"In looking for someone to hire, you look for three qualities integrity, intelligence, and energy. But the most important is integrity, because if they don’t have that, the other two qualities, intelligence and energy, are going to kill you."
"אבא, כשהיית קטן, היו מכוניות?, הייתה טלוויזיה?". השאלות קצת פוגעות. מה הם חושבים להם הזאטוטים, שנולדנו בתקופת האבן? נכון שהרבה דברים שיש להם לא היו לנו, אבל כן היה לנו הרבה מעבר למה שזכו הורינו. לא רק הודות לפריחה הכלכלית במדינה ובעולם המערבי, אלא בעיקר הודות להאצת ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים. תחילת הדרך של הדיסקים הקשיחים למשל, הייתה רק לפני 53 שנה. כולם יודעים היום עד כמה הם מהירים, יעילים, עמידים, אבל IBM הכריזה רק במאי 1955 על מוצר גישה רנדומאלית שמצליח להכיל 5 מיליון סימנים (כל אחד 7 ביטים, לא כמו היום-8 ביטים). אותו מוצר סימן את סוף ההיסטוריה של האחסון הרציף (עוקב) על גבי כרטיסים מנוקבים, למרות שהשיווק הבלתי פוסק וההרגל שקשה להפטר ממנו, המשיכו לקדם את האחסון על טייפים -למטרות גיבוי וארכיבאות- עד עצם היום הזה. אותם דיסקים ראשונים באמת נראים היום אבני גולל, מפלצות ענק בהשוואה למקום שיש במחשבים הנישאים שלנו. דגם ה-RAMAC, הראשון של IBM, תפס את המקום של שני מקררים ושקל כטון אחד. בתוכו חגו 50 פלאטות מאלומיניום, מצופות בשני צדדיהן בתחמוצת ברזל מגנטית, מעין וריאציה של הציפוי הראשוני עמו צבעו את גשר הגולדן גייט בסן פרנסיסקו. כולם מדברים היום על גל הפיטורים. אבל המחשב הראשון של IBM גם הוא יצר גל ענק של עזיבת עובדים. George Rostky מתאר את הפרק הזה בהיסטוריה: "הולדת תעשייה עם היסטוריה צבעונית כמו כל אחת אחרת באלקטרוניקה, מודגשת באירועים כגון הגירה מסיבית חסרת תקדים של עובדים מ-IBM, שתי תביעות ענק שהסתיימו בכך שהמבקשים חזרו בעצמם, שגיאה אסטרטגית קטלנית שנבעה מפוליטיקה ארגונית, ואפילו רצח במועדון הקנטרי". בהמשך הדרך התעשייה הביאה לנו את הצמצום הדרמאתי בנפח פיזי, ההגדלה הסנסציונית בנפח האחסון ובזמני גישה למידע. אבל, בהתחלה?... כל אחד יכול לדמיין שפריצת הדרך הביאה להתלהבות גדולה בארגון ותמיכה חמה מצד ההנהלה. טוב, למעשה לא היו כלל כאלה. אולי הילד שלנו צודק, זו הייתה הפרה-היסטוריה. מה שבעצם קידם את הטכנולוגיה היו גורמים כגון המרחק הגיאוגראפי והמצב הפרימיטיבי של התחבורה. San Jose בקליפורניה הייתה בשנות החמישים עיירה במרחק 12 שעות טיסה מהמשרדים הראשיים בחוף המערבי. לטוס לא היה דבר בנאלי כמו היום, המנהלים העסוקים מאוד לא יכלו להרשות לעצמם לבזבז לעיתים קרובות שני ימי עבודה לביקורי ביקרת בסניף המרוחק. כך שכל עניין המחקר והפיתוח רץ בסן חוזה בצורה קצת חשאית ולא בדיוק מאושרת ומדווחת. כאשר לבסוף נודע על הפרויקט להנהלה בחוף המערבי, היה שם הרבה כעס והזהרות חיסול מסיבות תקציביות. בשנת 53' התרכז צוות המחקר בדיסקים, אשר נחשבו לצעצוע מכאני טיפשי, כמעט סיוט מפני שהציבו בעיות גדולות מאוד. למשל, השמירה על מרחק הדאייה של הראש הקורא-כותב (מרחק של 800 מיקרו-אינצ'ים) בין הראש ושטח פני הדיסק. ממש אוטופיה, בזמן שהדיסקים שלהם חגו במהירות של 1,200 סיבובים לדקה, ואפילו כאשר הדיסקים היו ממש, אבל ממש שטוחים, הם יכלו להתרומם עד אפילו 20,000 מיקרו אינצ'ים. היום, ילדים יקרים שלי, הדיסקים "עפים" בגובה שקטן מ-3 מיקרו אינצ'ים!! בפברואר 1954 קיבל גמאל אבדל נאצר את תפקיד ראש ממשלת מצרים, ובמקביל, הצוות בסן חוזה הצליח סוף סוף להעביר מידע מכרטיסים מנוקדים לדיסק, ובחזרה! אבל רק בספטמבר 1956 נכלל דיסק קשיח כחלק ממערכת IBM 305 -שכללה קורא כרטיסים ומדפסת- ואותו דיסק התפרסם כ- "IBM 350" ומה בסך הכל הייתה ההמצאה החדשה? התפתחות של ראיון ישן, ה"תוף המגנטי" של שנות החמישים המוקדמות, אותו פיתחה חברה שמאוחר יותר התמזגה עם אחרת כדי להפוך ל-"Remington Rand Univac". ב-1956 אלוויס פרסלי נכנס לראשונה למצעדי המוזיקה בארה"ב, ומרוקו קיבל עצמאות מצרפת. בנוסף, גם חברת Univac הייתה כבר מוכנה ומזומנה להוציא דיסק קשיח לשוק. מה שהיא נמנעה מלעשות מסיבות פוליטיות מטופשות. הסניף המוערך ביותר שלהם בפילדלפיה, ששאב את שמו הטוב ואת השפעתו מן האוניברסיטה המקומית (שם פותח המחשב החלוץ ENIAC ב-1946) רצה דווקא לצאת לשוק עם תופים 18 אינץ' ולא עם דיסקים קשיחים. כך התקבלה ההחלטה הגרועה ביותר בהיסטוריה של UNIVAC. בשלב זה של הסיפור, הילד שלי נרדם מחובק לאיי פוד הקטן שלו ורק הריסים הארוכים שלו זזים קצת מדי פעם, כאילו היה מזיז אותם זרם אוויר שנוצר מפלטה שחגה במהירות 15,000rpm. אני משאיר את ההמשך למחר בערב, וכאן אמשיך אותו בגיליון הבא.
מטה החמס בטהרן הכריז השבוע מלחמת אינטרנט פומבית על ישראל. זו השנה השנייה ברציפות שנציגי ארגון הטרור ברפובליקה האסלאמית של איראן מקיימים תחרות הפלת אתרים ישראליים. על פי האתר Tabnak (בשפה פרסית), הוצעו פרסים כספיים (כ-2,000 דולר לאחד) להאקרים האמיצים שיוכלו להוכיח שהפילו אתר ציוני, עם עדיפות לאתרים של ארגונים פוליטיים כמו ש"ס ועוד. ההכרזה על התחרות נעשתה במהלך תערוכת מדיה בבירה האיראנית ושמועות מתחת לרעלה אומרות כי זו הזדמנות טובה לגיקים מקומיים, מוכשרים אך מובטלים, לעשות כמה ריאלים מהירים בזכות מומחיותם. התחרות היא עוד ציון דרך במלחמת האינטרנט המתמשכת. לפני שלוש שנים פרצו האקרים ישראלים את אתר משרד האוצר הירדני והשאירו בעמוד הבית שלו את המילים של "התקוה". זאת, בנקמה למספר אירועי השחתה של אתרים ישראלים שקדמו למעשה, ובוצעו כנראה על ידי קבוצת פורצים ערביים. באותה תקופה נפרץ גם אתר אגודת הסטודנטים של הטכניון, שם הושתלו תמונות של ילדים פלסטיניים חמושים עם אנימציה של שריפת דגל ישראל. במרץ השנה הודיע החמאס על פיגוע ההתאבדות בנתניה. לא עבר זמן רב ועמוד הבית של ארגון הטרור החל להוביל, מסיבה מסתורית, הישר לאתר פורנו... חמאס ייחסו זאת למניפולציות נקמה ישראליות. עבור הנוער בחברות הפונדמנטליסטיות זו בוודאי הייתה חוויה מרעננת. ביולי, פרצה קבוצת האקרים ממרוקו לאתרים מסחריים ישראלים ושתלו בהם כתובות מחאה נגד שליטת ישראל בשטחים. באוגוסט פרצו צעירי הפת"ח את אתר החמאס.
באיראן פורחת תעשיית תוכנות מקומית, במיוחד לגיימרים, מפני שראשי הדת המקומיים מאמינים שמשחקים מערביים גורמים לגירוי בלתי הולם. בתערוכה שארגנה באוקטובר הקרן האיראנית למשחקי מחשב בטהרן, התלהב הקהל ממשחק בשם "פעולה מיוחדת" (איך אומרים את זה בפרסית?) שנועד להלל את יתרונות האנרגיה הגרעינית.
אם הם היו רופאים, היו שמים באתר שלהם הקלטות של חרחורי ריאה וסמפונות הנשמעים דרך הסטטוסקופ. אבל הם עמיתים של צ'יף בארה"ב, והחליטו לשים באתר שלהם הקלטות של צלילים שעושים דיסקים מקולקלים מסוגים שונים. זה לא בדיוק הסימפוניה ה-40 של מוצרט, אבל זה נשמע מוכר לאוזניים מיומנות.
ביום רביעי לפני שבוע, בזמן שהלכנו לישון (אחרי שהפצנו את מגזין), חטיבת האחסון של טושיבה הודיעה על פריצה בשוק הדיסקים הקשיחים בפורמט 2.5 אינץ', דיסק של חצי טרה בייט למחשבים נישאים, לקונסולות של משחקים, ולמדפסות. דגם ה-MKxx55GSX, במשקל 102 גרם, יהיה גם מצוין כדיסק גיבוי חיצוני. אפילו בתוספת מארז חיצוני, דיסק כזה נוח לנשיאה בתיק יד. כל דיסק מכיל שתי פלטות, ממשק SATA ו-8MB זיכרון באפר, שיעור העברת מידע של 3Gbps ומהירות של 5,400 RPM הדיסקים הללו הם חלק מקו מוצרים באותו פורמט, שיכלול בעתיד גם דיסקים של 400, 320, 250, 160 ו-120GB היחידות הראשונות מדגם זה צפויות להימכר בדצמבר הקרוב, אמנם יתכן ויצרני המחשבים ה- OEM רק יציעו אותן בציוד שלהם החל מאביב 2009.
מי אמר ראשון "חבר זה לא קיר" לבחורה יפה שניסתה להרחיק אותו? אולי היה זה פרסומאי, אחד מאלה שכיסו בבד לבן את השלטים שלהם לאורך נתיבי איילון... כי הם גם מאמינים ש"חוק זה לא קיר". חוק, ידידיי, כן אמור להיות קיר איתן, אבל אפילו חומת ברלין נפלה בבוא העת. במזרח התיכון ובארצות שלא נעים לנקוט בשמן, מסתבר שחוק הוא לא קיר, יש לו פרצות של גדר ישנה וחורקת. יש לו אינסוף דרכי עקיפה ומעט אמצעי אכיפה...
לא יודע אם מותר לספר (את זה נדע אחרי העריכה) שמאגר הלקוחות של צ'יף, שהחל להיבנות ב-1986, מונה מעל מאה אלף כרטיסים. הראשונים מביניהם נרשמו במקור ללא דואר אלקטרוני. רק באלף הנוכחי החל בארץ להיחשב "ניאנדרטאל" מי שלא מסוגל להמציא כתובת דואל לקשר. אבל כל המאגר המפואר הזה יהפוך חֲסַר תּוֹעֶלֶת. הוא קרוב לוודאי יימחק כלא היה - לא חלילה מפני תקלה או הזנחה. הסיבה פשוטה הרבה יותר ומכונה על ידינו "זבל זבל תרדוף".
עד לעייפה כבר הזכרנו שמכוח החוק, החל מסוף נובמבר לא נוכל יותר להפיץ את המגזין בין מי שלא ביצע פעולת הסכמה מפורשת לקבל אותו. החוק אוסר עלינו, ועל כל אחד מכם אם יש לכם עסק, להשתמש בכתובות דואל של אנשי הקשר הרגילים - לקוחות פעילים, ספקים, שותפים, אפילו חברים! - ללא הסכמתם בכתב. אבל שימו לב, אם אתם לא עסק, מותר לכם להטריד. אם אתם עמותה, אם אתם אישיות פוליטית או מפלגה משתוללת לפני בחירות, אם אתם נודניקים מסוגים שונים שלא סומנו ספציפית בחוק...תיבות הדואר של המדינה כולה פתוחות בפניכם ומותרות לכל. ומה להערכתנו תהיה התוצאה? - זבל, נמשיך לקבל. זבל רודף זבל, גם כשהוא מחופש לשמנת צחורה.
כל אחד מאיתנו, מי יותר ומי פחות, נמנה בין המשתזפים לאור המוניטורים. מי בשעות העבודה, מי בזמן הפנאי. כמו כל דבר שמגיע בכמויות, מטר הבקשות לאשר המשך קבלת דואר אלקטרוני הופך אותנו לאדישים. בהתחלה עוד קראנו את המסרים עד הסוף, אחר כך החלטנו בזעף לאשר את כולם, או את אף אחד, שיקפצו לנו! ובנימה מאוסה זו, נדליק את יישום הדואר בבוקר יום שני ה-1 בדצמבר, רק כדי להבין בלב שבור שהכל חוקי, כשר...אבל מסריח. הדייגים מביניכם יודעים שהדג מתחיל להסריח מהראש. הדואר הבלתי מבוקש היה ונשאר מטרד לכולם, ואם מישהו החליט לשים לזה קץ, הרי שבטוח דאג שהגזרה לא תשפיע עליו ועל מטרותיו. עכשיו, מצוידים בתובנה חדשה זו, ננסה שוב לבחון את נוסח התיקון לחוק. ממש לא קיר, מרוב אבנים חסרות. ומאוד לא פלס. רקוויאם לעסקים הקטנים, ומה יגידו אזובי הקיר...
היו לנו שנים נפלאות ומצחיקות ביחד, אבל ההתראות השבועיות שאתם מקבלים עם פרסום כל גיליון חדש של מגזין זה, תפסקנה עבורכם. החוק למיגור דואר הזבל יפגע גם בתקשורת ספונטאנית זו ולא נוכל עוד למנות בין נמעניו את מי שלא אישר את מינויו. (הסבר קריא וברור לכל הנושא, מאת עו"ד אביב אילון, זמין באתר netlaw) אם בכל זאת מצאתם עניין בחומר ההטרוגני שניסינו להביא מדי שבוע עד לתיבת הדואר העמוסה שלכם, הקישו כאן על הקישור: "להתווסף לרשימת התפוצה", רק אם לא עשיתם זאת כבר קודם.
● פתרונות גיבוי המבוססים גיבוי קבצים נוטים לעשות את העבודה מהר יותר מפני שנעשה גיבוי של חלק יחסית קטן מכלל המידע הקיים. ● פתרונות גיבוי מבוססים Images דורשים יותר זמן ויותר נפח אחסון. מאידך, גם אם שכחנו להגדיר קובץ או ספרייה מסוימים , הם יגובו בתוך ה-Image.
באופן כללי, תוכנות גיבוי קבצים שומרות עותקי הקבצים והמידע שבמחשב לדיסק קשיח חיצוני, למצע נצרב, או לכונן נתיק לאחר שמישהו מגדיר אילו קבצים לגבות. תוכנות רבות בתחום הזה, גם המיועדות למשתמשים ביתיים, ניתן להגדיר על מנת שיגבו מספר קבצים או ספריות מסוימים, או בכלל את כל הקבצים על גבי אותו כונן, אך בדרך כלל לא מגבות תוכנות מותקנות על גבי המחשב ובוודאי שלא את מערכת ההפעלה עצמה.
תוכנות גיבוי מבוססות Image מייצרות "snapshot", או תמונה של הדיסק השלם וכל אשר בו, כולל תוכנות, הגדרות ומערכת הפעלה. גיבוי מבוסס אימג' יכול להיות שימושי למשל, בעת תקלה קטלנית בדיסק הקשיח, כדי להעתיק את אותה תמונה לדיסק קשיח חדש ושחזור מלא של כל התוכן. כאמור, כל סשן (אירוע גיבוי) עם תוכנות אלו אורך זמן רב וגוזל נפח אחסון רב.
אחד היתרונות הגדולים במערכת BOS החדשה הוא האפשרות לשכפול מלא לדיסקים או לקבצים גדולים ברמת הסקטור הבודד. כך שבמידה ולא ארע כל שינוי מידע בדיסק או בקובץ המשוכפל לא יעודכן כל נתון בקובץ המסונכרן. בשונה ממערכות רגילות העושות שימוש ב- SnapShot, מערכת BOS שומרת את המידע המגובה במערכת נפרדת מהמערכת עליה נמצאים הקבצים המקוריים. בשונה ממערכות תוכנה רגילות המייצרות Image, מערכת BOS מייצרת העתק נאמן למקור שאינו מוגן פטנט וניתן לפתיחה באמצעות כל תוכנה חופשית נפוצה. בשונה מכלל מערכות הגיבוי, ה- SnapShot, ה- DRP, הארכיון וה- BCP למיניהן, המידע שנשמר על ידי מערכת BOS ניתן לשימוש ושחזור מיידי גם ללא מערכת הגיבוי עצמה.
אנשי אוניברסיטת תל אביב יזמו ביוני השנה עצומה כדי לקדם נוהל של הדפסה דו צדדית במוסדם, כאמצעי למען איכות הסביבה. הדפסה דו-צדדית "סביבתית" וטובה, משום שמאפשרת לקצץ למעשה בחצי את צריכת המשאבים הנדרשים להפקת הנייר. מעבר לכריתת העצים (נדרשת כריתה של כ-24 עצים להפקת טון נייר), תהליך הייצור צורך כימיקלים שונים להפקת הנייר, דלק מאובנים המספק אנרגיה להפקת הנייר ולשינועו בכל שלבי הייצור, אדמה ומשאבים לטיפול בפסולת הנייר. כותבי העצומה דרשו כי כל מכונות הצילום והמדפסות שיירכשו לקמפוס יהיו כאלה התומכות בהדפסה דו-צדדית. ושברירת המחדל של כל המדפסות ומכונות הצילום תהה הדפסה דו-צדדית. בנוסף, ביקשו לעודד הדפסה הדו-צדדית באמצעות תמחור נכון והוגן: שעלות הדפסת שני עמודים על דף אחד (דו"צ) תהיה נמוכה מעלות הדפסת שני עמודים חד-צדדיים. כן, השינוי חייב להיות מלווה במיסוד נורמות מנהלתיות ואקדמיות לשימוש בדפים דו-צדדיים: חוץ מאשר מקרים יוצאי דופן, אין סיבה שעבודה אקדמית לא תוגש בדו"צ. על המרצים לעודד סטודנטים להדפיס בדו"צ ועל ראשי הפקולטות לדרוש מעובדיהן שכל מה שהם מדפיסים יהיה בדו"צ. כולם מוזמנים להצטרף לעצומה זו ובעיקר לחקות את היוזמה גם במוסדות חינוך וציבור אחרים http://www.atzuma.co.il/petition/megama/1/0/8/
● אנשים, חברות וארגונים המעוניינים לתרום ציוד מחשוב משומש באמצעות ארגון המתנדבים LIONS, יכלו לקבל ללא תשלום שירות סניטיזציה (איון מידע גורף מתוך הדיסק הקשיח, על פי תקנים מחמירים) במעבדות צ'יף. צרו קשר בטלפון 08-9400070 או בדואל - info@chief.co.il
● מידע על תחרות המוזיקה הבינלאומית, לנוער עד גיל 23 תמצאו בקישור הזה.
● מידע על חילופי נוער בינלאומיים -גילאים 17 עד 21 - תמצאו בקישור הזה.
יש באוויר ריח מוכר, ריח של ביבי המושיע. רגע, זה לא זה שכבר היה ראש ממשלה? זה שמבטיח, הבטיח, יבטיח שקט ושלווה? אכן אכן אותו מועמד במלוא הדרו ועל עגלתו עשרות אפסים בעלי שם וגנרלים מעוטרים חסרי כל ידע אבל עם חוש ריח. וגם הם מריחים כוח, עצמה, שלטון ו...מה לעשות, גם כסף. ביבי שיודע מה צריך לעשות למרות שלא עשה כלום בעבר, בדיוק כמו כל אחד אחר. ותאמינו לי שגם אם לביבי היה פתרון לבעיית הסכסוך הישראלי-ערבי הרי שבחיים הוא לא היה עושה כלום, הרי מדובר בנכס אלקטוראלי ממדרגה ראשונה. ביבי בלי הפאניקה וההבטחות והיד החזקה כביכול, לא קיים פוליטית. זה בדיוק אותה פיגורה שכבר הייתה שר אוצר והצילה את כלכלת ישראל על ידי חיסול השכבות החלשות, גזלת כל שריד של תנאים סוציאליים. זה שחתך תקציבים לנכים, קיצץ בקצבאות הביטוח הלאומי ובדרך עיכל (ולעתים גם עיקל) את שכבת הביניים רק בשביל שלחברה' במאיון העליון יהיה יותר בשר. אני רואה את הסקרים ונזכר ש... אמרתי לכם, שיגיע יום הבחירות והישראלי הדפוק ישכח כמה כאב לו הישבן כל השנים הללו ויגיב לכל צרחות הפאניקה "ביטחון, ביטחון" 18 משפחות שולטות בכלכלה הישראלית ובעיניי ביבי הוא אחד שרוצה לשלוט במדינה כדי לספק את כל מאווייהן. דו"ח העוני שמתפרסם בימים אלו אמור לעביר בנו חלחלה ולהדגים רק כמה אנחנו קרובים לתהום. 23.8% מהציבור הישראלי חי מתחת לקו העוני (כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה!). במקביל נאבק משרד האוצר כדי לפרוש רשת ביטחון מינימאלית לחסכונות של אלו שעדיין לא כלולים בקבוצה הנ"ל, אבל בלי רשת ביטחון במצב הכלכלי השברירי של היום, קריסה של בנק (אישית הייתי מהמר על בנק הפועלים) פירושה שהמספר הנ"ל יוכפל, ועוד לא אמרתי דבר על הקשישים והילדים והנכים, וכל אלו שביבי כבר אנס...
אגב בנק הפועלים, מבוקר יום א' הייתה תקלה במיין-פריים, המחשב המרכזי, ששיבשה את כל פעילות הבנק. האם יש מישהו מכל קוראינו, חלקם אנשי מחשבים מהשורה הראשונה בארץ, שיכול להסביר לי איך זה קורה? אני לא מכיר מערכת מחשב צולעת, אני מכיר עובדת או לא עובדת, ואם לא עובדת בבנק צריכה מיד לפעול מערכת גיבוי. אין מערכת גיבוי? אה כן כבר היינו בסיפור הזה עם בנק לאומי לפני כמה שנים! יש מערכת גיבוי אבל היא לא מחוברת. אישית אני חושד בכולם, והיות ואני בעקבות ניסיון חיים אישי מאמין שבנק הוא לא עסק של טיפשים אלא עסק של נוכלים, הרי שאני ממתין לראות למה כל זה קרה/קורה.
המשבר האמיתי
כשאתם פותחים את העיתונים, שימו לב מי קורס ומי מפטר, למי נופל האג"ח ומי מאבד את המכנסיים. נכון, בעיתונים מופיעים רק השמות הגדולים. אבל המשבר האמתי יתגלה מאוחר יותר, שכל אותם אלפי ועשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שכל אחד בנפרד לא מעניין איש אבל כולם ביחד יכולים לחסל כלכלה. הם לא נכנסים לסטטיסטיקה של האבטלה כי הם מפטרים מקסימום 5 עובדים, הם לא יגרמו לשום בנק לקרוס מקסימום לאדם פרטי להתאבד. אף אחד לא חושב עליהם, אבל הם בכל מקום, ומספרם הולך וגדל ופגיעתם רעה עוד יותר מכל טייקון שייפול (וגם זה יקרה).
מתנחלים...
בפעם האחרונה שכתבתי על כמה קשה להגן על התנהגות מדינת ישראל בשטחים קיבלתי מקלחת צוננים וכמובן שאמרו לי שהתקשורת אשמה והכל שקרים או לפחות הרוב. אבל לך תתווכח עם תמונות והוידיאו שצולם על ידי ארגון "בצלם" -שאני לא חסיד גדול שלו- ולא משתמע לשני פנים. תוסיפו לכך מספיק עדויות של חיילים (שאינם בהכרח שמאלנים עוכרי ישראל). יש לנו בעיה וצריך לטפל בה במלוא העצמה, כי מי שתוקף את הצבא שמגן עליו לא ראוי להגנת הצבא הנ"ל, ולא ראוי להסתובב חופשי. תוסיפו לכך חילול מסגד וקברים, למה לא? קברים ערבים מותר, אפילו שמעתי פעם שמותר להרוג ערבים גם אם לא בדיוק קמו באותו בוקר להורגך). ואחר כך כולנו מתפלאים על ההשוואות עם אי אילו גורמים אנטישמיים קטלניים בהיסטוריה היהודים.
(אולי זה גם המקום לצטט את משה בוגי יעלון, שאמר השבוע שבעיניים ערביות, כולנו מתנחלים, גם מי שלא גר בשטחים...)
הבטחות באוויר
ציפי ליבני מבטיחה שמפלגת קדימה לא תמכור את מדינת ישראל למפלגות החרדיות... בחייך גברת ליבני, לא כדאי להבטיח מה שאין שום סיכוי שתקיימי, גם אם נורא תרצי. לא נולד עוד הפוליטיקאי שהחזיק ממשלה בלי לשלם אתנן למפלגות החרדיות, אבל היו רבים שהבטיחו.
משתמט
בחור צעיר עזב את ישראל בגיל 17 (סביר להניח עם הוריו ובהחלטתם). חזר 7 שנים מאוחר יותר בכדי להשתתף בהלוויית סבתו. בביקורת הדרכונים בנתב"ג הודיעו לו שהוא עצור עקב השתמטות משירות צבאי. צה"ל החליט לא לוותר ולהגיש נגדו כתב אישום. הבחור שמעולם לא היו לו זכויות במדינת ישראל (עזב בגיל 17) יושב בכלא 4 ומחכה למשפטו. מצבו הנפשי לא קל, להזכירכם הוא בא לקבור את סבתו ולמרות שלא פשע מעולם הוא מוצא את עצמו יושב מאחורי סורג ובריח כי צבא הגנה לישראל החליט להיות "גבר גבר". מעבר לעובדה שזו סיבה מספקת לכל יורד מהארץ לא לחזור, וכאן בכלל מדובר על בחור שכנראה לא ירד על דעת עצמו ואולי אולי היה חושב על חזרה לארץ, בטח לא עכשיו, הרי שזו התעללות לשמה. אז מה אם הוא לא הסדיר את עניין גיוסו, ספק רב עם היה בידו צו כלשהו כדי להסדיר משהו. ויש שיאמרו, כבעל אזרחות ישראלית הרי שבלה בלה בלה.... מישהו פעם ניסה להיפטר מאזרחות ישראלית? אין דבר כזה!
המערכת אינה מסכימה עם דברי הכותב ורואה בהם מידה רבה של היתממות.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
