כאשר סבא מוישה היה צריך לזכור משהו, הוא לא היה רושם. במקום, נהג לקשור קשר בפינת המטפחת שלו. בתקופתו לא השתמשו בטישו, גם לא ביומן אלקטרוני. אם היה צריך לזכור שני דברים, הוא היה קושר שני קשרים. כיוון שהמטפחות מרובעות, השיטה עבדה רק עד 4.
בסוף השבוע שעבר פורסם כי מדענים באוניברסיטת האמבורג בגרמניה מצאו דרך ליצור ולהשמיד סקירמיונים, מבנים אטומיים על שם הפיזיקאי הבריטי Tony H.R. Skyrmeאשר הגה אותם באופן תיאורטי.אתם יכולים כמונו לגשת לוויקיפדיה, או לספריה המדעית, או לקבל את ההסבר היותר פשוט כי מדובר במעין קשרים של אטומים מגנטיים. תכונתם החשובה מבחינתנו היא יציבותם במצב צפיפות. תכונה זו היא אחת הנדרשות מהמצע בשכבת המידע של הדיסק הקשיח. מאז התחילו מדענים בשנות ה-60 לשחק עם רעיון קיומם של הסקירמיונים, הם גם חלמו על האפשרות להחליף בהם את החומרים המגנטים המבוססים ברזל, אשר משמשים לציפוי צלחות מידע בדיסקים. תחמוצות הברזל הללו הופכות לבלתי יציבות בתנאי התחממות יתר או כאשר המידע נכתב בצפיפות רבה. החומרים הפרומגנטים הם הם שמגבילים היום את המשך התקיימותו של חוק מור. אחסון מידע מבוסס סקירמיונים מהווה אחת התקוות להמשך תוקפו של החוק. בתיאוריה, סקירמיונים יהיו מסוגלים לאחסן פי 20 יותר מידע ביחידת שטח בהשוואה לדיסקים המודרניים ביותר. זאת, מפני שמספר האטומים הנדרשים לשמירה על ביט של מידע, קטן משמעותית מאשר בטכנולוגיה העכשיוית.
לפני 4 שנים, קבוצתו של פרופסור Christian Pfleiderer באוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM) גילתה מבנה מגנטי חדש ושונה בגביש של מגנן הסיליקון: רשת מערבולות מגנטיות, תופעה שאינה תוצאה של מעשה אדם. בשיתוףעם פרופסור Achim Rosch מאוניברסיטת קולון, הם חקרו את תכונותיהן של מערבולות אלה. המלומדים ציפו לתוצאות בשטח הספינטרוניקה (מרכיבים ננו-חשמליים המשתמשים גם במטען החשמלי וגם בתנופה המגנטית - ספין - שלהם כדי לעבד מידע). בסופו של דבר, הסתבר שהמערבולות הן אותם סקירמיונים של טוני סקירם, אשר חזה את קיומם חמישים שנה לפני כן. ב-2012, קבוצת הפיזיקאים מ-TUM ומאוניברסיטת קולון פיתחה שיטה אלקטרונית פשוטה כדי להזיז ולקרוא את הביטים המבוססים סקירמיונים, והיא פורסמה ב-Nature Physics.
נכון כי המערבולות המגנטיות התגלו במנגן הסיליקון, אך כולם האמינו כי לא יהיה זה החומר היחידי שמסוגל ליצור סקירמיונים. חוקרים יפנים הוכיחו כי ניתן ליצור מערבולות בודדות בנפרד. פיזיקאים ממרכז המחקר Jülichכמו גם קבוצות מן האוניברסיטאות האמבורג ו-קיל סיפקו הוכחות לכך שניתן ליצור מערבולות מגנטיות על גבי משטחים. הם הצליחו לבנות ביט של מידע עם 15 אטומים בלבד. בהשוואה - ביט מגנטי בדיסק קשיח רגיל דורש כ-מיליון אטומים. עדיין, היה צריך למצוא דרך לכתוב, לעדכן ולקרוא את המידע. הקבוצה של פרופ. Pfleiderer השתמשה בקרינת נויטרונים כדי לחקור את החומרים. בצורה כזו הם הצליחו להוכיח כי גם הזרם הקל ביותר מספיק כדי להזיז את המערבולות המגנטיות. והם פיתחו שיטה אלקטרונית טהורה להזזה ולמדידת הסקירמיונים. כאשר המערבולות זזות בחומר מסוים, הן יוצרות שדה חשמלי, ואת השדה הזה ניתן למדוד ישירות עם ציוד אלקטרוני קונבנציונאלי.
על פי הכתבה שפורסמה ב-Science ביום שישי שעבר, באוניברסיטת האמבורג פותחה טכניקה ליצירה ולהשמדת סקירמיונים. הסקירמיונים נוצרים במעבדה באמצעות הפצצת אטומים באלקטרונים מקוטבים. הכוח המגנטי של האלקטרונים מפתל את האטומים וקושר אותם יחד בסקירמיונים. אותו כוח בדיוק אמור גם להתיר את הקשרים ולשחרר את האטומים. מעשית, בהאמבורג הצליחו ליצור 4 סקירמיונים בו זמנית (כמעט כמו בשיטה של סבא מוישה?). עד כה הטכניקה הצליחה להם ב-60% מן המקרים. כמו כן, תהליך היצירה הצליח בטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני, סביבה שקשה מאוד ליצור בדיסק קשיח. הם כמובן ימשיכו לשפר את התהליך ולבנות מודלים נוספים.
בימינו משתמשים בזרם מגנטי בראש הקורא כותב של הדיסק הקשיח כדי ליצור שדה מגנטי על מנת למגנט נקודה על גבי צלחות המידע ולכתוב בה ביט של דאטה.להבדיל מכך, ניתן להזיז את הסקירמיונם ישירות, באמצעות זרמי חשמל קלים מאוד, מה שעשוי להפוך את השמירה והעיבוד של מידע לתהליך קומפקטי ויעיל הרבה יותר מבחינה אנרגטית. עדיין, מדידת התופעה תלויה בטמפרטורות נמוכות מאוד. מועצת המחקר האירופית מממנת כרגע פרויקט שמטרתו לפתח חומרים חדשים שיאפשרו את השימוש של סקירמיונים בטמפרטורת החדר. עוד מחקר ארוך ומלאכה רבה לפניהם, בטרם יגיעו לשוק הרכיבים האלקטרוניים הראשוניים המבוססים טכנולוגיה זו .
למרות שב-2007 קיבלו Peter Grünbergו-Albert Fertפרס נובל בפיזיקה על עבודתם בקריאה מהירה יותר של מידע (GMR), כיום המחקרמתרכז בדרך בה ניתן יהיה לכתוב מידע מגנטי ישירות אל חומרים באמצעות זרם חשמלי. הזרמים החזקים מאוד הדרושים לכך גורמים גם תופעות לוואי קשות לריסון, אפילו בננו-מבנים. היות ואת הסקירמיונים ניתן להזיז עם פי 100,000 פחות זרם, הנושא מעורר עניין רב בסביבה המדעית ובתעשייה.
Niklas Romming, דוקטורנט מאוניברסיטת האמבורג המשתתף בפרויקט הסקירמיונים אמר: "העברנו את הרעיון של קשירת קשר כדי לזכור, אל שטח טכנולוגיות האחסון, כך שאנו יכולים עכשיו לאחסן מידע בקשר מגנטי דו ממדי." חבל שאי אפשר כבר לספר את זה לסבא.
1.היות ומחיקה הינה פעולה נפוצה ומקובלת בסביבות מחשב, תוכנת הBOS מתייחסת לפעולת המחיקה כאל פעולה חוקית. תוכנת הBOS מגיבה למחיקה ע"י העברת הקובץ מתיקיית ה Current לתיקיית ה"History", בה הוא יישאר למשך תקופת זמן המוגדרת ע"י מפעיל המערכת.
2. קיצור דרך מיוחד הנקרא "-=Deleted=-Object.Name" ייווצר ויחליף את הקובץ המקורי בתיקיית ה"Current. קובץ בלתי נראה זה נועד אך ורק בכדי לפתור את הבעיה הנוצרת כאשר שמו או מיקומו של קובץ מחוק נשכחים.
3.מאגר המידע של BOS יעודכן עם המידע הנוגע לקובץ שנמחק ולמיקום גרסאותיו הקודמות, אשר נמצאות כעת בתיקיית ה"History.
4.מספר הקבצים המחוקים שנמצאו במהלך הגיבוי מדווחים למשתמש. הדיווח כולל מידע ספציפי בנוגע לכל קובץ נעדר ודיווח כולל לגבי כלל הקבצים בגיבוי.
5.דו"ח הגיבוי המעמיק מכיל פרטים עבור כל קובץ בנפרד.
6.הדו"ח היומי מכיל תקציר של הדו"ח המעמיק בכדי לאפשר איתור מהיר של מחיקות אשר התרחשו במהלך היום.
7.תוכנת הניהול הגרפית של BOS, ע"י שימוש במידע המסופק ע"י מאגר המידע של BOS, מציגה כל קובץ שנמחק בצבע מיוחד. הקבצים מופיעים במיקומיהם המקוריים, עובדה המאפשרת איתור קבצים מחוקים, גרסאותיהם הקודמות ופתיחתם לצפייה.
8. חלון הדיווחים של BOS מספק רשימה מלאה של כל הפעולות שבוצעו ע"י BOS ובכך מאפשר צפייה בכל פעולות המחיקה שהתבצעו במבט קצר.
9.מערכת הטיפול בקבצים שנמחקו תעקוב אחר קבצים שנמחקו ואוחזרו לאחר מכאן, עובדה המאפשרת לך ולארגון שלך להגן על עצמכם מהחלפת קבצים לא רצויה.
10.תכונת הניטור של BOS מאפשרת לפתוח את דו"ח הגיבוי ודו"ח הגיבוי המפורט האחרון לצפייה.
זה קרה לרובינו - נמחק לנו קובץ אחד או יותר, מבלי שרצינו בכך. או שמחקנו אותו בכוונה ואז הבנו, לאחר זמן, שאנו זקוקים לאותו קובץ.
קבצים שנמחקים אפשר לשכתב, או ליצור מחדש, פרט אשר לתמונות או סרטים שמתעדים רגעים בלתי חוזרים. או מסמכים שנמסרו ע"י צד ג'. לפעמים, היצירה מחדש של קבצים שנמחקו משמעותה מאמץ גדול מאוד, השקעת זמן לא ריאלית, הוצאה כספית לא מבוטלת, או משימה בלתי אפשרית. במקרים אלה, נעשה ככל הניתן כדי לשחזר את הקובץ. ככל שלאובדן הקובץ משמעות רגשית גדולה יותר, כך דורש השחזור יותר זהירות. באותו רגע שתחושת האסון מציפה אותנו, חשוב לעצור, לנשום עמוק, ולהתפנות באופן בלעדי למשימה.
הצעד הראשון בשחזור קובץ הוא לוודא שהוא אכן נמחק. בסביבת חלונות, בודקים את סל המחזור, ממיינים את תוכן הסל על פי תאריך המחיקה, ו/או מבצעים חיפוש על פי שם הקובץ. תוכנות ניקוי ואופטימיזציה מסוימות (דוגמת CCleaner) מרוקנות גם את סל המחזור, ובכך מונעות את השחזור הפשוט של קבצים שהיו בסל.
אפשרות שלעיתים קיימת היא שהקובץ, למרות שנמחק ואיננו, נשמר בטעות בספריה אחרת. על כן, רצוי לערוך חיפוש בכלל הספריות המקומיות הנגישות, אחר הקובץ הנדרש או גרסה קודמת שלו לפחות.
היה ובשלב כלשהו שמרתם את הקובץ בשירות ענן כלשהו, רצוי להתחבר אליו ולערוך חיפוש, כולל את ספריית ה- Trash.
אם דאגת לגבות את הקובץ, כפי שמומלץ לעשות עם כל הקבצים החשובים, יתכן וגם את הקובץ הנ"ל תמצא בגיבויים. היה ואינך יודע כיצד לגשת לגיבויים, העזר באיש טכני המטפל בכך. אבל, היה ואין באפשרותכם לערוך חיפוש מידי, חשוב בינתיים להמעיט או אפילו להימנע משימוש במחשב, על מנת למנוע דריסה של הקובץ ה"מחוק".
אם הגנתם על המידע שלכם באמצעות BOS... ניתן לשחזר את הקובץ במספר דרכים, כולן פשוטות ומידיות: ● שחזור אינטואיטיבי - אם כבר נוצר קובץ חדש באותו השם - הקשה על שם הקובץ באמצעות העכבר תאפשר לאחזר כל גרסה קודמת שלו. ● שחזור מתוך חלון Restore בתוכנת BOS מאפשרת לבחור ולפתוח מיידית כל גרסה קודמת של המסמך. ● שחזור ישירות מתוך ספריית המידע המוכן לעבודה באזור הגיבוי של BOS.
ב-Windows 7 קיים כלי בשם "Restore Previous Versions", אשר יגיש לכם גרסאות קודמות של הקובץ במידה וערכתם אותו במערכת וזו הספיקה לצור גיבויים אוטומטיים שלו. ב-Windows 8 הכלי "File History" לא פעיל כברירת מחדל. במידה ולא הופעל מראש בהגדרות, לא ניתן יהיה להשתמש בו לאיתור קובץ שאבד. במידה והופעל, ניתן לבדוק עמו גרסאות קודמות של הקובץ, אם כאלה נשמרו.
היה ובדקתם את האפשרויות הקודמות ולא עלה בידיכם לשחזר את הקובץ, רבים ימליצו להשתמש בתוכנות שחזור קבצים שניתן לרכוש/להוריד מאתרי אינטרנט. חשוב להבין כי אם במחשב שלכם הקבצים לא נשמרים בדיסק קשיח קונבנציונאלי, אלא בזיכרון במצב מוצק (Flash או Solid-state Drive), תוכנות השחזור לא יועילו. שנית, במידה ובמחשב שלכם כן נשמרים הקבצים בדיסק קשיח מסורתי, עצם ההתקנה של תוכנה לשחזור קבצים, או כל תוכנה אחרת, מסוגלת להפוך את הקבצים שנמחקו לבלתי ניתנים לשחזור, על ידי דריסת הקובץ (כתיבת על).
כאשר קובץ נמחק מכונן במצב מוצק, פקודת TRIM מפנה את המקום בו שהה אותו קובץ, על מנת לאפשר זמינות מידית לכתיבה מחדש בכונן. יש לציין כי כוננים ישנים מסוג זה, ומערכות הפעלה כגון Windows Vista אינן תומכות ב-TRIM
מה שבטוח, בטוח. אם מחקתם קובץ השמור על גבי דיסק קשיח ועדיין המחשב בשימוש, הדבר הבטוח ביותר לעשות הוא לכבות את המחשב מיד. אם תמשיכו להשתמש במחשב - גם אם זה רק גלישה, קבלת מיילים, או -כאמור - התקנת תוכנה לשחזור קבצים רוב הסיכויים שלא ניתן יהיה לשחזר.
לאחר שהמחשב כובה, ניתן להסיר את הדיסק הקשיח ולשלוח אותו למעבדה, תוך מסירת פרטים, רבים עד כמה שניתן, לגבי המידע שנמחק - שמות של קבצים, תאריכי יצירה או שינוי, מועד המחיקה הידוע או המוערך. הפנייה למעבדה מוצדקת כאשר לקבצים שנמחקו יש ערך כלשהו עבורכם: ערך עסקי, רגשי, או אחר.
אם הקובץ נמחק לאחרונה, ומאז לא נכתב הרבה לדיסק, סיכויי השחזור טובים. אם נמחק לפני זמן, ומאז נעשתה עבודה בדיסק, הסיכויים פחות טובים.
יש דרכים מהירות, זולות, אך מסוכנות לשחזר קובץ שנמחק. בין דרכים אלו נמנים חברים, שכנים או קרובי משפחה שעובדים בהייטק, טכנאי מחשבים נועזים, תוכנות שחזור חינמיות, וחנויות מחשבים המציעים שירותי שחזור מידע.
הגיבוי התדיר והנבון לא מונע אובדן קבצים אך במידה רבה יכול להציל מצרה.
חברת Barden הבריטית מכרה ליצרן דיסקים קשיחים בדרום מזרח אסיה מסבים סופר מדויקים להרכבת ציוד אליפסומטרי. אליפסומטריה היא טכניקה אופטית למדידת תכונות השבירה (תכונות די-אלקטריות) של חומרים בשכבות דקות מאוד. במקרה זה, הציוד בודק תקינות (שלמות וצמיגות) של הציפוי המגנטי הדקיק בצלחות המידע לדיסקים קשיחים. הוא משתמש בקרן לייזר לסריקת ציפוי שטח פני הצלחות כדי לקבוע את עוביו בננומטרים. מקור האור מקובע, והמערכת מסובבת את הצלחות לפרקים, כדי לאפשר את המדידות בסקטורים שונים. הבדיקה מתבצעת מיד לאחר תהליך הציפוי ולפני ההרכבה בדיסק הקשיח. יצרן הדיסקים שהזמין את הציוד המשלים מצא לאחרונה יותר מדי תקלות במסבים של פלטפורמת הבדיקה, שהיא בסיס מסתובב הדומה לפטפון. עליה נשענות הצלחות המצופות במהלך הבדיקה. המסבים, שעוצבו במיוחד, דקים ומשובצים בהרכב של שורה כפולה במארז חדשני המתאים לחיבור לציוד האליפסומטרי. למסבים, מומנט כוח ומהירות נמוכים. הטבעות והכדורים שלהם עשויים פלדת אל חלד, בסיכת שמן. הכדורים עטופים לסירוגין בחוצצי טפלון טורודיאלים. הייצור מתאים לתקני דיוק מעל ABEC 7 (או 0.0025 מילימטר). פתרון המסבים פותח במפעל Barden ב-Plymouth.
בחקירות מחשב אנו נדרשים לגלות לעיתים קרובות מי מחק או מי שינה מסמך, או מי כתב מה, היכן, מתי, למי זה נשלח, ועוד. אך מי שניצב מול מחשב ומשתמש בו באמצעות סיסמא - המשתמש או user - יכול להיות יותר מאדם אחד. יש למשל, חשבונות משותפים, ויש גם אנשים/סוכנים ערמומיים הניגשים ללא אישור למחשבים לא-להם, ועושים בהם שימוש לרעה תוך "התחזות" לבעליהם. במקרים אלה, יכולה הבלשנות לבוא לעזרת החוק. יישום המחקר והשיטות הבלשניים למען אכיפת החוק, כולל הערכה של ראיות כתובות וניתוח השפה, נקרא "בלשנות פורנזית". מי שטבע את המושג ב-1968 היה חבר האקדמיה השוודית למדעים, פרופסור Jan Svartvik. סוורטוויק תמך בשימוש ב-Corporae (בלשון יחיד: Corpus), שהם קומפילציות, מאין מסדי נתונים שמכילים את מילות השפה, כולל הקשרים, דוגמאות של שפה מדוברת, קישורים לשפות אחרות ועוד. הבלשנים הפורנזיים מאוגדים בארגון בינלאומי (IAFL) והם ברובם באנשי מקצוע המסייעים להבאת ראיות בבתי משפט.
רבות ההזדמנויות בהן בלשנים פורנזיים הכריעו בתיקים משפטיים. למשל, הבלשנות הפורנזית הביאה לפני שנתיים להתפתחות מעניינת במאבק המשפטי שבין מיסד פייסבוק, Mark Zuckerberg, לבין Paul Ceglia, אשר דרש חלק מבעלות על פייסבוק, . צגליה טען כי חוזה עבודה תמורת שכר שחתם עם צוקרברג, אז סטודנט בן 18 ב-Harvard, מזכה אותו במחצית ההון של פייסבוק. עורכי הדין של צוקרברג גרסו כי בחילופי הדואל, 11 המסרים המיוחסים לצוקרברג שצגליה הגיש כראיה, מפוברקים. ההגנה הסתייעה בפרופסור לבלשנות בדימוס מאוניברסיטת קליפורניה, Gerald McMenamin לבחינת מסרי הדואל שצגליה טען שקיבל מצוקרברג. המומחה השווה את ראיות התביעה כנגד 35 מסרי דואל, הידועים בוודאות שנכתבו על ידי צוקרברג. מסרי הביקורת נשלפו מתוך גיבויי השרתים של אוניברסיטת Harvard. בדו"ח שהגיש לבית המשפט, קבע מק'מנמין שסביר כי צוקרברג לא כתב את אותם מסרים. הוא השתמש בכלי ניתוח הסגנון לזיהוי פלילי, והגיע למסקנה שלו על פי השוואה של 11 סמני סגנון הטקסט, כולל צורות ניקוד, איות ודקדוק. הדו"ח של מק'מנמין לא התקבל בשלווה בקהילת הבלשנות לזיהוי פלילי. רבים בה חשבו כי ההבדלים בין התכתובות יכלו להיות אקראיים, וכי הסמנים שנבחרו היו שטחיים למדי (לדגומא - כתיבת המילה internet בראש תיבה ראשית או לא). הם טענו כי הניתוח המדעי הבלשני מתעמק מעבר למאפיינים סגנוניים טקסטואליים מסוג זה. ובכלל, נשאלת השאלה אם ניתן לגלות על פיהם מי באמת כתב טקסט.
המקצוע מתפתח מיום ליום, כמו גם שיטותיו, מיום ליום יש ריבוי של עבודות הנכתבות בתחום. ללא ספק, זהו שטח מרתק שלא נולד בעידן הדיגיטלי, אך כן השתחרר בו מהניתוח הקליגראפי.
החברות הגדולות המייצרות דיסקים קשיחים הודיעו על התאגדותן במטרה לקדם את טכנולוגיות האחסון המגנטיות המסתובבות. חברות HGST, Seagate, Toshiba ו- WD, בדרך כלל מתחרות, מאחדות כוחות כדי להבין את צרכי השוק העכשוויים והעתידיים ולתמוך בלקוחות. "צרכי האחסון" הללו כוללים את תפקיד הדיסקים הקשיחים והכוננים ההיברידיים בסביבות עבודה שונות. הובטח כי האיגוד יספק הדרכה ללקוחות, שותפים עסקיים, חברים ומשתמשי HDD ו-SSHD. חברת iSuppli מעידה על כך שמדי שנה יוצאים לשוק יותר מ-500 מיליון דיסקים קשיחים. כמותית, הם במקום השני אחרי הטלפונים הניידים, בסולם של מוצרים הכוללים אינטגרציה גבוהה של מאפיינים טכניים במוצר טכנולוגי שלם. Tim Leyden, נשיא WD אמר לעיתונות כי הדרישה למצעי אחסון ימשיך לגדול בתחום ה-30% לשנה עד 2020 לפחות. עד אז, מגוון טכנולוגיות ישרתו ללקוחות שונים, אך עדיין, צפוי כי 75% מנפח המידע בשוק העולמי ימשיך להישען על דיסקים מסתובבים. ה-Storage Products Association או SPA הוכרזה דווקא בועידת הפסגה של יצרני זיכרונות Flash, בפאנל בנושא: "כונני מצב מוצק מסייעים באספקת צרכי האחסון של היום", כאשר התוכן בעצם היה דיון על תפקיד הדיסקים הקשיחים והדיסקים ההיברידיים
SPA: כל המידע בתמונה אחת. (אל תפספסו, בתחתית התמונה, השוואת מחירי נפח אחסון עם מחירי שטח דירות במנהטן, ועם כריכי Big Mac)
▪ סקר מגלה עד כמה מוגבל ה-IT הארגוני בקבלת החלטות: 82% ממנהלי המחשוב אמרו כי הם מוגבלים להחלטות בתחום זמינות המידע, 93% נאבקים על השליטה במידע החיוני, ו-83% רואים סיכוני אבטחה בקרע הניהולי. על שינוי היחסים בין מנהלי מערכות המידע לבין ההנהלה העסקית.
בייוון העתיקה נתנו שם לכל. כאשר מנהיג, לוחם או כובש היה מראה סימני שיכרון מתהילה, עם אגו כל כך נפוח שהיה מרשה לעצמו לפגוע בצורה בוטה בזכויות הזולת, הם קראו לזה Hybris(תסמונת היבריס).
הנירולוג David Owen ניתח את שיגעון הכוח של מנהיגים פוליטיים וכתב כי "הכוח מרעיל כל כך שבסופו של דבר פוגע בשיקול הדעת של המנהיגים"
הפסיכיאטר מנואל פרנקו מסביר כי לאדם רגיל שמתחיל להתעסק בפוליטיקה ופתאום מגיע לתפקיד חשוב, יש תחילה ספק פנימי לגבי יכולתו. אך מהר מאוד מופיע עדר תומכים המקלים עליו ומכירים בערכו. בהדרגה, אדם זה משתנה ומתחיל להאמין שהגיע למקומו בשל הכישרון האישי. כולם מברכים אותו, מעוניינים לדבר איתו, הוא מקבל מחמאות מכל סוג. וזה השלב הראשון. מהר מאוד הוא עושה את הצעד השני ומתחיל במחשבות מגלומניות, אשר סימניה הם אשליית מהימנות ללא מקום הסתייגות ואמונה בכך שהוא בלתי ניתן להחלפה. המנהיג מתחיל לרקום תוכניות אסטרטגיות לעשורים הבאים, או לנאום גם בנושאים הזרים לו. לאחר תקופה בשלטון, החולה בתסמונת זו סובל ממה שנקרא "התפתחות פרנואידית". כל מי שמתנגד לו או לרעיונותיו, הופך לאויב אישי. במקרים קיצוניים הוא יכול להגיע לפרנויה הוזה, הכוללת חשדות בכל אדם שירמוז אפילו את הביקורת הקטנה ביותר. בהדרגה, החולה מתחיל להתנתק מן החברה. הוא מפסיק להקשיב, הופך נועז ובלתי זהיר. מקבל החלטות על דעת עצמו וללא התייעצות, מפני שהוא בטוח שהוא תמיד צודק. למרות שלאחר מעשה יתגלה כי החלטותיו היו שגויות, הוא מעולם לא יכיר בטעות. הוא מרגיש שהגורל קורא לו להרפתקאות גרנדיוזיות. כל זאת, עד אשר הוא מפסיד בבחירות או מאבד את תפקידו. או אז מפתח הוא מצב דכאוני מול מצב שלא הצליח להבין. דר' פרנקו אומר כי זו בעיה קשה לטיפול, מפני שהחולה לא מודע לקיומה..
בין התסמינים של תסמונת היבריס, נמנים: נטייה מוגזמת למיקוד והאדרה עצמיים (בימינו, שיבוץ תמונתו בכל אמצעי פרסום או מדיה אפשריים) רגש של עליונות חיים אישיים נהנתנים, עם דאגה מוגזמת לתדמיתם. הם מקיפים את עצמם בפקידים בינוניים. מאמינים כי את היריב / מתחרה יש לנטרל בכל דרך
בונים רשת מרגלים כדי לשלוט ביריבים ואף בבני מפלגתם אובדן שליטה או פופולאריות גוררת אותם לעגמומיות, כעס וטינה."
עד כאן תוכן המייל שמסתובב בימים אלה בין ישראלים יוצאי ארגנטינה. חשבנו שיכול להיות לזה הקשר גם לבחירות המקומיות הקרבות ובאות.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין..
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.