פרופיל חברה

עם פתיחת שנה חדשה בחשבשבת ובתוכנות דומות,

זכרו להוסיף לרוטינת הגיבוי
את הספרייה של 2006!

המכה ה-11
 

המכה ה-11 לא ניתנה למצרים אלה למנהלי רשתות על לא עוול בכפם. מזמן קיימת הסכמה כי לתואר זוכה  ה- MS Exchange. במחשבה לעזור בניהול ובשרידות המידע במערכות אלו, נוספה למערכות BOS היכולת לאפשר התאוששות לשרת ה Exchange בכמה רמות.

● ברמת הגיבוי הקונבנציונאלית ניתן לגבות את שרת ה Exchange באופן הנהוג על ידי רוב מוצרי הגיבוי בעולם:

1. גיבוי תוך כדי פעולת המערכת באמצעות Open File Manager, היתרון הוא שאין צורך להוריד את שירותי המערכת לשם ביצוע הגיבוי, החיסרון הוא שלעתים מגובה קובץ במצב לא יציב שאינו מאפשר התאוששות מהירה. תוכנת BOS יכולה להשתמש בשירות זה לשם גיבוי מלא של קבצי השרת.

2. הורדת כל השירותים הקשורים, גיבוי כל הקבצים בספריית התוכנה והעלאת כל השירותים מחדש. החיסרון הוא זמן השבתה מסוים לשרת, היתרון הנו גיבוי מלא של כל קבצי התוכנה. (הוראות מיוחדות וכלים לביצוע תהליך זה נמצאים בתוכנת BOS)
הפעלת תוכנת NTBackup על גבי השרת עצמו וגיבוי ספריית התוכנה תוך כדי עבודה לקובץ בספריה אחרת. היתרון הוא גיבוי תוך כדי עבודה, החיסרון הוא שהתוכנה מעט מסורבלת בכוונון, תזמון ושחזור השרת וכן שהגיבוי נמצא על גבי אותו השרת. חסרון נוסף הוא שמכיוון ונפח הנתונים בדרך כלל גדול מבוצע גיבוי זה בתזמון יומי שמשמעותו היא שאין כל גיבוי במהלך יום העבודה עצמו.תוכנת BOS יכולה לגבות קובץ זה ולשמור על גרסאות קודמות שלו בשרת ה BOS.

3. ביצוע העתק מלא של דיסק מערכת השרת באמצעות תוכנה כדוגמת Ghost או BOS. היתרון הנו זהות מוחלטת של הדיסק המועתק כך שבמידה וארע נזק לדיסק של השרת ניתן להחליפו ולחזור לפעולה בזמן הקצר ביותר, החיסרון הוא שתהליך זה דורש השבתת שרת, יתכנו בו תקלות ושגיאות מפעיל ולכן ניתן לבצעו רק לעתים רחוקות.
בכל הפתרונות ההלו היתרון העיקרי הנו גיבוי מלא של סביבת השרת והחיסרון העיקרי הוא שיש צורך לבצע גיבוי לכל נפח הנתונים תמיד אפילו אם כמות השינויים או העדכונים במסד הנתונים הנו מזערי.
אנו ממליצים לבצע גיבוי מסוג זה אחת לתקופה לשם מתן אפשרות לאישוש מערכת מהיר.תוכנת BOS מאפשרת ביצוע עדכון שוטף לדיסק משוכפל מהשרת באמצעות שירות DiskExtender

● ברמת הגיבוי הייחודי של BOS ניתן לבצע גיבוי שוטף ועדכני של כל תוכן המידע הנמצא על גבי השרת באופן המאפשר התאוששות מיידית לכל הודעת דאר או תזמון, בכל עת ואף כאשר השרת כולו אינו פעיל.

● תוכנת BOS תגבה את כל התוכן של השרת מדי מספר דקות באותו האופן המוסבר בגיבוי Outlook לסביבת דיסק טבעית שאינה תלויה בגורמים נוספים.
בעת הצורך ניתן לאחזר כל הודעה בודדת באמצעות הקשת עכבר.
מערכת BOS מאפשרת יצירת קובץ PST חדש מתיבת דואר שלמה, פתרון זה מאפשר לספק למשתמשים קריטיים בארגון, בתוך דקות ספורות, את תיבת הדואר שלהם במלואה בכדי שיוכלו להמשיך ולעבוד עם המידע העדכני ביותר כל עוד השרת לא חזר לפעילות מלאה.

היתרון העיקרי לפתרון זה הנו בכך שנפח המידע המועבר בכל גיבוי הנו המזערי ביותר מכיוון ורק מידע חדש או מעודכן יעבור בגיבוי. כתוצאה מכך ניתן לתזמן גיבויים רבים ליממה ולשמור על עדכניות מלאה של מערכת ההתאוששות.
יתרון נוסף הנו בכך שמערכת זו, בשונה מכל מערכות הגיבוי הקיימות, אינה תלויה בהמצאות השרת בכדי לאפשר גישה למידע האגור בתוכו.
אין כיום מערכת גיבוי אחרת - מלבד BOS - המאפשרת גישה למידע שגובה על ידה ללא החזרת שרת ה- Exchange לפעולה מלאה.
 

המרוץ

הצפי אומר כי שוק הדיסקים הקשיחים, שגלגל ב- 5 השנים האחרונות כ- 20 ביליון דולר לשנה, הולך בקרוב לגדול באופן משמעותי: בעוד 10 עד 15 ביליון דולר נוספים לשנה. כל מה שהיה עד כה אנלוגי, הופך לדיגיטאלי. כל מה שדיגיטאלי, זקוק לאחסון, והבחירה הטבעית הינם הדיסקים הקשיחים.
הדרישה לאחסון לא מראה סימני האטה. על פי מחקרי Gartner המכירות של דיסקים ניידים ושל נגנים אישיים בדולרים צפויים לעלות ב-15% במהלך השנה הקרובה, מספר היחידות בשימוש ישלש את עצמו עד שנת 2009. דיסקים בנפח 1TB עומדים להיות המחסנים הטבעיים למוזיקה, סרטים ומשחקים ביתיים.
במגזין Forbes בחרו בסיגייט כאחת החברות המנוהלות טוב יותר בארה"ב. החברה התחילה את המהפכה שלה בתחום המחשבים האישיים לפני 25 שנה, עם הדיסק הקשיח הראשון של 5.25 אינצ'. בשנת 2000 הפכה לחברה פרטית, אבל חזרה לבורסה של ניו יורק ב-2002. בשנה האחרונה היא הרוויחה פי 3 משני מתחריה הקרובים ביותר.
אפשר לראות את המספרים העסיסיים הקשורים לעסקיה בכתבה של אריקה בראון.
למרות שסיגייט לעולם לא היה מותג ביתי כמו סוני או אפל, ואפילו לא זכתה בהכרה ש-אינטל השיגה עם הסלוגן "Intel Inside". ובכל זאת, נראה כי היא עומדת להפוך ליותר מיצרן רכיבים. וזה מתחיל במוצר צריכה השני שלה, דיסק קשיח נייד (Pocket Hard Drive) של 2.5GB ו-5GB שיצאה בשנה שעברה.
כמו שאר יצרניות הדיסקים, גם סיגייט מתחרה במרוץ מתמיד נגד הזיכרון במצב מוצק. כרטיסי פלאש יקרים יותר ממקביליהם בנפח בין הדיסקים הקשיחים. אבל הפלאשים יותר קלים וחסכוניים באנרגיה. בגרטנר אומרים כי בשוק הפלאש שולטות אינטל, טושיבה, סמסונג וסאן דיסק. הפלאש היה יכול לנצח את הדיסקים על ידי צמצום המעגלים כמו בחוק Moore. כרטיס בגודל 1 אינצ' ובנפח 4MB עולה היום 300$. קצת יותר מעלות המיקרו-דיסק בגודל 1 אינצ' ובנפח 8GB של סיגייט. ביום בו הפלאש יוכל לאחסן נפח מידע כפול בתמורה לאותו מחיר, הוא ינצח את הדיסקים. זה עשוי להיות ב-2009, בתנאי שלא תהיה התקדמות במחקר המואץ לדחיסת יותר ביטים לדיסקים הקשיחים - אחסון אנכי, וכו'.
בעוד מספר שנים סיגייט תאבד את זכויותיה על פטנט ה- HAMR, שיטת הצריבה להגדלת תעלות הביטים באמצעות לייזר וחום (heat-assisted magnetic recording). באופן תיאורטי, בשילוב עם שיטת האחסון האנכי, שיטה זו יכולה להכפיל את הקיבולת של הדיסקים העכשויים ב-500 מונים.
עוד טכנולוגיה הנמצאת בפיתוח היא זו של ה-Probe. במודל הניסיוני, בולטים מהצד של המיקרוצ'יפ מאות קצוות של חוטים זעירים, ראשי הפרוב, אשר יהיו בעלי מטען חשמלי וינועו פנימה והחוצה מתחת לשכבה שנייה שתכיל את המידע. אם הפיתוח יצליח, התוצאה תהיה דיסק קטן מאוד עם פי 12 הקיבולת של המיקרו-דיסקים של היום.
מאז IBM הכניס את מערכת האחסון עד דיסקים דגם 1301 לפני 50 שנה, מחיר האחסון נפל במונחים ריאלים בפקטור של 60 מיליון, ובכול זאת, ייצור הדיסקים הקשיחים ממשיך להיות כדאי. עובדה.
 

5 כוכבים

הגרסה האחרונה, 2.2.10 של תוכנת BOS המחולקת חינם עד לנפח של 100GB נסקרה השבוע באתר Download 128, וצ'יף קיבלו עבורה ציון 5 כוכבים (מתוך 5).
בצ'יף מרוצים מאוד...
 

היי דרומה

בחוות פיליפ כלבי השמירה נראים פחות קשוחים כאשר מהמלונה מציצה כרית עם ציור של דובונים. מערובת Kamada העשן יוצא בקצב המוזיקה של רדיו דרום. על הקיר של הקיוסק באופקים הרצל נשען בתנוחתו הידועה ושותה גזוז מקשית, בזמן ש"המקום שפיצח את סוד הגרעין" מתכונן לבואה של השבת. דאון מצייר שטרודלים בשמיים, מעל שדה תימן. בעיר העתיקה של באר שבע מוכרים בובות סנטה קלאוס גם אחרי חג המולד, ומסביב לסופרמרקטים אין מקום חניה, כאילו היו במרכז תל אביב. נסענו לדרום לביקורת אחרונה לפני סגירת השנה במערכות של מספר לקוחות, ולא חדלנו להתפעל מהצבעוניות, מהיופי, מהגבעות הירוקות אחרי הגשם, גמלים ועדרי הצאן... הקיימים באותו מימד עם המפעלים המתקדמים והטכנולוגיות המדויקות. אלטרנטיבה מצוינת לחורף בצרפת הכפרית (ראו בהמשך את השורות של עמית)
 

השורות של עמית

התנצלות

בשם הטכנולוגיה המודרנית אני רוצה להתנצל... השורות שלי לא הגיעו ליעדם בשבוע שעבר והיות וביליתי את אותו שבוע בקור מקפיא בימי הביניים של הטכנולוגיה בדרום צרפת, פשוט נבצר ממני לשלוח אותם שוב ושוב. אבל מצד שני, ימי הביניים של הטכנולוגיה הם סיפור לא רע לכשעצמו. בכל מקרה, הרי לכם מנה כפולה שחלקה נכתב בטרם נסיעתי וחלקה לאור ולאחרי נסיעתי.
 

אגרה? מס!

מימון הרפורמה ברשות שדות התעופה יתבצע באמצעו אגרה נוספת שתיגבה מהנוסעים לחו"ל. הגוף המסואב, שעובדיו מקבלים משכורות עתק ושובתים לעיתים קרובות חייב לעבור רפורמה, אבל למה על הגב של הנוסעים? המשכורות הגבוהות משולמות על ידינו (מהמיסים שלנו) השביתות על הגב שלנו, ועכשיו גם הרפורמה? אין גבול לחוצפה! מתי יבינו במדינת ישראל שאגרה פירושה מס, ובעידן שכולם מדברים על הורדת המיסים הם שוכחים לציין את הגדלת האגרות. מילא אם הגופים שמקבלים את כספי האגרה היו מספקים שירות סביר (לא רוצה יותר מסביר, מספיק לי) אבל יש מישהו שחושב שרשות השידור שגובה אגרה כמו שעון שוויצרי נותנת שירות כלשהו? היא השמידה את הרדיו שהיה סביר (כבר אמרתי שזה מספיק לי?) ובשנתיים האחרונות היא מחסלת את הערוץ הראשון במהירות ועקביות (איזה מזל שיש חדשות במדינת ישראל, תארו לכם מה יקרה אם יהיה שלום!).
 

הבטן הרכה

הבטן הרכה של כל מדינה הוא סל התרופות הממומן על ידי המדינה עצמה. נושא זה עולה לעיתים כל כך קרובות ותמיד בהקשר של מסכן זה או אחר שמחלתו דורשת תרופה יקרה שאיננה בסל התרופות. חברות התרופות חמדניות וקופות החולים גם הן אינן צדיקות גדולות כך קורה שבאפריקה מוכרים למדינה תרופות כביכול למניעת איידס או עיכובו, תרופות פגומות או שפג תוקפן, או שהמינונים שלהן נמוכים. כך נאלצת אישה חולה לגרור את קופת החולים לבית המשפט על מנת לזכות בתרופה שתציל את חייה, וכך גם עומדות 19 חברות תרופות (19!) ביניהן גם טבע הישראלית, לדין על ניפוח מחירי התרופות אותן מכרו למדינת מיזורי. 19 חברות ניפחו את מחיריהן? לטעמי מדובר כאן בקרטל, ואני מוכן להתערב שהיה ביניהן שיתוף פעולה כדי לדפוק את הפרייר. שהרי אם 19 חברות מנפחות את מחירי התרופות, הרי שזכות הבחירה של מדינת מיזורי לספק אחר כמעט נעלמה.
בקצה בקצה, או איך אמר ברק "בקצה המסדרון", יושבת לה זקנה חולה שבסופו של דבר כולם דופקים אותה. היא שילמה מיסים כל חייה, גם למדינה וגם לקופת חולים. היא חייה על פנסיה זעומה. היא חלשה וחולה, וזקוקה לתרופות. אין לה ברירה התרופות הן דרך חיים אצלה וכולם נלחמים על מעט הכסף שיש לה. לא מדובר בגופים עניים. קופת חולים מאוחדת היא גוף רווחי, וגם טבע, וכמוהן עשרות חברות אחרות, וכולם כולם רובצים על גבה של אותה זקנה. המדינה לעומתה, בונה סל תרופות וכל מי ש"זכה" במחלה נדירה נדפק. לדעתי צריך לבטל את סל התרופות, צריך לגבות מס ציבור מחברות המייצרות תרופות חיוניות כתנאי לרישיון. הן מרוויחות כל כך הרבה כסף שהן יכולות להרשות לעצמן לספק למדינה את התרופות הנחוצות לזקנה במסדרון, שזקוקה להם בשביל הלוקסוס הזה, שנקרא... לחיות.
 

מקורות נועדו לאכילה

קיבלתי אתמול לידי מחשב כף יד לשימוש בדיקה ולמידה. כמובן שאת תוצאות הבדיקה תלמדו מיד לאחר שאסיים, אבל בטרם אסיים: משהו על מיקרוסופט. לא ממש חדש, אבל גם לעולם לא משתנה. מחשב כף היד אותו קיבלתי (Fujitsu Siemens Loox 520) משתמש במערכת ההפעלה החדשה Windows CE 2005. מערכת הפעלה זו חדשה יעילה אבל ענקית וכרגיל מחייבת מקורות (Resources) מוגברים. כך למשל נאלץ היצרן לוודא שיהיה בו כפול זיכרון מאשר ב- 2003 קודמתה. שלא תבינו לא נכון, אני עדיין מקבל הודעות המודיעות לי שחסר זיכרון.
הגישה של "אם יש כוח ויש מקורות בואו ננצל אותם" הייתה תמיד המכה הקשה ביותר של מערכות המחשב השונות, וגם הגורם למלחמת המגה-הרצים ארוכת השנים. ככל שהזמן עובר נשארים פחות תכנתים שזוכרים את מגבלת ה- 640KB שאילצה כתיבת תכניות קטנות ויעילות כמובן שגם לא נשארו אנשי מקצוע רבים בשוק שזוכרים את ה-DOS הישן והטוב.
תכנות העידן הנוכחי ברובו מבוסס אובייקטים (Object Oriented), שיטה שתיאורטית הייתה אמורה חיסכון משמעותי במקורות שכן השימוש באובייקטים היה אמור להקל על התכנת וגם על הזיכרון. משום מה כל התכניות דהיום ענקיות והתכנתים ממשיכים לאכול את המקורות אותם מספקים להם יצרני החומרה. כתוצאה מכך יש דור שלם של תכנתים שממש לא טורחים להתאמץ וליצר תכנה יעילה, וככל שהתכנה גדולה יותר ויעילה פחות כך יש מקום ליותר באגים ותקלות. היות והתכנות מונחה אובייקטים הינו סבך ענק של רוטינות ואובייקטים ואיננו ליניארי יותר, קשה לאתר ולחסל את אותן תקלות. וגם כאן נכנסת לעניין מיקרוסופט שיצרה את מפלצת דיווח התקלות. פתרון יעיל, "יש תקלה?  תודיע לנו!" (אבל לא נודיע לך אם הצלחנו לתקן או לא, לא נשלם לך על הזמן שאבד ונראה אותך גורר אותנו לבית המשפט).
בחזרה למחשב כף היד, צעצוע מדהים עם רשת אלחוטית מובנית ו-GPS, ולמרות שהמעבד חלש יותר משום מה הוא מהיר יותר למרות מערכת ההפעלה הכבדה שעליו שמן הראוי לציין אכן פותרת כמה מבעיות העבר של ה-2003. מצד שני החברה היצרנית הבינה סוף סוף שאין כל טעם במסכים ברזולוציה של 640x480 כל עוד גודל המסך הפיזי נשאר כפי שהיה "3.5
ואולי בכלל הסיבה היא אחרת, רזולוציה גבוהה דורשת זיכרון, וזיכרון הוא נחלתה הבלעדית של המפלצת של מיקרוסופט.
 

מי צריך GPS?

GPS או Global Positioning system היא להיט. אישית אני לא כל כך זקוק לה כי כאדם מיושב אני תמיד יודע היכן אני נמצא. אבל מצד שני כשנפל לי לידיים פוקט פי סי עם מערכת שכזו התחלתי להתעניין יותר. כעקרון מדובר במשדר/מקלט המשדר אות ללוויין ומקבל מהלוויין מיקום בקואורדינאטות. נכון, אם אתה לא ממש נווט הקואורדינאטות לא ממש יועילו לך, ובשביל זה נועדות המפות. כך שאם ברשותך מפה רלוונטית ומיקמת את עצמך מראש הרי שכל שינוי במיקומך יתבטא על המפה.
מפות הן בעיה. הן יקרות, כך למשל מערכת GPS עם מפות של ישראל יכולה לעלות 2,000 ₪ ויותר. בהתחשב בעובדה שאביזרי ה-GPS לא אמורים לעלות מעל 150 $, הרי שמדובר בהוצאה גדולה.
הפתרון האולטימטיבי הוא גוגל, או יותר נכון ה- Google Earth בתוספת תכנה המאפשרת הצגת כל סוג של מפה ומתקשרת עם אביזר ה-GPS.
נוסע לאן שהוא? פתח את ה-Google Earth, לכוד את תצלומי האוויר הרצויים לך אחרי שביקשת תצוגת כבישים, שדות תעופה וכיו"ב. העתק אותם בפורמט הרלוונטי אל מחשב כף היד שלך. הגעת ליעדך, מקם את עצמך על התכנה בהתאם לאות הלוויין ונווט כאוות נפשך.
GPS לטעמי יכול להוות יותר כלי מחקרי על הרגלי תנועה של אנשים, אבל מסתבר שהוא להיט בקרב בעלי רכבי 4X4 ושאר טיילי השטח. אבל מצד שני פגשתי כבר שני נהגי מוניות שלהם פוקט פי סי עם GPS על לוח המכוונים, והם הסבירו לי. עם המערכת הזו בתוספת מפות של העיר הם יכולים להגיע לכל רחוב למרות שאינם מכירים את העיר. טענה נוספת היא היכולת לעקוף את פקקי התנועה על ידי דרכים חליפיות. טענה זו לא ממש תופסת, לפחות לא בערים כמו ירושלים ותל אביב, שכן בערים אלו כשציר אחת פקוק, כל העיר פקוקה.
 

ימי הביניים של הטכנולוגיה

את השבוע האחרון ביליתי בדרום צרפת, בכפר קטן שרק עם מבטא צרפתי ניתן לומר את שמו. מראש הובהר לי שאינטרנט רלוונטי אין. האנטנה הסלולארית לא מחוברת לחשמל, הכבלים מגיעים רק עד לעיר השכנה. אבל, יש טלפון!
השארתי את הנייד בבית ויצאתי לדרך עם שני מכשירי פוקט פי סי, האחד על מנת ללמוד קצת יותר על יכולות ה-GPS והשני כדי, אולי, במקרה, יהיה לי אי שם באחת הערים בסביבה חיבור לאינטרנט.
הכפר נחמד... שקט וחביב.
מזג האוויר? קור כלבים (5- עד 2).
הטלפון? מת אחרי יומיים, ורק יום לפני נסיעתי הסתבר שקופסת המיתוג קפאה למוות. רוצה לדבר בטלפון? סע עד לקצה הכפר (ללכת? השתגעתם, קר רצח!) שם יש קליטה מהאנטנה של הכפר הסמוך.
אינטרנט? לעיר הקרובה.
בעיר הקרובה גיליתי שבצרפת עוד לא הפנימו שהאוויר שייך לכולם. אגב האוויר, המומחיות הקולינארית של המקום היא קסולה (מאכל דמוי טשולנט רק הרבה יותר פעיל. בקיצור, בכל דרום צרפת יש הרבה מאוד רשתות אלחוטיות, אבל... תוכל להשתמש בהם רק אם יש לך חשבון אינטרנט מקומי. בעיר נרבון מצאתי בתוך מוזיאון האומנות רשת אלחוטית פתוחה, אבל השומרים התנפלו עלי מייד שכן חשבו שאני מצלם את התמונות בתצוגה.
ה-GPS עובד נהדר, אבל מה לא ממש צריך אותו בצרפת שכן השילוט מדהים. כל מה שהייתי זקוק לו, היה: את שם הכפר הבא אליו אני אמור להגיע.
 

השפה הבינלאומית: הצרפתית

הצרפתים עדיין לא הפנימו שאנגלית היא השפה הבינלאומית. כמוהם גם הספרדים. כך יקרה שתבקשו סיוע להגיע למקום כלשהו ותקבלו יופי של הסבר בצרפתית עסיסית, מלווה בהרבה תנועות ידיים. לא יעזור לכם כלום, מילה אחת באנגלית לא תשתרבב להסבר. בספרד הם לא טורחים, אבל מצד שני ייסעו לפניך ויטרחו להמתין כשאתה נתקע בתמרורים. אנגלית? אין שפה כזאת.
 

זהירות פאונד בריטי

בדרום צרפת לא קיים מטבע שנקרא לירה (פאונד) בריטית. ניסיתי להמיר את המטבע הארור הזה בעיר בשם נרבון (עיר יפהפייה, אם אתה מסוגל להרים את הראש ולחשוף אותו לטמפרטורה של 0 מעלות עם רוח קלילה). נכנסתי לבנק (כן, המקום הזה שמגלגל את הכסף) לא ממירים. שלחו אותי לסניף הדואר (בצרפתית, מה שחייב אותי לאסוף חמישה הסברים ולבנות מהם מפה שלמה, הראשון ידע לאמור ימינה, השני ידע מה זה ישר והשלישי שמאלה). שרפתי שעה, (כן גם סניפי הדואר בצרפת לא שונים מישראל) כדי לשמוע שכדאי לי לנסות בבית מלון, שנמצא בקצה השני של העיר... לא, גם שם לא ממירים. בקיצור כוס קפה קטנה לחמם את הידיים בבית קפה מחומם, לחמם את הישבן, לא יכולתי לקנות.
 

אל דאגה

אל דאגה רבותי, לצרפת אני לא עובר, חודש שם וימצאו אותי מת עם שאריות פטה-דה פואה-גרא מרוחות על הפרצוף, וגופי מלא פירורי בגט. התקף לב, יקבעו... מודה ומתוודה אכלתי כמו פסיכי. זו לא הפעם הראשונה שלי בצרפת, ואני עדיין לא מסוגל לעמוד בפני האוכל המקומי. הסתובבתי שבוע עם צרבת ואת הלילות בתוך עננה ריחנית שנבעה מעודף קסולה.
הגבינות שקניתי עבור אשתי הפיצו ניחוחות גם כשהונחו על סף החלון (היה מספיק קר בחוץ כדי לשמר אותן). במקרר? 8 סוגי גבינה צרפתית בשקית אחת? עדיפה כבר התוצרת של הקסולה.
 

קטנים ומטופשים

 שמעתם על תלמידי כיתה י"א בבית הספר של קיבוץ יד מרדכי? הם טוענים כי המזוזות הפגומות גרמו לכישלונם בלימודים. יד מרדכי, קיבוץ חילוני למהדרין, מזוזות? כנראה שהם חיפשו במזוזה את הפתק הלא נכון!

 עציר נמלט מן האזיק האלקטרוני שלו רק בגלל שבזק ניתק לו את קו הטלפון עקב אי תשלום. ראשית, הרעיון שאזיק אלקטרוני לעציר מסוכן פחות או מסוכן יותר תלוי בשירות של בזק מעורר בי חלחלה. שנית, אם כל מה שצריך לעשות כדי להיפטר מן האזיק האלקטרוני הוא פשוט לא לשלם את חשבון הטלפון, הרי כי מדובר בעסקה נהדרת. זו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו משיג את החופש שלו רק בגלל שלא שילם את חשבונותיו.
 

קטנות ומעצבנות

 אדם יבא מחסניות דיו למדפסות. הוא יבא אותם מכל העולם, לאחר שקנה אותם בכספו. באה חברת אפסון שגובה מחיר אסטרונומי על הדיו הנ"ל, פנתה למשטרה ומשטרת ישראל השמידה את המחסניות! המשטרה נתבעת וגם תשלם על כך, אבל אנחנו הצרכנים שוב עומדים בתחתית הסולם. אפשר לקבל מחסניות דיו בזול! אבל אפסון לא מעוניינת! למה שנקנה מדפסות שלה. חברות אחרות מייצרות מחסניות אזוריות (שאי אפשר להשתמש בהם על מדפסות שנרכשו באזור אחר) למה אנחנו ממשיכים לקנות מהן?

 לקוח פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד בנק לאומי – נשמע מוזר? לא ממש. הבנק הפסיד בבית משפט ומסרב לשלם את שנקבע לו...
אתם זוכרים שכתבתי על עורך הדין שהוציא נגדי צו עיקול למרות שבית המשפט אסר עליו? עברו 6 חודשים והנ"ל ניצל פרצה והוציא צו עיקול על המכונית שאין לי (אין לי אפילו רישיון נהיגה) למה? כי בא כוחו הוא בנק לאומי! ולבנק מותר הכול!

 הרבנות דורשת בדיקת DNA לגילוי ממזרים. מעניין מהיכן הם ישיגו את הכסף לבניית בנק DNA שכזה. בואו נתערב שהכסף יגבה מאלו שהם בסופו של דבר ידפקו עד העצם, יהרסו להם את החיים, ויהפכו אותם לפסולי חיתון!

 האם ידעתם ששופט בבית הדין לענייני משפחה (למעשה, בכל בית דין בישראל) שחורץ גורל מזונות לא ממש חייב לקרוא את המסמכים שמוגשים לו? האם ידעתם שבמדינת ישראל שופט יכול לגזור תשלומים שאדם לא יכול לעמוד בהם, רק בגלל שאין לו חשק, סבלנות או רצון לקרוא את המסמכים שעורכי הדין טרחו להניח לפניו ?

מצטער שכל המעצבנים בסוף, למה שרק לי יהיה לחץ דם גבוה?

טוב, אז לקינוח, התלולית: http://www.megazine.ru/uploads/56_1.jpg

תגובה לשורות של עמית

רישות חברתי

ב-2003 קמו אתרי הרישות החברתי Friendster, tribe.net ו- LinkedIn. (האחרון תפס חזק בארץ במהלך 2005). היום יש כבר כמאתיים אתרים החולשים על כל תחום אפשרי, החל מעסקים ועד לפנויים-פנויות. בארה"ב קיימות רשתות מתקדמות המודיעות על קרבה גיאוגראפית של אנשי קשר מדרגה ראשונה ושנייה, אחרות עושות תיאום בין אתרי אינטרנט שאנשים מקושרים מבקרים, המלצות על צד ג', ועוד. תוכנת Library עבור מחשבי MacIntosh תכיל בקרוב, בגרסתה הבאה, כלים לרישות חברתי כדי שמכרים יוכלו לחלוק תחומי עניין.
אבל, מהן הרשתות הללו, ומהי מטרתן?
במובן הרחב הן כל צורה של אינטראקציה בין אנשים, והן קיימות משחר השבטיות באבולוציה האנושית. ההגדרה הסוציולוגית כוללת מַטְרִיצָה נרחבת של קשרים הבאה לספק את אחד הצרכים החזקים באדם: הרעב לצור קשר עם אחרים באמצעות מטרה משותפת, עניין משותף, או רווח הדדי.
במובן העמוק, הרישות החברתי מתייחס למנהג המקוון הנפוץ של פיתוח כלים על מנת להגיע לידידים של ידיד למטרת רווח הדדי. באינטרנט הרשתות הללו אינן דבר חדש. בימים העתיקים של Arpanet, שנבנתה למטרות צבאיות, המעצבים ראו את הרשת החדשה כאמצעי לשיתוף פעולה בין חוקרים. שיתוף הפעולה היה אחד הרעיונות שהניע את טים ברנרס-לי לפתח את ה-www.
הרשתות החברתיות -פתוחות או סגורות- מספקות מנגנון לסינון או קידום של מידע, כולל חדשות. טכנולוגיות כגון נ-BBS, פורומים באינטרנט, צ'אטים ותמסורת מידית הם כולם כלים של רישות חברתי.
רישות חברתי עמוק אף יותר הולך וצומח בבלוגים, בהן אנשים מתחילים שיחה ולעיתים קרובות מזמינים אחרים להעיר הערות. כאשר מוסיפים לאלו את ה-טרקבקים, נוצרים שיחות, קשרים ורשתות. לעיתים נוצרות רשתות באופן ספונטאני סביב נושאים, לדוגמת הטסונאמי, בהן אנשים משתפים חדשות, ראיות, וניתוחים.
הוויקים, כמו הוויקיפדיה ופיתוח קוד פתוח כמו לינוקס או פיירפוקס מקבצים סביבם  רשת מגוונת של אנשים עם מטרה משותפת.
היום, חברות חפצות לפתח מרכיבים מתוחכמים אף יותר של רישות חברתי אל תוך השירותים והתוכנות שלהן. העיתונים בארץ, מאפשרים למבקרי אתרי האינטרנט שלהם להעיר הערות על הכתבות שלהם, אבל כעת, קיימים בחו"ל עיתונים שמתחילים להוסיף כלים ומרכיבים של רישות חברתי אל שירותיהם העיקריים. הרישות החברתי מעלה את תעבורת המידע וניסיון הקורא, אך עדיין, לא כולם משוכנעים כי חדשות הינה ההצעה המרגשת ביותר לרישות חברתי.
הרשתות עומדות להמשיך ולהתפתח. וזכרו: שאתם מעבירים מידע, אתם מעבירים אותו גם לחבר של החבר של החברה של החבר שלכם...
 

ולפני סגירה, שוב כוכבים...
גם האתר efreedown.com העניק לתוכנת BOS
ציון של 5 כוכבים. עכשיו רק חסר לה לרקוד...

http://www-f9.ijs.si/~bracko/slike/zabava/pt11.gif