיות אריזה למידע בדיוק כפי שראינו את התקליטורים ומאוחר יותר הדיסקונים. דמיינו לעצמכם תלמידים רוכשים דיסק קשיח עם כל החומר של שנת הלימודים במקום ספרים. דמיינו את הקלות לעדכן את החומר משנה לשנה, במקום להשליך טונות של ספרים שלא נמכרו או שנעשה בהם שימוש מזערי. אולי אנו בפני תחילת הסוף של תעשייה שלמה, אולי בפני התחלה של עידן חדש.
 

QuickVM

פיתוח חדש לסדרת פתרונות BOS לסביבת השרת הווירטואלי.

תוכנת ה-ChiefDD הינה מרכיב עזר במערכת BOS ההולך ונעשה למרכיב מוביל וחשוב. התוכנה מייצרת העתק דיסק מערכת נאמן למקור באמצעות שורת פקודה מכל מחשב ברשת וללא התקנת תוכנה כלשהי עליו.
באמצעות שורת הפקודה ניתן לעדכן מקטעים בודדים שהשתנו בדיסק מערכת המקור אל תוך קובץ העתק הדיסק (Image) באופן שמאפשר שמירת עדכניות ההעתק לעתים תכופות, במהירות גבוהה ומינימום תעבורת רשת.

מלבד האפשרויות הרגילות הניתנות במערכת BOS לטעינת קובץ ההעתק ככונן דיסק פעיל לקריאה וכתיבה במערכת או שכפולו חזרה לדיסק קשיח חדש, ניתן לטעון את קובץ ההעתק כמערכת מחשב וירטואלית עצמאית. בשיטה זו אנו טוענים את הקובץ תחת תוכנת VMPlayer או VMServer ומאפשרים אתחול.

שיטה זו מאפשרת הפעלת שרת חלופי עדכני בתוך מספר שניות בעת צרה, קובץ ההעתק שמכיל את מערכת ההפעלה והאפליקציות של השרת המאתחל וממשיך לספק את השירותים הקריטיים לארגון עד להשבת השרת הראשי עצמו לפעולה.

כדי להקל על פעולת טעינת בקובץ לסביבת ה VM פיתחנו את כלי QuickVM היוצר את ההגדרות הנחוצות לטעינה מהירה ב VM (קובץ VMX וקובץ VMDK).

הכלי מאפשר בחירת מערכת הפעלה, שם השרת, קובץ ההעתק ואף הגדרה האם לפתוח בתצורת קריאה בלבד או קריאה וכתיבה.
 

לקוחות בהסכם שירות יכולים לקבל את הכלי באמצעות פנייה למחלקת שירות לקוחות בצ'יף.
 

לשכתב את הזיכרון

אם קודם הזכרנו את סרטי המדע הבדיוני, הרי כי כעת תורו של הג'אנר בו מוחקים לאנשים את הזיכרון, באופן גורף או סלקטיבי. האם ניתן יהיה למחוק יום אחד זיכרונות כואבים? דר' דניאלה שילר, ישראלית באוניברסיטת ניו יורק, חוקרת את התחום ופרסמה במגזין Nature עבודה המראה כי ניתן לשכתב זיכרונות מכאיבים.
צוות המחקר של שילר מצא כי הפעלתם מחדש של זיכרונות מפחידים באנשים מספקים חלון הזדמנויות לעדכון הזיכרונות עם מידע שלא גורם לפחד, וכתוצאה מאותו עדכון יעלה האדם את הזיכרון בפעמים הבאות, מבלי שיסבול בתגובות פחד.
בניסויים שולבו תוצאות קודמות של עבודה עם בעלי חיים, עם עבודה על בני אדם (עמיתים באוניברסיטה), וכך פותחה שיטה בלתי חודרנית לשכתוב זיכרונות. המדענים יצרו זיכרון מכאיב על ידי כך שהראו למתנדבים חפץ כלשהו בו בזמן שהעבירו להם זרם חשמלי. ביום למחרת, הוזכר למתנדבים החפץ כדי להפעיל מחדש את הזיכרון, אך נעשה ניסיון להחליף את הזיכרון המפחיד עם זיכרון בטוח. ביום השלישי, נבדקו המתנדבים כדי לאתר תגובה של פחד.
התוצאות רומזות כי במהלך חיי הזיכרונות קיימים חלונות של הזדמנות בהם הזיכרון ניתן לשינוי תמידי. הבנת הדינאמיקה של הזיכרון אולי תוכל לסייע בטיפול של זיכרונות רגשיים לא תקינים.
למרות התוצאות הטובות, השיטה עדיין לא בשלה להפעלתה מחוץ למעבדה. אבל, היא מהווה תקווה לכל הסובלים מ-PTSD או הפרעה פוסט-טראומטית.
כמי שמרבים לבקר בקולנוע, קשה לנו שלא לאחל שהשיטה - כמו גם המאגר הביומטרי הלאומי- לא תיפול לידיים זדוניות. עוד עשוי מישהו להעלות לנו בכל פעם את מחיר המים ושזה יראה לנו דווקא נחמד.
 

שיווק במייל

האתר e-marketer הציג בדצמבר בדיקות וניתוחים של הרגלי שיתוף הקבצים באוכלוסיית הגולשים. הוא מצא כי על אף כל החידושים, הדואר האלקטרוני הוא עדיין הכלי המוביל בתחום.
בפלטפורמת השיווק הדיגיטאלי סטרונגמייל, 86% מכל פעילות השיתוף הקשורה לתוכנות חברתיות ברבעון השלישי של 2009 עברה במיילים. פייסבוק רק זכתה ל-6% ו-טוויטר ל-4%. למרות שהשיתוף בטוויטר הגיע לשיעור הקליקים הגבוה ביותר והאימייל לנמוך ביותר, תוכן שהועבר דרך דואל היה בעיקר זה שהוביל לרכישות, רישום מינויים ודרכי מימוש נוספות. כפתורים ובאנרים מוטמעים, שהראו שיעור הקלקה גבוה, גם הם הביאו תוצאות שיווקיות טובות יותר מאשר פייסבוק או טוויטר.
בדיקת פעילות השיתוף ברשת ה-ShareThis באוקטובר 2009 גילה גם הוא שהדואר האלקטרוני היה הערוץ העיקרי להפצת תוכן בין חברים, עם 46.4% מכל השיתופים. כשליש נוסף בוצע דרך פייסבוק, ופחות מ-6% דרך טוויטר.
כמו בבדיקה של StrongMail, גם זו של ShareThis מצאה כי בטוויטר השיתופים זוכים ל-CTR הגבוה, בזמן שלקישורי הדואל היה הסיכוי הנמוך מכולם שיקליקו עליהם. אבל, כאשר הסתכלו על מעורבות הגולשים, ראו כי השיתופים דרך אימייל הובילו למספר הרב ביותר של עמודים שנצפו (2.95) בעוד גולשים שהקליקו דרך טוויטר רק ביקרו בממוצע ב-1.66 עמודים כל אחד.
תוצאות שני הסקרים מנוגדות למידע שסיפק קודם לכן AddToAny, על פיו פייסבוק השיג את חלק הארי מכל פעילות השיתוף של תוכן.
 

ברוך השם, יום יום

סיפרנו לכם בעבר מקרים יוצאי דופן שקראו לנו בצ'יף. אבל, יש הרבה אירועים חריגים שקורים כל הזמן ולמרות שבנפרד הם לא "עושים כתבה", כמעט כל יום היה משהו לספר בבית. הנה לכם כמה דוגמאות רק מ-2009

נשל של נחש (זעמן קטן) נמצא בתוך מארז של מחשב שולחני

לקוח העיר את התורן בטלפון ב-05:30 בבוקר, אחרי שנמחקו לו קבצים ולא הצליח להירדם כל הלילה...

מצלמות האבטחה קלטו פועלים זרים מסתובבים סביב הבניין בכוונות ברורות להדליק מדורת בישול. (בסוף לא הדליקו)

שוחזרו תמונות ממחשב של לקוח חובש כיפה, בהן בנות חווה לבושות בפיסות בד לא יותר גדולות מכיפות.

באותו עניין - ממחשב נישא בבעלות חברה שוחזרו קבצים, כולל תמונות העובד שצילם את עצמו במצבים אינטימיים!

כרטיס SSD נלעס ונבלע ע"י כלב ("המורה! הכלב אכל לי את שיעורי הבית!"). וטרינר סייע בשחזור הכרטיס שנתקע בוושת. המידע שוחזר אחרי טיפול נאות בכרטיס.

ועוד על בעלי חיים: חתול נכלא במשרד במשך הלילה. בהעדר ארגז חול וברוב עדינותו, לא פגע בציוד המחשוב, עשה את צרכיו בכיור.

מספר פעמים נשלחו אלינו בטעות דיסקים תקינים במקום הדיסקים התקולים לשחזור מידע. באחת הפעמים נשלח דיסק עתיק עם מערכת הפעלה ויישומי DOS שנותק מן המערכת המקורית כאשר הלקוח היה בגיל בי"ס יסודי.

קרב מילולי עז התפתח בין עובר אורח לבלדר שסיפק הזמנה למעבדה... והחנה את רכבו בצורה חריגה. התערבות צוות צ'יף הובילה לסולחה צבעונית עם שתיית תה על המדרכה.

צלצולי סרק שיגעו את המשרדים במשך שבועות ארוכים. מערכות הטלפוניה נבדקו על ידי הספק, ספק המרכזייה, חשמלאי מוסמך ועוד מעט גם למְגָּרֵשׁ שֵׁדִים היינו קוראים. עד שהגיעו מים עד נפש ופנינו למשטרת ישראל. מאותו רגע, כל הצלצולים המוזרים הופסקו ושבה השלווה למחוזותינו.
 

מלנכוליה

אדם נחמד פתח עוסק מורשה והגיש לנו את החשבונית מספר 1 שלו. מלנכוליה אחזה בנו. הנה עוד טרף לביטוח הלאומי. עוד שה קורבן לעצמאות העסקית, מגיש לנו את המנחה הראשונה מיני רבות.
כלום הוא לא יודע עדיין על מועדי ההגשה, על תאריכי תשלום, על מקדמות מס, על שכר רו"ח או העסקת עובדים. אמרו לו שזה לא קל, אך הוא בוטח באונו הצעיר. נקי מחששות, עדיין חיוכו טהור. ההכנסות והרווחים הם בחלומו תאומים סיאמים, כמעט גוף אחד. אוי למצב רוחו ביום בו יאלץ להעביר אותם ניתוח להפרדה. האם יישאר משהו בחיים? האם משהו לחיות?
ילדינו תחת חסותנו מלידה עד צבא. מצייתים למפקדים עד שחרור. הצורך בעצמאות לא מגיעה תמיד מיד. ברי המזל חשים עצמאות גם כמועסקים. מרדנים, אינדיבידואליסטים, ועוד רבים שלא ימצאו את מקום חלומותיהם ימשיכו לנדוד מעבודה לעבודה עד שיום אחד לא יעמדו בפיתוי להזדקף על רגליהם הפִיסְקָלִיות. לבחור שם לעסק, למתג אותו, להחליט לבד, להתלבט בדד.
חשבונית מספר 1 היא אוֹדָה לתקווה ורֶקְווִיאֶם לעלומים. עוסק מורשה נולד וציפור דרור נקברת - שנים יגידו אם בקבר זהב או בתהום העליות והמורדות. בעול של צמיחה או בשאול של בינוניות.
אבל, למרות כל הסיכויים, מחייך עוסק המורשה הטרי ומצהיר: "אני לא מחפש את הכסף, רק לעשות מה שאני אוהב". לפחות, עד שהאישה תחליט אחרת.
 

השורות של עמית

וידאו מאוסף של תמונות

בטח נתקלתם לא פעם בסרטוני וידאו המורכבים מאוסף של תמונות. כמובן שניתן לבצע זאת בתוכנה לעריכת סרטי וידאו אבל למען האמת זו עבודה קשה ומעצבנת. לפני זמן מה נתקלתי בתכנה שעושה את העבודה נהדר בלי הרבה סיבוכים כמה הקלקות עכבר וזהו. Digital Clip Factory היא תכנה חינם, כל מה שצריך לעשות הוא להעלות את התמונות, לסדר אותן (אל תטרחו אפילו לשנות את הרזולוציה) להכניס מוסיקה (מקבלת קבצי MP3 ו- WAV) ו... להפיק מהם סרט. בילוי נעים!
 

אין דבר כזה סילבסטר

חג המולד עבר, והשלב הבא הוא ראש השנה האזרחי, מה שהישראלים קוראים "הסילבסטר". לא רבותי, אף אחד לא חוגג את "הסילבסטר" כי אין דבר כזה הסילבסטר. לנוצרים יש המון קדושים והם מפוזרים על פני כל לוח השנה, כל יום וקדושיו הוא. אם הם היו חוגגים את ימי הקדושים שלהם הם היו עסוקים בחגיגות כל השנה. רצה הגורל והיום האחרון בשנה הוא יומו של אחד הקדושים, סילבסטר שמו ושימש כאפיפיור בימיו של הקיסר קונסטנטינוס. הוא נחשב לאחד הגדולים מרודפי היהודים. אין שום קשר בין חגיגות ראש השנה האזרחי לבין סילבסטר הקדוש. בכל העולם יודעים זאת, חוץ מאשר בישראל. אין שום אלמנט דתי בחגיגות ראש השנה האזרחי.
גם הסינים חוגגים את ראש השנה האזרחי למרות שיש להם לוח שנה משלהם. ראש השנה האזרחי על פי הלוח הגרגוריאני הוא ציון דרך, פשוט בגלל שכל העולם ולא חשוב מה דתו, עושה שימוש בלוח הנ"ל. אז תעשו לי טובה רבותי בפעם הבאה שמישהו מזמין אתכם למסיבת ראש השנה, וקורא לזה "מסיבת הסילבסטר" תסלחו לו, כי הוא בסך הכל בור ועם הארץ.
 

מפעיל סלולארי וירטואלי

לפני 16 שנה ביקרתי באיטליה לראשונה, טלפונים סלולאריים היו בחיתוליהם, אבל כל איטלקי ואיטלקייה קשקשו בהם. מאז הצטרפה ישראל לחגיגה בגדול, אבל בעוד שבכל העולם יש היום מפעילים וירטואליים, בישראל עדיין אין.
מפעיל וירטואלי הוא בעצם משווק של חבילת טלפוניה של ספק אחר. הוא מנצל את מאגר הלקוחות שלו על מנת להשיג מחיר טוב מהספק המרכזי ואותו הוא מציע ללקוחותיו. באיטליה יש פי 9 יותר אזרחים מאשר בישראל, שיעור החדירה גבוה ב-20%, מספר הדקות בממוצע ללקוח הוא פי 3 וההכנסות מכל לקוח הם 30% פחות מאשר בארץ!.
בישראל זכייניות הסלולארי מסרבות לאפשר הכנסת מפעילים וירטואליים, למרות שהוכח כי הם יגדילו את שיעור החדירה ובכך את הכנסות המפעיל המרכזי, היינו הן עצמן.
בצרפת, כמו בכל אירופה, יש מספר לא קטן של מפעילים וירטואליים וכתוצאה מכך התחרות מייצרת עסקאות יוצאות מהכלל, שלא לדבר על כך שחתימה על התחייבות מממנת את מכשירי הטלפון בעוד שבישראל רוכשים אותם מחברות הסלולארי במחיר מופקע. החישוב לפי דקת שיחה של עלות חשבון איננה נכונה מכיוון שבישראל, מעבר לעלות הטלפון יש למשתמש גם עלויות שאינן מחויבות המציאות כמו, דמי שימוש.
לי יש חשבון אצל ספק וירטואלי: מכשיר הטלפון (LG Cookie) טלפון חכם עלה לי 1 יורו. אני משלם כל חודש 28 יורו (כ- 160 ש"ח) סכום קבוע ומקבל בתמורה: שעתיים שיחה, SMS במחיר של 1 יורו סנט למשלוח (128 תווים – ולא 64 תווים כמו בישראל) וחיבור קבוע לאינטרנט (GPRS) בלתי מוגבל (חינם אם זה לא ברור) שמאפשר לי דואר אלקטרוני, גלישה באינטרנט, סקייפ וכו'.
זהו, אין עלויות נלוות, אין הפתעות ואין שינוי במחיר. מכשיר הטלפון, שמחירו בשוק החופשי 150 יורו, סובסד אך חייב אותי בהתחייבות לשנה בלבד (התחייבות לשנתיים הייתה מורידה את מחיר כל החבילה ל-25 יורו בחודש.
אני אישית עושה הרבה פחות שימוש בטלפון לשיחות ווקליות ולכן בסוף כל חודש אני נשאר עם הרבה קרדיט כדי להרים טלפון ולדבר עם ביתי בארץ.
הבעיה בישראל היא שמשום מה הרגולאטור מעולם לא ביקר בחו"ל, בטח לא באירופה שם התחרות חריפה ומחריפה מדי יום לשמחתם של הלקוחות. הלקוחות גם הם אשמים, כי הישראלי -למרות מה שהוא חושב- הוא אולי הפראייר הגדול ביותר בעולם, ואם הוא יצליח לקזז שקל בקצה אחד של החבילה הוא לא ישים לב שבקצה השני נוספו שניים.
 

שיא גינס

בעל בית עסק לממכר פירות ים במרסיי נשדד באיומי אקדח מעט לפני חג המולד. נשמע בנאלי? נכון, בנאלי, אבל האיש נשדד פעמיים בשלוש שעות! אני מקווה רק שהמסכן לקח לתשומת ליבו שאולי אולי כדאי להעביר את העסק לאזור בטוח יותר.
 

על חשבון הציבור

חוק הג'ובים עבר, מהיום והלאה סידור ג'וב לחבר מפלגה או בן משפחה בשכר יהיה חוקי. סגנים ברשויות המקומיות שגם ככה בקושי עומדות בעומסים הכספיים יהיו עכשיו בשכר מלא ובלי מגבלה. חשבתם שאופיר פינס יצליח להעביר את המגבלה על מצנחי הזהב בחברות הציבוריות? טעיתם! אם אפשר לגזול מהציבור אז למה לא. העניין הוא שהציבור הוא זה שיכסה על הנזקים.
שנים של ניהול מזעזע וחברת החשמל בצרות, יש בעיה רצינית מאוד עם קרן הפנסיה שלהם. 25 שנה של חשמל חינם (נניח 700 ש"ח בחודש) מקבילים ל- 210,000 שקלים לעובד, והיו ימים שהסכום הנ"ל היה בלתי מוגבל. חברת חשמל היא שלנו אבל רק אנחנו משלמים את המחיר ולעובדים יש את הזכות להוריד את המפסק. אתם מבינים? הם יכולים למנוע מהציבור את מה שהציבור משלם עליו ומה שהם מקבלים חינם. בחברה ששייכת לציבור והם מקבלים ממנה משכורת (להזכירכם, הם שיאני השכר במגזר הציבורי). הם קובעים מי ינהל אותם, מי יעסיק אותם, כמה משכורת הם יקבלו, איזה שרות ומתי הם יתנו ולמי. נו טוב, זה בסך הכל כספי הציבור.
 

מוסלמים בחג המולד

למי שחושב שכל המוסלמים באשר הם מתכוונים להשתלט על העולם אז הרי לכם התמונה הבאה שנלקחה בקניון במרכז העיר מרסיי באופן אקראי. כן זה התור בו עומדים כולם כדי שהילדים יצטלמו עם סנטה קלאוס. מבט קצר ואפילו לא מעמיק יגלה שלא כל אלו שמביאים את ילדיהם להצטלם עם סנטה הם נוצרים אדוקים, או נוצרים בכלל:

וסרטים כרגיל...http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

קישורים לסופ"ש

(סוף שבוע / סוף שנה!)

● וידיאו אינטרקטיבי - ניצול אלמנט תוכנת הצפייה, יצירתי!

● מאמר שווה קריאה על ערך החברות - תודה למיכל, חברת אמת.

● ה-NetCheif בבלוגו נזכר ב-באג 2000. לא לשכוח כי עוד לפנינו אבני דרך מאותו סוג: בשנת 2038, ויש האומרים כי כבר ב-2012.

● מערכת הפעלה מהסרטים