The creation of something new is not accomplished by the intellect but by the play instinct acting from inner necessity. The creative mind plays with the objects it loves.* Carl Jung
(*)היצירה של משהו חדש אינה מושגת על ידי האִינְטֶלֶקְט, אלא על ידי חוש המשחק הפועל מתוך צורך פנימי. המוח היצירתי משחק באובייקטים שהוא אוהב.
על פי הגדרת הגיבוי, כל מי שמגבה את המידע מהמחשב שלו למעשה מעתיק את הקבצים שלו למצע אחר, או למחשב אחר. אבל, כאשר חוקר פורנזי נאלץ להעתיק דיסק, גיבוי קונבנציונאלי אינו מספיק למטרותיו. גיבוי או העתקת קובץ רגילה יכולה לשנות את הנתונים הנדרשים לניהול הקובץ על גבי דיסק המטרה (הדיסק אליו מעתיקים את המידע). משתמש המחשב כלל לא מודע לקיומו של כל המידע קיים בדיסק המקור - חלק גדול ממנו מורכב מנתונים שנוצרו בעקבות אירועים ופעולות משניות ליצירת הקבצים, ואינו מועתק בגיבוי רגיל. אותם נתונים הופכים למועילים בפוטנציה בעבור חוקרים וכל מי שמחפש ראיות במחשב. נתונים אלו מכונים "מידע סביבתי" (ambient data) ויכולים לספק תמונה שונה ואמיתית יותר לגבי השימוש באותו מחשב מאשר המידע שהמשתמש מודע לו ואותו יכול לשנות. החוקר גם מלקט רמזים שנאספים מן המידע הסביבתי כדי לחפש את המידע בקבצי המחשב הרגילים, כלומר במרחב המכונה "allocated file space". המידע הסביבתי כולל גם נתונים שאינם נגישים בדרך כלל על ידי המשתמש הטיפוסי, וביניהם מידע על קבצים שנמחקו, שטח שלא נוצל בסוף הבלוק שמכיל קובץ קודם, מידע שבקבצים זמניים כגון קובצי ה-Swap באמצעותם מנהל Windows את הזיכרון, ומידע לניהול הדיסק, כגון טבלאות הממפות את מיקום הקבצים השונים, ונתונים המתארים/מגדירים את המידע או את המצע. חוקרים לא בדיוק "מעתיקים קבצים", אלא שיוצרים תמונת ראי (“mirror image” ) של מצע המקור (כל הדיסק הקשיח או פרטישן אחד ממנו). הדיסק מועתק ביט אחר ביט, ללא קשר למבנה הקבצים, ועל כן עותק זה נקרא "bit stream backup". בחו"ל אנו נתקלים בשם נוסף לעותקים פורנזיים אלו, כמו למשל "Evidence grade backup". אותו גיבוי מועבר לצרכי ניתוח למצע אחסון שניתן להפעלה, כאשר עותק המקור נשמר בדרך כלל כראיה. כדי ליצור גיבוי פורנזי טהור, מנתקים את מצע המטרה ממחשב המטרה ומעבירים אותו למחשב אחר. לא רצוי לבצע Boot של מחשב המטרה כדי להפעיל את תוכנת הגיבוי מפני שפעולות אלו מסוגלות לשנות את תוכן מצע המטרה, במיוחד את ניהול המידע על הקבצים והמידע הסביבתי. בסביבת עבודה של חקירה רצוי ליצור גיבוי פורנזי מבלי להסיר את מצע המקור ממחשב המקור, והגיבוי נוצר ללא שמחשב המטרה יעלה את מערכת ההפעלה (Windows) ממצע המקור. למשל, מחשב המטרה יכול לבצע אתחול מ-DOS, לינוקס, מערכת הפעלה אחרת של דיסקים, דיסקט או דיסק אופטי, ואפילו התקן USB כגון כונן פלאש או פלופי, או דיסק קשיח חיצוני. השיטה לאתחול המחשב תלויה בקונפיגורציה של המחשב וב-BIOS של אותו מחשב. מקצוענים מיומנים יכולים לקבוע תהליך מתאים לכל מקרה. תוכנת ה"גיבוי" גם היא לא רצוי שתופעל מתוך מצע המטרה, אלא מכל מקור חיצוני אחר. שירות ה-DD של מערכות BOS מסוגל לשמור את העותק הפורנזי של מצע המקור, דיסק, קובץ או דיסק וירטואלי (VM).
ה-Disk Duplicator הנו שירות BOS בסיסי המאפשר יצירת שכפול לדיסק קשיח (כדוגמת תוכנת Ghost אבל עם מספר מעלות נוספות וחשובות). היתרון העיקרי הנו ששירות זה אינו מתייחס כלל למערכת ההפעלה המותקנת על גבי הדיסק המקורי. הוא מעתיק את הדיסק במלואו לדיסק חלופי גם אם מותקנת בו מערכת הפעלה שכלל אינה מזוהה על ידי המחשב. שירות זה מאפשר ליצור שכפולים של מערכות קריטיות בארגון ולשמור אותם כקבצים על גבי מערכת ה BOS ובשעת הצורך לשכפל אותן חזרה לדיסק קשיח לשם אישוש שרת מהיר.
יתרון נוסף של שירות זה הוא היכולת לחפש ולהחליף מידע תוך כדי שכפול, יכולת זו מכוונת למשל לשם ייצור חוזר של דיסק על גבי IMAGE שנוצר קודם לכן באמצעות עדכון הבלוקים - Sectors - שהשתנו בלבד. עוד יתרון של שירות זה הנו באפשרות ליצור שכפול של דיסק גם כאשר יש בו תקלות קריאה - יכולת אשר אינה בנמצא בפתרונות דומים. יכולת זו משמשת לשם אישוש הנתונים הנמצאים בדיסק גם בהיותו תקול.
כולם משוכנעים היום שכל משאב במערכות המידע שהוא קריטי למטלה מסוימת (mission critical) זקוק לאתר חיצוני להתאוששות מאסון. עם זאת, ענקי האחסון הענני רצו להאמין ולשכנע שהם לא זקוקים לזה. אבל הם כן. זה התבהר לאמזון כאשר שירות ה-S3 שלהם נפל. זה התבהר לאפל כאשר שירות ה-MobileMe נפל. גם השירות הענני של גוגל נפל, כמו גם שירות ה-FlexiScale של XCalibre הבריטית (שם התרחשה טעות אנוש בלתי צפויה, כאשר אחד המהנדסים שעסק בהוספת נפח האחסון לסיסטם מחק בטעות וווליום של מידע.) הדעה הרווחת בכל אחד מאותם הארגונים היא, שמרכזי המידע המבוזרים שלהם הם הערובה ליכולת התאוששות מאסון. מסתבר שזה לא כך. היכולת לשרת את הלקוח מתוך הענן מבוטלת ברגע ששגיאות קטלניות סוגרות את כל המערכת. הפתרון עבורם הוא ענן נוסף ונפרד שיכיל את אותם המנועים כמו הענן המקורי. בלוגר אחד כתב איפשהו שאם רוצים להשוות לרשת רגילה, צריך היה להתקין בספקי אחסון שבענן מעין DoubleTake או מערכת שכפול שרתים, רק גדולה יותר- כגודל הענן. העלויות של מערכת כפולה מסוג זה גבוהות מאוד, בעוד יעילותה אינה מובטחת במקרה של מחיקת תיקיה כמו זה של XCalibre מי שבוחר לאחסן בענן חייב להיות ער לעובדה שזהו פתרון אחסון נוסף, על כל המחלות והסכנות של פתרונות אחסון רגילים רק גדול יותר ובאחריות מישהו אחר שאמון על שרידות המידע. "אמון" ו"אמין" - מאותו השורש בלבד.
אין להם רגל מעץ, רצועה על העין החסרה או תוכי על הכתף, אבל הם פיראטים. הפיראטים המודרניים משתמשים במשאבי מידע מבלי לשלם עבורם, ויש להם מספר דרכים לעשות זאת. אין ספק שמצבנו בארץ השתפר מאוד מאז שנות השמונים והתשעים העליזות. מ-"One Diskette Country"ירדנו ל-48% של יישומים בלתי חוקיים במגזר העסקי בשנת 1998, אבל עדיין מחזיקים בדירוג שמעל הממוצע העולמי. BSA מעריכים שאותו ממוצע עומד על 38%, כאשר ארצות מערביות מתוקנות נעות בין 25% ל-29%, ובארצות מזרח אירופה, המזרח הרחוק ודרום אמריקה המצב הרבה יותר גרוע מאשר בישראל. כאשר עובד בחברה מעתיק תוכנה ללא רשות מתקיים מצב שידוע כ"פיראטיות של לקוחות קצה". כך גם כאשר משתמשים בעותק אחד מורשה (בעל רישיון חוקי) כדי להתקין את התוכנה במחשבים רבים. או שמעתיקים את תקליטורי התוכנה ומחלקים אותם לחברים, שיוכלו להתקין את התוכנה. וגם, כאשר מנצלים הצעות שדרוג לתוכנה מבלי שמלכתחילה יהיה בידיהם עותק חוקי של התוכנה. ידידינו הרבים שהצליחו לרכוש עותק חוקי מבלי שהם ממלאים את דרישות הקטגוריה אליה מיועד העותק (רישיון אקדמי, רישיון מוגבל בצורה אחרת), או כל רישיון שאינו נמכר לצרכן רגיל, גם הם עוברים על חוקי התוכנה. והמתוחכמים מכולם מתקינים עותק מורשה על גבי דיסק אחד (למשל, במקום העבודה), ולאחר מכן מעבירים אותו דיסק קשיח לשימושים אחרים... לעיתים אנשים טובים וישרים מוצאים את עצמם עוברים על החוק שלא במכוון. למשל, במקרה של תוכנות client-server בארגונים שרכשו תוכנה המותקנת בשרת מרכזי (LAN), ומשתמשים מרובים נגשים לאותה תוכנה בו זמנית. כאשר קונים את התוכנה מעריכים את מספר המשתמשים, אך לפעמים זה גדל מהר מדי ועובר את המספר המורשה. הציניקנים יגידו שגל הפיטורין האחרון יחזיר למוטב את השימוש החוקי בחברות.
הפיראטים המפורסמים, שכולם מדברים עליהם, הם גולשים או אתרים שמשיגים עותק של תוכנה ומאפשרים להוריד אותו ללא תשלום מרשת האינטרנט, בתמורה לתוכנות אחרות. יש גם אתרים פיראטיים, שמוכרים סחורה (תוכנה) מזויפת*. ויש גם את הרשתות Peer-to-Peer המעבירות ללא רשות היצרן, תוכנות שחלים עליהם חוקי הקניין הרוחני. VARs, אינטגראטורים וחנויות לא תמיד שיות תמימות. אלא שאפשר לעלות עליהם ביתר קלות, וזה מה שעושות אצלנו בארץ הרשויות, וה-BSA. הם נתפסים ונקנסים לאחר שטענו בדיסקים הקשיחים של המחשבים שהם מוכרים, עותקים בלתי חוקיים של תוכנות, במטרה להעלות את ערך המחשב.
*זייפני תוכנה, בדיוק כמו זייפנים של מותגי ביגוד, משכפלים ומוכרים תוכנות כאילו היו אלו המוצרים המקוריים. בארצות מסוימות ניתן להשיג חבילות שלמות, של תקליטורי תוכנה, אריזות וספרי הוראות מזויפים, בכל שפה שעולה על דעתכם ובמחיר מצחיק. כמובן שלמוצרים אלו אין תמיכה טכנית או כל אחריות.
הגישה בצ'יף: תוכנות BOS נמכרות על פי נפח המידע שדורש הגנה, מבלי להתחשב במספר משתמשים, שרתים, סוגי שרתים או מערכות הפעלה. התוכנה חופשית ללקוחות פרטיים ונמכרת ללקוחות עסקיים וארגונים. ניתן להעתיק את התוכנה או להוריד אותה ללא תשלום, כאשר ברירת המחדל שלה הינה הגנה על 100MB מידע. לקוחות שרכשו רישיון לתוכנה מקבלים את מלוא השירותים עד לנפח שנקבע ברישיון. כאשר התוכנה מטפלת במידע מעל הנפח המורשה, מתחילה המערכת להתנהג כמו אמא פולנייה (וכמו בפרסומת הטלוויזיונית למרקים בין רגע, אתם ממש לא רוצים אמא במקום העבודה). כלומר, בכוונות טהורות אך בצורה מטרידה - ומסכי השהיה והודעות על חריגה מתנאי הרישיון מתחילים להציק. ידוע לנו על לקוחות שעברו את נפח הרישיון הלגיטימי שלהם ומשתמשים ללא רשות בתוכנה להגנה על נפחים גדולים יותר. על אותם לקוחות להתחשבן עם מצפונם ולהתכונן לתוצאות הפרתם בבוא העת. בצ'יף מאמינים בצדק אוניברסאלי ופועלים לקידומו.
SAM
SAM או Software Asset Management הם כלל התהליכים המתבצעים על מנת למטב את רכש התוכנות והשימוש בהן בארגונים. תוכנה, כמו כל פריט רכש אחר, היא נכס שעוברת מחזור חיים בארגון. אותו מחזור מתחיל ברכש, עובר בהתקנה, שימוש, תחזוקה, בדיקה, עדכון, שדרוג ומיטוב, ומסתיים בנטישה. SAM הוא חלק מאסטרטגיה עסקית של מערכות המידע וכאשר מבצעים אותו בצורה נבונה ניתן לחסוך כסף רב תוך צמצום הסיכון לעבור על חוק הקניין הרוחני. SAM הולך יחד והוא לא פחות חשוב מניהול שאר משאבי מערכות המידע כמו חומרה ואמצעי תקשורת.כמוהם, הוא תלוי במטרות העסקיות של כל ארגון.ברמה הנמוכה ביותר, SAM בקיצור, מוודא שמספר המשתמשים ומספר רישיונות השימוש ביישום יתאימו.אבל אותה משוואה פשוטה יכולה פעמים רבות לעזור לנו לצמצם עלויות של תוכנה ותמיכה, ולייעל את המשאבים שעומדים לרשותנו. כמו למשל, בהצבה מחדש במקום אחר של משאבים שאינם בשימוש.ניהול נכסי התוכנה יכול להתממש באמצעות תהליכים אוטומטיים, אותם יש לבסס על מדיניות שתקבע מראש ואשר בעצמה תתאים למדיניות התפעול הכוללת את כל שלבי הרכש, הפצה, תיעוד, שימוש וססילוק נכסים בארגון.
למרות ש-Siemens הגרמנית לא מייצרת דיסקים קשיחים, היא פיתחה שיטה לקריאת מצעים מגנטיים, רשמה עליה פטנט ואף המשיכה לפתח אותה במידה מספקת כדי לוודא שהיא באמת עובדת. השיטה כוללת מערכת חיישן בשכבות המודדת מגעים על גבי דיסקים קשיחים בהם נשמר מידע. השיטה פועלת בדיסקים של Seagate בהם אנחנו משתמשים היום. אלא לפני מספר שנים הבינו ב-Siemens שיצרן הדיסקים Seagate משתמש באותה שיטה ללא רשות וב-2006 תבעו אותו בגין הפרת פטנט בבית משפט בקליפורניה.
סיגייט מצידה, טענה כי הטכנולוגיה פותחה על ידי IBM וכי הם משתמשים בה ברשות. כאשר המשפט התחיל, סימנס ביקשה פיצוי של 366 מיליון דולר, אותו חישבו על בסיס דמי שימוש בטכנולוגיה של 3%, עבור מכירות של דיסקים קשיחים שהפרו את הפטנט, בהיקף של 12.2 מיליארד דולר. במהלך הדיונים ירד הסכום ל-160 מיליון דולר מפני שהדרישה צומצמה לדיסקים שנמכרו לאחר חודש נובמבר 2004.
U.S. Patent No. 5,686,838 'Magnetoresistive Sensor Having at Least a Layer System and a Plurality of Measuring Contacts Disposed Thereon, and a Method of Producing the Sensor.'
חברת סיגייט מעורבת היום ב-4 תהליכים משפטיים שונים ומקבילים, מול חברות שונות.
בחסות LIONS נס ציונה
מקיזים את דמינו!
להבדיל מכל המוסדות והרשויות והאויבים והמחלות שמקיזים את דמינו מעל כורחנו כל השנה, בחנוכה יש לנו הזדמנות לתרום את דמנו להצלת חיים. במטרה זו ימתינו לכם ביום שישי הקרוב -26 בדצמבר 2008- שתי ניידות להתרמת דם של מגן דוד אדום בפינת הרחובות ויצמן ועמק השושנים בנס ציונה, בחניון הקניותר. הניידות יפעלו בין השעות 09:00 ו-14:000
בעל ניסיון ניהולי רב, השכלה אקדמית ניהולית ומשפטית (וכן עו"ד) ומיומנויות המוסיפות ערך לכל ארגון, בוחן הזדמנויות חדשות בתחומי ניהול: כללי / אדמיניסטרטיבי/ שירות לקוחות / תפעול / משפטי.
גיקריה (Geekery) - מעוז הגיקים, ובחנוכה גם מעוז צור.
כל הארץ נורות נורות, כל הבתים נרות נרות, בכל מקום חוגגים את חנוכה (אפילו בבית הלבן). רבים טוענים שמקור הגיקים בגלקסיה חברתית נפרדת, אבל אם הם ייקחו את ילדיהם לפסטיבלים, לא יתרוששו? אם יזללו סופגניות, לא ישמינו? להלן לקט רעיונות לזכר הימים ההם בזמן הזה. נתחיל עם תחליף ההיי-טקי לנרות החנוכה: חנוכייה שבנויה על שבב בעל תשע נורות LED ומפסק ששולט עליהן. לא לכולם זה נשמע מלהיב, אבל זה כנראה סוג של להיט, וגם פתרון טוב למי שההורים שלו לא מרשים לו להתעסק עם אש.
למי שרוצה את זה יותר open source יש אפשרות לקנות ערכה להרכבה עצמית של מיני-חנוכיית LED. הערכה כוללת בקר שמתוכנת להדליק "נר" נוסף בכל פעם שמכבים ומדליקים מחדש את החנוכייה, אבל מי שלא מסתפק בזה יכול גם לתכנת אותו באופן עצמאי.
נשאר לכם לוח אם שלא בשימוש? אפשר לייצר איתו חנוכיה...
בחג לא מפסיקים לחשוב על איכות הסביבה. אמנות מחלקי מקלדת, דיסקים ושבבים אלקטרוניים היא כבר לא דבר חדש, ומה שנראה לנו לפעמים כמו זבל יכול להפוך לתכשיט בידיים הנכונות או אפילו למשהו שימושי. כדי לתת לכם השראה, הנה דוגמה לחנוכיות משבבים אלקטרוניים ותרמילים ממוחזרים:
הגיימרים של שנות ה-80 יוכלו לחגוג את חנוכה עם אחד העיצובים היותר מגניבים של mixko; זה פמוט קרמיקה שבתוספת נר מקבל עיצוב רטרואי זהה לג'ויסטיק של Atari 2600. אין דבר יותר סמלי מזה בחג כמו חנוכה, שבו חוגגים את ניצחון הרוח על החומר. עבור רבים משחקי הוידיאו הקלאסיים, הדלים בגרפיקה ואפקטים, תמיד יתעלו על כל מה שהגיע אחריהם.
ואם בנרות עסקינן, באתר Evil Mad Scientist Laboratories יש הסברים איך ליצור לעצמנו נר בינארי. זהו למעשה נר יומולדת יחיד בעל שבעה פתילים, כשכל פתיל הוא סיפרה, וניתן ליצור בעזרתו (בבינארי) את כל הגילאים מ-1 ועד 127. אם אתם כל כך
מתעקשים תוסיפו פתיל שמיני, ככה תוכלו להמשיך למחזר אותו עד גיל 255. זה חוסך הרבה מקום על העוגה כשמגיעים לגיל מתקדם, אבל למה לא לקחת את הנר הבינארי שלנו צעד אחד קדימה ולהפוך אותו לחנוכייה? רק שמש חסר, ויש לכם חנוכייה לספור עליה את הימים של החג – לפי בסיס אונרי מסורתי, או לפי בסיס בינארי. נקווה שרק אלה יהיו הדאגות
שלכם אחרי גיל 200.
ומה עוד? אפליקציה ל-iPod/iPhone שמאפשרת לכם להדליק את החנוכייה גם כשאתם רחוקים מהבית. לא חנוכייה אמיתית, אבל עדיין, הנרות מהבהבים ונמסים עם הזמן, ועשירית מההכנסות הולכת לתרומה למרכז הקהילתי היהודי בסן פרנסיסקו (JCCSF).
גם Google חוגג את חנוכה, ואם לא יצא לכם לראות בעצמכם עד עכשיו – נסו לגגל את המילים dreidel , hanukkah , menorah ותראו שלצד הטור של קישורים הממומנים נוסף קו מפריד באופי החג. כל המכורים לגוגל יוכלו גם לקנות סינר מיוחד בשביל להכין לביבות...
ועוד בעניין לבוש – כדי להראות לכולם את רוח החג שלכם תוכלו לענוד סיכות עם סמלים מסורתיים, שמורכבים בעצם מסימולים אלקטרוניים; דוברי HTML יוכלו לברך את קרוביהם בשפה שהם מכירים; ובשביל חווית חג באמת משודרגת תוכלו להרכיב את המשקפיים האלה, שדרכם כל מקור-אור הופך להולוגרמה של מגן דוד. חג שמח! ס.
מרגישים צעירים מדי או מבוגרים מדי? היכנסו לקישור זה ותראו בני כמה אתם באמת בכוכבי לכת שונים.
בפברואר השנה עמדה אישה בת 37 להעלות על טיסה ל-Dallas משדה התעופה Lubbock אשרבטקסס, כאשר גלאי המתכות התריעו שוב ושוב על חפצים מתכתיים על גופה. הסתבר היו אלה עגילי הפירסינג בפטמותיה. אבטחת שדה התעופה לא ויתרה, ולאחר שלא נענו תחינותיה להראות את הפירסינג במקום להוריד אותם, נאלצה הנוסעת להסיר את העגילים, פעולה כואבת ומשפילה בשבילה נדרש השימוש בקאטר. לאחר מכן שוב צפצפו הגלאים, הפעם בעקבות נוכחות עגיל נוסף בתבורה. כאן הסתפק צוות האבטחה בבחינת העגיל מבלי שתאלץ להסיר אותו. התקרית נודעה בעיתונות לאחר שהגברת לקחה לעצמה עורכת דין וכתבה דרישת התנצלות מ-TSA, רשות הביטחון בתחבורה של ארה"ב.
הבנק האמריקני גולדמן-זאקס דיווח על הפסד גדול מהצפוי של 2.12 מיליארד דולר (4.97 דולר למניה) ברבעון הרביעי (הפיסקאלי) שהסתיים ב-28 בנובמבר, לעומת צפי להפסד של 3.5 דולר למניה. זהו ההפסד הראשון של בנק ההשקעות מאז שהונפק בשנת 1999. עוד דווח היום כי הבנק קיצץ 2,500 משרות ברבעון הרביעי והוריד את השכר הממוצע לעובד ב-45% ל-363,654 דולר בשנה. אני בטוח ששמתם לב למספרים. 363,654 דולר לשנה זו המשכורת הממוצעת לאחר קיצוץ של 45%, מה שאומר שלפני הקיצוץ השכר הממוצע עמד על 600 אלף דולר לאדם! עכשיו תכפילו את הסכום הנ"ל ב-2,500 עובדים שפוטרו וקיבלתם 1.5 מיליארד דולר! רק הפיטורין חסכו לבנק את הסכום הנ"ל. הקיצוץ יכסה כבר את השאר. נכון, הסכומים הללו מטורפים ולא ממש פלא שהבנק מפסיד כסף. וזה עוד לפני חישוב הבונוסים למנהלים הבכירים. עכשיו לך תסביר לאמריקאי הממוצע שצריך להציל את המערכת הבנקאית שלו כדי שעובדי גולדמן-זאקס יקבלו "רק" פי 7 משכורת מהממוצע במשק האמריקאי. וזה ממשיך... בנק הפועלים. זוכרים? אז משהו קורה שם וחברת הדירוג מוד'יס הורידה את דירוג החוסן של הבנק. ואל תגידו לי שמישהו שם קורא את מה שאני כותב. ותזכרו כמה פעמים כבר כתבנו כאן את המשפט "אמרתי לכם".
הקלות בעונש
מורה שתקף מינית תלמיד במשך 3 שנים לא יכלא, כי השופט הנחמד לקח בחשבון כי אין לו עבר פלילי. עוד שופט שנקלע לתפקיד שהוא לא ראוי לו, הנ"ל היה צריך להיות פקיד. מה זאת אומרת אין לו עבר פלילי? הרי הוא ביצע פשע במשך 3 שנים ורק בתומם הוא נתפס, לפי החשבון שלי יש לו את האימא והאבא של העבר הפלילי. הילד היה בן חמש כשמסכת ההתעללויות החלה ולא רק שמדובר בפדופיליה אקטיבית לשמה אלה שלהוסיף חטא על פשע מדובר במורה, דהיינו דמות עם סמכות ומרות. הנאשם היה אמור להיכלא להרבה שנים. העובדה ש"אין לו עבר פלילי" היא כי הוא לא נתפס במשך שלוש שנים. אני לא מבין כיצד אפשר להרתיע עבריינים אם השופטים מחפשים להקל בענישה גם בעבירות החמורות ביותר.
אין גבול
בשדרות, אותה עיירה מסכנה שחוטפת על הראש מטחים של טילים כבר כמעט שלוש שנים ואף אחד לא ממש טורח לסייע לה, יש מרכז סיוע לאלו שנמצאים במצוקה כלכלית ונפשית, מה שמגדיר בימים אלו כמעט את כל תושבי העיירה האומללה הזו. כמובן שממשלת ישראל לא הייתה זו שיזמה או שמימנה את המרכז הנ"ל. וכי למה שמדינת ישראל תממן עזרה לתושביה, מה זה כאן, שוויץ? הכסף מקורו בתרומות מחו"ל... שהופסקו עקב המשבר הכלכלי. אצולת הממון הישראלית? ממשלת ישראל? מוסדות ישראלים? חס וחלילה! כמובן שהמקום ייסגר, המקום היחיד שסייע לתושבי שדרות, אלו שכולם מוחים בשבילם בלי להזיז את התחת מהכיסא. רק בישראל כשרומסים אותך, פוגעים בך, יורים עליך... סוגרים את המפעל היחיד שבה לעזור לך.
מי זה?
נשבע לכם שעד אתמול לא ידעתי מי זה בובליל. בכל חור שמעתי את השם, בכל מקום היה איזה אידיוט שציטט אותו (והנ"ל לא עשה עלי רושם של אדם חכם). שאלתי, ונאמר לי שמדובר בעילוי... שהתמודד בתכנית הריאליטי המהוללת "האח הגדול". זה שהגענו לשפל המדרגה כבר ידעתי, מה שלא ידעתי הוא שלתכנית העלובה והנחותה הזו היו 35% צפייה ו-40% בתכנית הגמר. זה אומר של-40% מאיתנו כבר התנוון המוח באופן סופי. (המערכת מאוכזבת ביותר. עמית קלקל סופית את התוכניות להתעלם מן התופעה על גבי גיליונות המגזין. עכשיו רק חסר לנו שגם יכתוב על שערוריית CA ישראל...).
העולם השלישי
ה-FAA ארגון התעופה האמריקאי הוריד את דירוג בטיחות התעופה במדינת ישראל. מעבר להשלכות הכלכליות, יש כאן גם אמירה רשמית. שאנחנו לא שמים קצוץ על בטיחות התעבורה האווירית. אל תתבלבלו עם ביטחון, לא תצליחו להכניס סיכה למטוס ומערך הבידוק הביטחוני הישראלי הוא הטוב ביותר בעולם. אבל לא ממש אכפת לאף אחד אם נתרסק. כמובן שמדובר כרגיל בסדר עדיפויות מעוות. ובכל מדינה מתוקנת הרבה כסף היה נשפך מידית לתיקון התקלות (שהיו ידועות כבר לפני כן אבל דבר לא נעשה לתיקונן) ושר התחבורה? היה מקבל אחריות מיניסטריאלית ומתפטר מתפקידו. אבל כל הללו זה במדינה מתוקנת. בישראל צועקים "אנטישמים!" ושר התחבורה עסוק בלהיבחר שוב, ואולי בלקבל תפקיד עם יותר אחריות כדי לגרום יותר נזק.
נתפסתם
גם השבוע דווח על גנבים: מנהל מחלקה לשעבר בבית החולים בנהרייה הורשע בקבלת שוחד. יש חשדות לשוחד כנגד יו"ר ההתאחדות לכדורגל (כוח אמרנו ?) ולקינוח הודיעו המועלים מקופ"ח מכבי ש: “הפסקנו לגנוב". בטח הפסקתם, תפסו אתכם!
קרבות בבית שמש
אל תגידו שלא אמרתי לכם קודם והנה זה קורה. זה מתחיל בחוסר סובלנות ובתוקפנות כלפי חילוניים והומואים וממשיך לכיוון כל מי שלא מספיק אדוק לטעמם. השבוע הותקפו שלוש בנות דתיות שעברו בשכונה חרדית. הסיבה? "הן הביאו לשכונתן פריצות וערווה". הבנות לא הותקפו על ידי ילדים או שבאבניקים, אלה על ידי מבוגרים. עד מתי נטמון את הראש בחול? מדובר באוכלוסיה שלא רוצה אותנו כאן, ומסתבר שהיא לא כל כך שונה מן הקיצוניים שבערבים. כמובן שיש הרבה יוצאים מהכלל, כמו בכל אוכלוסיה. אבל כל עוד האנשים הטובים והסובלניים לא נוקטים עמדה ברורה, הרי שהם בחזקת אשמים כמו כולם. לאחר מעשים מסוג זה האוכלוסייה החרדית מצטיירת כקבוצה קיצונית שלא מכירה במדינת ישראל ולא מכירה בתושביה כיהודים כל עוד הם לא מסכימים לחיות כמוהם, החרדים. שוב אדגיש, לא מדובר רק בהומוסקסואליים או בחילונים, או ביהדות המתקדמת. מדובר בכוווווווולם, כל מי שלא לובש קפוטה! סובלנות? זה משהו שאנחנו המצאנו. הידברות? גם זו עבודה שלנו התמימים. אז מה עושים? היות והם מוכנים לחיות בתוכנו (והמציאות אף מראה התפשטות אוכלוסין משמעותית על שכונות חילוניות, מסורתיות ומעורבות, ע"ע ירושלים) אבל אנחנו בשום פנים לא נוכל להתגורר בחצרותיהם. היות והמשטרה לא טורחת לטפל במחתרת המחץ החרדית שנקראת משמרות הצניעות, הרי שכל מה שנשאר לנו לעשות, הוא להפסיק להפנות את הלחי השנייה (זה עסק נוצרי) ולהרביץ חזרה.
לנפגעי החתולים, קיים יישום להגנת המחשב מפניהם בשם Pawsense. כאשר חתול מתהלך על המקלדת היישום מנתח ומזהה תבניות הקשה חריגות. היצרן אומר שזה קורא תוך צעד אחד או שניים של החתול. כאשר זוהה חתול, היישום חוסם את ה-input מהמקלדת וגם פולט צליל שמעצבן ומבריח חתולים. עם תוכנה זו, החתול שלכם כבר לעולם לא יכתוב את יצירות שייקספיר השלמות, אבל גם לא יכניס פקודות מטורפות וימחק קבצים יקרי ערך.
מתחרה על ארבע שאי אפשר לשכוח, בתחרות העיצוב של מיקרוסופט משנת 2007: מחשב ה-Pussy Cat
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
לנפגעי החתולים, קיים יישום להגנת המחשב מפניהם בשם 
