"התרבות הטכנית הינה תוצר העבודה, תוצר מאמצי היכולת האנושית למטרות רווח או תוצרת. היא מתחילה כאשר האדם, שאינו מסופק ממה שהטבע מציע לו, מתחיל את המאבק נגד כוחות הטבע על מנת לגביר את בטחונו ואת ה- וול ביאינג"
אברהם יהושע השל
בעלי תוכנת BOS FS יכולים החודש לשדרג ל- BOS MSבעלות מופחתת מבצע! צרו עמנו קשר
D.R.P. / B.C.
בצ'יף מחלק נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני מסורתי או חדשני... ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים, כי המשכיות עסקית, היא בעיקרה "סוף מעשה במחשבה תחילה!"
סיכון הינו אפשרות אָבְדָן, או אֲבֵדָה; או הֶפְסֵד, או דבר בלתי רצוי.
במקצועות רבים מדברים על "ניהול סיכונים". בין היתר, גם אנשים בתחומים של סטטיסטיקה, כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי החברה, ביולוגיה, הנדסה, ניתוח מערכות וקבלת החלטות עוסקים בניהול סיכונים. מן הספר של קלומן (2005) אפשר ללמוד כי ניהול הסיכונים הינו תחום הידע המלמד לחיות עם האפשרות שאירועים עתידיים יכולים לגרום לתוצאות שליליות. כדי שניתן יהיה להבין סיכון מסוים, יש להגדירו באופן ברור. הגדרה חייבת לכלול תיאור של התנאים הנוכחיים שעלולים להוביל למימוש הסיכון.
אם ניקח מקרה בו חברה מטמיעה טכנולוגיה חדשה על מנת להשתמש בה בפרויקט מסוים, כאשר רק חלק מצוות הפרויקט מכיר ויודע להשתמש באותה טכנולוגיה. קיימת כאן, למשל, אפשרות שתקופת הלמידה תתארך מעבר למצופה. הסיכון עצמו הוא שהטכנולוגיה החדשה לא תספק את הביצועים או הפוּנְקְצְיוֹנָאלִיות הנדרשים, ובכך תדחה את סיום הפרויקט. מצב שונה הוא, למשל, זה של חברה המפתחת מערכת מסוימת ומטמיעה אותה אצל לקוח, כאשר מתגלה כי המערכת אינה יציבה בתנאים מסוימים. חוסר היציבות הינה בעיה, ולא סיכון. הבעיה קיימת, הינה עובדה. נשאר רק לפתור אותה.
מומחים בתחום מדברים על ניהול מתמשך של סיכונים במקרים של תהליכים או פרויקטים אשר לכל אורכם יש לקבל החלטות. במהלך העבודה יש לזהות סיכונים, משתמשים בהם על מנת לקבל החלטות בשלבים השונים של הפרויקט, ומתמודדים איתם עד אשר הם נפתרים או עד אשר הופכים לבעיות - בהן ניתן לטפל כבעיות. ניהול סיכונים בלתי מתמשך הוא זה בו מזהים את הסיכונים העיקריים ונוקטים באמצעים למניעתם רק בשלב ההתחלתי של התכנון. אם במהלך הפרויקט יופיעו סיכונים חדשים, אלה לא יטופלו.
בעולם של מערכות המידע אנו נוהגים להתמקד לא רק בניהול סיכונים ברורים ולרוב גם בעלי פוטנציאל של התרחשות חד פעמית (קריסת מערכת, גניבת מחשבים, שריפת המבנה) אלא בניהול סיכונים מתמשכים - טעויות אנוש ותקלות נפוצות או נדירות שחוזרות ונשנות מדי שנה, שבוע או יום במערכות ארגוניות.
פוליטיקאים, אנשי אקדמיה וחוקרים אומרים "ניהול סיכונים" ומתכוונים לניהול סיכוני הסביבה וכוחות הגרעין, סיכוני ענק המאיימים על קיום המין האנושי. בנקאים ובעלי מקצוע בתחום הפיננסי מכניסים ב"ניהול סיכונים" את כל הטכניקות המתוחכמות למניעת הפסדים עם תנודות השווקים. אנשי ביטוח ולקוחותיהם מבינים את המושג כתיאום בין הסכנות הניתן לבטח נגדן, ועלויות הביטוח. מנהלי מוסדות בריאות ויצרני מזון יתכן ויסבירו את הצרוף כמקביל ל"אבטחת איכות", ואילו קציני ביטחון ובטיחות יאמרו שהכול מסתכם בצמצום תאונות, פציעות, וגניבת משאבים.
כאשר המידע אינו בעל ערך, שיבושו או אובדנו אינו מהווה אסון. כאשר המידע חשוב מבחינה אישית, עסקית, משפטית, או אחרת - הוא נמצא בסיכון מתמיד. נשמח לסייע לכם בזיהוי וניהול הסיכונים הקשורים למידע שלכם, ובמניעת אובדנו. צרו קשר!
-אבוא ביום ה' לדבר איתך- אמר הלקוח, כמעט כבר בדלת החוצה מצ'יף. -בבקשה לא...ביום ה' אני בכנס. -על מה הכנס? -עזוב, לא משהו פשוט...ILM, SOA, DRP... -אה, כן. אני יודע מה זה. -באמת?... ומאיפה אתה יכול לדעת? -מהוויקי. אני מומחה בוויקי. אם ביום העצמאות היו עושים חידון וויקי בטלוויזיה הייתי יכול להיות חתן הוויקי לשנת תשס"ו. בבקרים אני מנהל את העסק המשפחתי, ובערבים אני וויקיפדיונר. אוסף מילים ולומד אותן, ואת כל הקישורים שלהן...יש לי חיים כפולים!. תעיר אותי באמצע הלילה ואדקלם לך את כל הקטגוריות של הוויקיפדיה בעברית.
הוא גרם לנו לסקרנות. לנו, הרגילים לחיפושים בוויקיפדיה של להקות פופ זרות או מילים עבריות מעופשות. בדקנו מדגמית ומצאנו כי הוויקיפדיה המפורסמת מספקת, לפחות במקרה שבדקנו, הסבר סביר ורווי קישורים במספר קטן של שורות על-Information Lifecycle Management. יתכן, הסבר אף ברור וענייני יותר מהרצאות רבות. ובתור בונוס: ללא המשקל יתר המסחרי שכל מרצה מוסיף באירועים אלו. שימו לב (תרגום בצד, ל"מפונקים" שלנו...):
"Information Lifecycle Managementrefers to a wide-ranging set of strategies for administering storage systems on computing devices. Specifically, four categories of storage strategies may be considered under the auspices of ILM ● Policy ILM Policy consists of the overarching storage and information policies that drive management processes. Policies are dictated by business goals and drivers. Therefore, policies generally tie into a framework of overall IT governance and management; change control processes; requirements for system availability and recovery times; and service level agreements (SLA) ● Management Information Management consists of the practices that facilitate operational storage management. These include the principles that guide ILM; the storage management tools and practices; database management practices; system performance and monitoring; system configuration; capacity planning; and business controls. Business controls generally include chargeback, costing and P&L-related metrics ● Operational Operational aspects of ILM include backup and data protection; disaster recovery, restore, and restart; archiving and long-term retention; data replication; and day-to-day processes and procedures necessary to manage a storage architecture ● Infrastructure Infrastructure facets of ILM include the logical and physical architectures; the applications dependent upon the storage platforms; security of storage; and data center constraints. Within the application realm, the relationship between applications and the production, test, and development requirements are generally most relevant for ILM"
"ניהול מחזור החיים של המידע מתייחס לתווך רחב של אסטרטגיות לניהול מערכות האחסון במחשבים. ניתן להחשיב ארבע קטגוריות של אסטרטגיות אחסון תחת חסות ה- ILM ● מדיניות מדיניות ה- ILM הינה המדינות של האחסון והמידע אשר שולטת על תהליכי הניהול. מדיניות נקבעת בהתאם למטרות העסקיות והנושאים המובילים. על כן, בד"כ המדיניות מתקשרת למסגרת כללית של שליטה וניהול של מערכות המידע, משנות תהליכי בקרה, דרישות לזמינות המערכות, וזמני התאוששות, והסכמי SLA. ● ניהול ניהול המידע כולל את הנהלים אשר מקלים על ניהול האחסון הזמין. נהלים אלה כוללים את העקרונות המנחים של ה- ILM: כלים ונהלים לניהול האחסון, נהלים לניהול מסדי נתונים, ביצועי מערכת וניטור, קונפיגורציות המערכת, תכנון הקיבולת, ובקרה עסקית. הבקרה העסקית בד"כ כוללות פיצוי על אי עמידה בדרישות, זיהוי עלויות, ומדידות אחרות הקשורות לרווח והפסד. ● תפעולי היבטים תפעוליים של ILM כוללים גיבוי והגנה על המידע; התאוששות מאסון, אחזור, והתחלה מחדש; ארכיונאות והחזקת מידע לתווך ארוך; שכפול מידע ותהליכים ופרוצדורות יום-יומיים החיוניים לניהול ארכיטקטורה של אחסון. ● תשתיות הצדדים התשתיתיים של ניהול מחזור החיים של המידע כוללים את הארכיטקטורות הפיזיות והלוגיות; את היישומים התלויים מפלטפורמות האחסון, אבטחת האחסון, ואילוצים של מרכזי מידע. בתחום של היישומים, היחס שבין היישומים והייצור, דרישות הבדיקה והפיתוח משמעוותים ביותר לניהול מחזור החיים של המידע".
הידעתם? בארה"ב יש להם משרד מיוחד להובלת השינוי בכוח הצבאי של האומה. להגנת החופש באלף הנוכחי, הם מאמינים, יש צורך בחידוש, גמישות ויתר זריזות במערך ההגנה. "אל תפחד לחשוב בעצמך, לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים", אומר מזכיר ההגנה רונאלד ראמספלד. אחד הפרויקטים של המשרד שמוצג בפני קהל השנה הינו כלי שייט בשם stiletto, העשוי כולו פולימרים של סיב-פחם, והמיועד לשמש דגם תפעולי למחקר ופיתוח במהלך פעולות מיוחדות ופעולות נרחבות של הצי. הסטילטו הוצג במהלך כנס של יומיים בסאן דיאגו (10 עד 12 בינואר) במהלך West 2006, האירוע הגדול ביותר לתקשורת, אלקטרוניקה, מערכות מידע, ביון, הַדְמָיָה, מערכות נשק צבאיות, תעופה, בניית כלי שייט ועוד, בחוף המערבי. כבר ביום שלישי נשמעו באירוע חדשות לגבי מערכות מידע. חברת ביטמייקרו הכריזה על סיום פיתוח דגמי השרתים ותחנות העבודה שלה עם כוננים במצב מוצק. החברה מייעדת את מוצריה לשרתים ניידים ומשתמשים מתקדמים שיעבדו בסביבה עם תנאים עזים ועוינים, הדורשים יכולות עיבוד קיצוניות. מוצריה מותקנים בד"כ בתעשייה הצבאית, של החלל, של הבדיקה והמדידה, של המשחקים, פיתוח גראפי, טלקומוניקציה, מחשוב מוכלל, ושל תגובה ראשונה במצבי חירום. זו הפעם הראשונה שכונן במצב מוצק מוטמע על ידי יצרן מחשבים נישאים. למרות שהלפטופים של יצרן זה (עם SPARC, Solaris/Linux/Windows ) נמצאים בשיא של הביצועים, יש לצפות שבשנים הקרובות גם הזרם המרכזי של השוק יטה לכיוון הכוננים במצב מוצק.
"האם לדעתכם קיימת שיטה אמינה לאחסנת המקור שהתבצע במכשיר הסלולארי למקום אחר - כמו במחשב (שלא במכשיר עצמו) והאם ישנה דרך להוכיח שהחומר המאוחסן לא עבר מודיפיקציה? היה וקיימת טכניקה ואפשרות להוכיח כי המקור נשאר ללא שינויים גם לאחר העתקתו למקום כלשהו אחר יכול הדבר להיות כר נרחב לעדויות וחוות דעת מומחיות לצורכי משפט". כך שאל אותנו בשבוע שעבר קורא, עו"ד מרמת גן. והתשובה: "נושא הטלפונים הסלולאריים ידוע ומטופל על ידינו מזה זמן רב. לצערנו, לא הגיעו יצרני המכשירים לאחידות בתוכנה או באופן שמירת המידע וברוב המקרים גם אין אחידות בין המודלים השונים של אותו היצרן. ולשאלתך, במידה ונשמר המידע מהטלפון הסלולארי למחשב, ניתן לאתר כל שינוי שנעשה בקבצים הנמצאים במחשב בשיטות הפורנזיות הרגילות. לגבי המידע הנמצא בתוך הטלפון, הדבר תלוי במערכת ההפעלה של אותו הטלפון, בצורת שמירת המידע ואפשרות הגישה החיצונית למידע זה בכלל. לגבי כרטיסי SIM האחידות גבוהה יותר ולכן אפשרות שליפת המידה מהם גבוהה הרבה יותר.
EPD - Electronic Paper Display היא טכנולוגיה שמשתמשת בדיו אלקטרוני, דיו בעל מטען, שאת פיזורו ניתן לשנות, לעדכן, באמצעות אלקטרוניקה. הדיו והנייר האלקטרוני מותאמים אחד לשני, ואינם דורשים מקור אור קדמי או אחורי, ניתן לצפות בתצוגה תחת מגוון רחב של מצבי אור, כולל אור שמש ישיר, ואינו דורש חשמל בכדי להחזיק בתמונה. נכון להיום התצוגה בנייר אלקטרוני הינה בעלת ניגודיות גבוהה, כמו זו של נייר רגיל, תצרוכת חשמל שלה נמוכה ביותר, וצורתה דקה וקלה. היא מאפשרת למתבונן את החוויה של קריאה מנייר, למרות יכולתה להתעדכן, כמו זו של מסך מחשב. חברת E Ink מייצרת דיו אלקטרוני אותו יוצקים על גבי גיליון המשמש כרכיב אופטי לייצור EPDs. "דיו אלקטרוני הינו חומר מוגן פטנט אשר מעובד לשכבה המוטמעת בתצוגות אלקטרוניות. למרות שהרעיון מהפכני, מדובר בשילוב בין כימיה, פיזיקה ואלקטרוניקה על מנת לצור את החומר החדש. מרכיביו העיקריים הם מיליוני מיקרו-קפסולות בקוטר של שערת אדם. כל מיקרו-קפסולה מכילה חלקיקים לבנים בעלי מטען חיובי, וחלקיקים שחורים בעלי מטען שלילי. החלקיקים שרויים בנוזל שקוף. כאשר מופעל שדה חשמלי שלילי, החלקיקים הלבנים זזים לחלקן העליון של המיקרו-קפסולות. שינוי המיקום מאפשר לצופה לראותן. שטח המסך יהיה לבן בנקודה זו. בו זמנית, שדה חשמלי מנוגד מושך את החלקיקים השחורים לתחתית המיקרו-קפסולה, שם הם מוסתרים. על ידי הפיכת התהליך, החלקיקים השחורים מופיעים למעלה בקפסולה, אשר במצב זה מציגה כתם שחור בנקודה הזו על גבי המסך. בכדי ליצור תצוגה עם דיו אלקטרוני, מדפיסים את הדיו על גבי גיליון פלסטי, אותו מדביקים לשכבה של מעגלים. המעגלים יוצרים תבנית של פיקסלים עליהם ניתן לשלוט עם דרייבר של תצוגה. המיקרו-קפסולות כאמור, שרויות בנוזל או "מצע מוביל", אשר נותן להדפיס אותן בתהליכי הדפסת מסך קיימים על גבי כמעט כל משטח, כולל זכוכית, פלסטיק, בד, ואף נייר. בסופו של דבר, צפוי כי הדיו האלקטרוני יאפשר לכל משטח להפוך לתצוגה, ולהביא מידע מחוץ לגבולות המכשירים המסורתיים, אל העולם הסובב אותנו" השימוש לנייר האלקטורני מתאים ליישומים תעשייתיים וביתיים בהם חווית הקריאה, טווך התאורה וזוויות הצפייה חשובים מאוד. למשל, שילוט לתחבורה במקומות בהן זווית הראיה או אור השמש לא אפשרו להתקין שילוט קונבנציונאלי. ספרים מקוונים על גבי EPD מאפשרים לקורא חוויה דומה מאוד לספר רגיל, בזמן שעל גבי מסך רגיל הם הכבידו על הראיה בשל קרינת האור. מסכים של טלפונים ניידים אותם היה צריך להביא לצל בכדי להבחין במספרים, זוכים עם שיטת ה-EPD לניגודיות ובהירות גם בתנאים של תאורה חזקה. המוצר הראשון שהשתמש ב - EPD היה ה-SONY LIBRIé, שהוכרז ביפן ב- 2004 ועבר מאז עיצוב מחדש עם שינוי השם ל-PRS-500 Portable Reader מספר חברות באירופה משתמשות בנייר אלקטרוני לייצור שילוט לתחבורה, ויישומי שילוט למכירה ישירה ללקוחות הקצה. חברות שונות של שעוני יד וקיר פיתחו תפיסות חדשות למוצרים המבוססים EPD. העתיד צופן לטכנולוגיות של דיו אלקטרוני ונייר אלקטרוני את השילוב עם טכנולוגיות נוספות, כגון זו של הפלסטיק האלקטרוני. התוצאה יכולה להיות משהו שלא רק נראה כמו נייר, אלה שהוא הרבה יותר דומה לצורה של נייר: דק, קל, גמיש ושניתן לגלגול. ב- E Ink חולמים לשלב את התכונות הללו כדי לצור RadioPaperTM, תצוגה קלה, וגמישה עם טכנולוגיה דיגיטאלית להורדת כותרות מעיתונים או ספר שלם על פי פקודת המשתמש, על מנת לספק מידע לכל אחד, בכל מקום ואתר. בעתיד הביגוד, הבניינים, חפצים ביתיים ויישומי מידע יהיו בעלי יכולת לתקשר. הדיו האלקטרוני יאפשר לכל משטח להפוך לתצוגה.
החל מהפקסים הישנים, כלה בפתקיות של תחנות הדלק, תופעת הדיו ה"נעלם" מעצבנת ביותר, אך איכשהו נסלחת. מה שקשה יותר לסלוח הם אישורי מקור, דרישות תשלום ומסמכים שונים המופקים על ידי הרשויות - משטרה, מס ההכנסה, מע"מ, ממ"י, עיריות, ועוד- בהם מלכתחילה המלל אינו קריא, כי הודפס בחרחורי המוות האחרונות של מחסנית הדיו. כנגד חיוורון הגסיסה הפתטי, לא יועילו משקפיים או זכוכית מגדלת. סריקה והגדלת הניגודיות לפעמים מושיעה חלקית. אבל זה דורש זמן, ציוד, תוכנה, והתעסקות. המסמך משדר לנו: "הינה לך, בכלל לא איכפת לי אם תצליח לפענח אותי, ואם כן, אז אני מצפצף על אלה אליהם תשלח אותי בפקס ...". צאו בהמוניכם ותצהירו: "אני מוחה, מוחה, מוחה" על המסמכים הרשמיים המודפסים ברשלנות ובקמצנות. לו רק משאבי המדינה היו נחסכים באותה מידה בכל התחומים...אבל הם לא!
בטח שמתם לב כי בישראל יש המון מומחי מוח וכולם בכירים. אין זוטרים במדינת ישראל, אולי זו הסיבה שהסטטיסטיקה מראה שמי שעבר ניתוח מח דומה לזה שעבר ראש הממשלה לא נשאר בחיים יותר מחודש. בכלל, הפסטיבל התקשורתי עקב מחלתו המצערת של ראש הממשלה הוא שיא שיאי הפטפטת: 3 ערוצי טלוויזיה מצליחים למלא יום אחר יום מכסת שידור מסיבית של יותר מ-10 שעות ביום, כשאיש איננו יודע מה קורה, אבל לכולם יש מה לומר. העיתונות כבר כתבה את ההספדים, והרבה הרבה מקום ריק יישאר אם חו"ח ראש הממשלה לא ישרוד. יתר על כן, רבים כבר קברו את ראש הממשלה בטרם עת. תארו לעצכם כי כתבת הרדיו היהודי בצרפת סיפרה כי קיבלה הודעה טלפונית מהסוכנות היהודית ובה נאמר כי אריק שרון כבר נפטר! 500 עיתונאים זרים נחתו בארץ רק כדי להירטב ברחבת הכניסה למיון של בית החולים הדסה, המבנה המכוער הזה שהפך להיות אחד המבנים המוכרים בעולם, כל זאת עקב מחנה הפליטים העיתונאי המשועמם שנבנה ברחבה שלפניו. כתבי רדיו וטלוויזיה נוהרים לישראל כדי לדווח על... מה בעצם?
שנה טובה ליזמים?
היפ, היפ, הוריי! מספר העסקים שנסגרו ב-2005 ירד ל...45,900! בידיעות אחרונות רואים בזאת שנה טובה ליזמים, שכן מדובר ב- 7.3% (ממש כך) פחות מהשנה שעברה. ארבעים וחמישה אלף עסקים! שנה מחורבנת מאוד ליזמים. זה ששנה שעברה הייתה מעט יותר מסריחה, לא ממש מנחם אותי. עיתון אופטימי ידיעות אחרונות, תמיד רואה את החצי המלא של הכוס... השבורה.
רבותי! עובדי הביטוח הלאומי שובתים (כרגיל) והפעם, מכיוון שרוצים לגזול מהם הטבה רצינית! בהסכם העבודה של עובדי הביטוח הלאומי יש הטבה שמטרתה לעודד אותם להגיע בזמן. אם נדמה לכם שלא קראתם נכון אז אכתוב זאת קצת אחרת. עובדי הביטוח הלאומי מקבלים תוספת כספית כדי להגיע בזמן לעבודה. אם גם עכשיו אתם לא בטוחים שהבנתם נכון, אז אין זו אשמתכם. הבנתם נכון! משכורת, הבראה, חופשות, שעות נוספות, לא מספיקים כדי לשכנע עובד של הביטוח הלאומי להגיע בזמן לעבודה. הוא צריך תוספת, ואם חס וחלילה מישהו ינסה לגזול ממנו את ההטבה השערורייתית הזאת, הוא ישבות. כי זאת הטבה משמעותית בלעדיה לא שווה לקום בבוקר. למעשה מהות ההטבה פשוטה מאוד, עובד הביטוח הלאומי זכאי להגיע באיחור של 20 דקות או לצאת 20 דקות לפני הזמן. עלות ההטבה למדינת ישראל היא 15,000,000 ש"ח בשנה. הבעיה היא שעובדי הביטוח הלאומי מספקים שירות משעה ועד שעה. מה קורה אם כל עובדי סניף מסוים מגיעים באיחור או יוצאים מוקדם יותר?. האם נוכל לתבוע את הביטוח הלאומי על שקר בפרסום שעות הקבלה?
היקף הצ'קים החוזרים בישראל באוקטובר 2005 הגיע ל- 2 מיליארד שקל. רובם חזרו עקב אי כיסוי. וזה, עוד לפני שנכנסו תקנות חריגת האשראי לתוקף. סיפור קטן: אבי, יקה בן יקים, מעולם לא היה במשיכת יתר. בימים אלו פנה הבנק אל אבי ודרש ממנו להגדיל את מסגרת האשראי. אבי (יקה בן יקים, כמו שאמרתי) אמר "לא תודה", אין לי משיכת יתר, פרט לאותם מקרים בהם אני נותן הוראה למכור ולקנות נייר ערך כלשהו, ואתם קונים קודם ורק לאחר מכם מוכרים. "או, על זה בדיוק אנו מדברים" אומר לו פקיד הבנק. לאבי (יקה יקה אבל עם פיוז צפון אפריקאי) יצא עשן מהאוזניים והוא הבהיר לפקיד: "בפעם הבאה, אתם קודם מוכרים ורק אחרי כן קונים, ואם חס וחלילה תפעלו אחרת, או שתיווצר משיכת יתר עקב פעולה זו, תאלצו מחד לרדוף אחרי במסדרונות בתי המשפט, ואחרי הכסף שלי בבנקים אחרים".
יש כתובת
זה חודשים רבים שאני כותב שבוע אחר שבוע על נפלאות הבנקים ועלילותיהם. מסתבר שיש כתובת ויש מידע שלדעתי חובה שיהיה ברשותו של כל בעל חשבון בנק קטן וגדול. ראשית, ספרו של עו"ד גלעד נרקיס העוסק בחובות הבנקים כלפי הלקוח. ספר מקצועי גרידא אבל קריא ומובן להפליא לכל אחד. לא הוא לא זול, אבל סיכוי סביר שיצדיק את ההוצאה אחרי הדף הראשון שתקראו בו. לטעמי, הוא האורים והתומים לזכויות האזרח הקטן והגדול. אותו גלעד נרקיס מחזיק אתר מידע ענק, מעין פורטל בנקאי (יותר נכון אנטי בנקאי)-משפטי, ורישום לאתר (חינם) יספק לכם ניוזלטר שבועי מאוד מאוד אינפורמטיבי ומועיל אודות זכויותיכם. כתובת האתר www.bankim.biz. כתובת האתר האישי של עו"ד גלעד נרקיס http://www.narkis-law.com/ מסעות הצלב השבועיים שלי כנגד הבנקים, הביאו אותי אל הנ"ל ואל מקורות המידע אלו. אני חייב להודות שזה השירות הטוב ביותר שקיבלתי אי פעם.
למי באמת איכפת
ארקדי גאידמק, יהודי יקר, תורם את מיטב כספו (שחור או לבן) למטרות מתכלות. כך למשל, קנה הנ"ל את ביתר ירושלים ועם העודף את הפועל ירושלים בכדורסל, תרם לכאן ותרם לשם, עד שרצה לתרום לסוכנות היהודית 50 מיליון שקלים!. כאן החל הויכוח על מקור כספו של מר גאידמק, האם הוא שחור או לבן. עזבו לרגע את החוקים, בואו ונתן מבט תיאורטי לגבי גורלו של הכסף. מה קורה לכסף כאשר מתברר שמקורו לא כשר? אם יש תובע, ייבדק הנושא לעומק בבית משפט, ואם ימצא צודק יועבר אליו את הסכום המדובר. אלא מה, לכספו של גאידמק אין תובע. אם מדובר בהון שחור שהושג בעסקאות מפוקפקות, הרי שבמקרה של המיליונר הזה, למדינת ישראל אין שום זכויות - שכן הכסף לא נעשה בתחומיה. ואם אכן יש למדינת ישראל זכות תביעה, הרי שהלך הכסף אל תוך מיטב מנגנוני השחיתות הפוליטיים הישראלים. לעומת זאת, בידיו של גאידמק הכסף הנ"ל נתרם. נכון, הוא חי טוב, אבל תורם מיליון פה מיליון שם, מציל את הכדורגל הישראלי מכליה, מנסה להציל את הגופה שנקראת הכדורסל הישראלי ועוזר לממן השתלות איברים של פונים לתקשורת. אז עם כל הכבוד לחוק, הכסף הזה עובד טוב יותר כשהוא בידיו של מר גאידמק, וממש לא איכפת לי מה מקורו... העיקר שיעדיו טובים ונכונים. הרי מסתבר כי השפעה לא יכול מר גאידמק לקנות במדינת ישראל, וחקירתו עדיין לא הוכיחה כי יש משהו בשמועות. אז למי איכפת ?
מי צריך עיתון ערב
בשבוע שעבר פורסם על החשדות בדבר שוחד של 3 מיליון דולר לראש ממשלה, כל זאת יום לפני שרוה"מ אמור היה להיכנס לצינתור המפורסם. גלובס פירסם באותו יום קריקטורה בה נראה ראש הממשלה שוכב בחדר הניתוח ומנתח אחד אומר לשני: "עם שלושה מיליון הייתי הולך על לב חדש". הבעיה היא שאת הגלובס קוראים רוב בני האדם בבוקר שלמחרת, אותו בוקר בו עצרה כל המדינה את נשימתה בחרדה לגורלו של ראש הממשלה. כמובן שהקריקטורה המטופשת נראתה מאוד מאוד חסרת טעם, בעיקר בגלל תזמון דפוק. תזמון דפוק הוא שמו השני של עיתון ערב, העיתון שאמור לסכם את אירועי היום, הבעיה היא שרוב בני האדם קוראים עיתונים בבוקר, וגם אז העיתון נראה די מיושן שכן הופק 4-5 שעות קודם לכן, וכולנו כבר ראינו מה קורה לאיש על האינטרנט ו/או בטלוויזיה. במצב זה בולט עוד יותר התזמון הדפוק של עיתון ערב שהחדשות בו ישנות. לגבי הקריקטורה עצמה... אני בעד ביקורת, אבל בטעם, בריאותו של אדם בן 78 איננה בסיס לקריקטורה, ובדיחה על חשבון בריאותו נראית לי חדירה עמוקה וכואבת לפרטיותו של האדם.
את הקטע הבא שלחה לי זוגתי שתחיה, ואני חייב לחלוק אותו עימכם לאחר שתורגם על ידי: "יתכן ועיתונאות זה לא המקצוע שדורש את המאמץ הרב ביותר, אבל האם יש משהו יותר עלוב מלהיות חוקר אקדמי?" (עם קוראינו מקהל החוקרים הסליחה). "באוניברסיטת הריוט-וואט מנהלים מחקר של 6 חודשים בנושא "אילו מכנסיים גורמות לישבן של אישה להיראות גדול יותר", מה שמזכיר לי מחקר יקר שגזל חודשי מחקר ארוכים על מנת לפענח את הרגלי האכילה של ילדים. התוצאה הייתה: גלידה וצ'יפס! מי היה מסוגל לחשוב על כך? אם מותר לי להציע, אוכל לחסוך להריוט-וואט הרבה זמן וכסף עם ההצעה הבאה: ישבן של אישה יראה גדול במכנסים אם... לא נעים... יש לה ישבן גדול מלכתחילה.
מנהלי קרנות ההון סיכון מכוונים גבוה ... מאוד גבוה!. לפי עיתון מעריב, מנהלי קרנות ההון סיכון אופטימיים. הם צופים לרכוש מינימום 5 חברות ב-2006. כדאי שתבדקו כמה קרנות הון סיכון יש במדינת ישראל (מבטיח לכם הפתעה רבתי). כבר אמרתי את כל מה שאפשר על הקרנות הללו, על חוסר המקצועיות, חוסר ההבנה, ובזבוז הכסף, על הטיפשות, על הגישה ועל ההפסדים. כל מה שנשאר להוסיף: אם זאת אופטימיות, אידיוט מי שמשקיע בקרנות הללו.
ואחד קטן לקינוח
מתוך "דה מרקר" – "מאסר בפועל של ארבע שנים נגזר על לקוח שתקף את עורך דינו באלה מברזל". ארבע שנים! מעניין כמה היה מקבל עם היה תוקף אותו באלת עץ?
עד כה לא מצאנו גולש שמדד את הזמן הלוקח לו להירשם לאתרים השונים בהן הוא חפץ לגלוש. רצה לקרוא מאמר, לקבל דיוור או להוריד תוכנה, באתרים רבים רוצים לדעת מי הוא, מהי מידת נעליו ומהו משקלה של חיית הבית שלו. בעבור הגולש הסקרן זה יכול להפוך לנטל, בעקר בכל האתרים בהם צריך להמציא שמות משתמש, סיסמאות, לחזור עליהן, וכו'. באתר www.bugmenot.com מכניסים פעם אחת את כל המידע הדרוש בד"כ, כולל סיסמאות, ובכל פעם שנתקלים באתר עם "שומרים סקרנים בכניסה", מכניסים את כתובת האתר הנ"ל ב-bugmenot. חוזרים לאתר החטטן, ונכנסים אליו על שטיח האדום של אח"מים.
בשבוע שעבר כתבנו על המכה ה-11. והדיבר ה-11, מהו? "לא תיתפס בעבירתך על 10 הקודמים!" ,מציע -עם קריצה- חבר מערכת. אם כן, אז מהו הדיבר ה-12?..."לעולם לא תאמר לא ללקוח"!
כידוע לרובכם, חברת בת של צ'יף ייצגה בישראל יצרן אנטי-וירוס בינלאומי בין השנים 1991 ו-1999, והמשיכה להיות שותף עסקי ולתמוך במוצריו עד 2003. עם ניתוק הקשרים עם יצרן זה, פרסמנו הודעה על כך, שכנראה לא הגיעה או לא זכורה לכל לקוחותינו כולם. מדי פעם, ממשיכים ארגונים וחברות לפנות לצ'יף בבקשה לרכוש מוצרי אנטי-וירוס והצפנה. קשה לאמור "לא", בעקר למכרים ותיקים. אנו עוזרים להם למצוא את מבוקשם, או לפתור את הבעיה בדרכים אחרות. היות והשבוע זה שוב קרה לנו, החלטנו לספר לכם את הסיפור שלעולם לא אומת על הסבא, הידוע לכל עובד במשרד שלנו.
"סבא מוישה האופה היה בעל אישיות אמביוולנטית. לרוב הוא הצטייר כאדם שמרן, מופנם, דתי, שקדן, ולא דיבר הרבה. אמנם לעיתים חשף צדדים תוססים, שובביים, כמעט ילדותיים באישיותו. אחיו הצעיר שכנע אותו בשנות ה-30' להוסיף מכולת למאפייה המשפחתית, מה שהפך אותם לסמל השפע בשכונה העלובה. בעסק הקטן רוב השכנים היו מושכים טובין ורושמים "על החשבון". ברוב המקרים החובות עברו מזמן את סכום שתי המשכורות הקרובות שלהם, לפחות. לא פעם היו שכנים עוזבים את השכונה ומשאירים מאחור את החוב הנצחי. השכונה התחילה מתישהו לפרוח, ולבתיה עברו אנשים יותר עמידים, פקידי ממשל, אנשי צבא, עצמאים שבאו מעיר הבירה. בעלי המכולת צפו בתקווה בעגלות עמוסות הרהיטים והחבילות שלהם, בגברות המסופרות על פי צו האופנה, ובילדים גרובי גרביים ונעולי נעלי עור. עם שינוי האוכלוסייה השתנו גם דרישות הלקוחות במכולת. יום אחד הגיע שכן חדש, ודרש לרכוש לא פחות ממוצר המוטרות עליו רק שמעו משפחת סבי מחבריהם העשירים בבית הכנסת: נייר טואלט! הפורום הקטן שנכח בחדר, השתתק. אמי, צעירה אז מאוד, פתחה עיניים גדולות וסקרניות מאחורי הדלפק... עד היום היא תוהה אם אביה, שהיידיש והפולנית היו השפות השגורות בפיו, בכלל הבין את הבקשה. מה ישיב סבא מוישה האדיב ללקוח? הוא, שהשירות בכל תנאי היה נר לרגליו. הוא, שהיה מלמד כי לעולם אין להשיב ללקוח בשלילה! התרצותו לשרת הציל אותו כבר פעם משירות כפוי בצבא הפולני, הלחם שיצא מידיו הציל את משפחתו מהתעללות מידי הקצינים הרוסים...ועכשיו, מה יאמר? חיוך קטן עלה על שפתיו של סבא. הוא ספק את ידיו והציע: "...יש לנו נייר זכוכית..."
פ.ג.
איזו מערכת הפעלה מתאימה יותר לאישיות שלך? אם היית קובץ - איזו סיומת היית לך? אם היית עוקץ ניגרי, איזה עוקץ היית? השב לשאלונים בדף http://bbspot.com/quiz.php, ותדע. זה מצחיק.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
