ההתמודדות עם אובדן מידע היא אחד התחומים הקשים ביותר לעסקים ולארגונים. נתונים אבודים פירושו גם אובדן הכנסות, הון, יצרנות, ידע, מוניטין, ובעיקר אובדן של זמן. במהלך עשרים שנה לפחות, ניסו גופים שונים לאמוד את ממדי תופעת אובדן המידע בעולם, הן באופן כולל והן ביחס לסיבות האובדן. כיוון שמי שממן את הסקרים הם בדרך כלל גופים אינטרסנטיים, אין להתעלם מן המגמתיות בתוצאות. חלק מהסקרים מנסים להוכיח עליונות טכנולוגית של מוצר או פתרון (תוכנה, חומרה, שיטת אחסון או גיבוי). אחרים, משתמשים בנתונים כטענה לפרסום שירותים כמו ביטוח או ייעוץ בתחום מוכנות למצבי אסון. קשה להתכחש לעובדה שגם למשתמש יש אחריות לא מבוטלת, שגיאותיו הם מקור חשוב של אובדן נתונים. האמת קשה: אין טכנולוגיה חסינה מפני אובדן. אפילו המידע השמור בענן העכשווי והמהולל, לא חסין. מי שעדיין חושב אחרת, מוזמן להתייעץ עם משרד השמאים שפנה אלינו השבוע לשחזור. שם היו בטוחים שחוזה הגיבוי עם ענן ישראלי כשר הביא אותם למנוחה ולנחלה מבחינת גיבוי...
הסקר האחרון שתוצאותיו עברו בשולחננו מומן על ידי חברת ייעוץ ושחזור מחו"ל. הנתונים בו התייחסו לארה"ב בלבד, שם 74% מכל הארגונים שנסקרו חוו אירועי אובדן מידע בשנתיים האחרונות. 32% מן הארגונים נאלצו להמתין ימים רבים עד לקבלת הנתונים בחזרה, בעוד 16% מעולם לא הצליחו להחזיר אותם.
על פי נתונים של שירותי הענן Mozy, בארה"בכ- 140,000 כוננים קורסים מדי שבוע, ויותר מ-2,000,000 מחשבים נישאים נגנבים מדי שנה. שחזור של דיסק קשיח בודד שקרס לא מבטיח שיתקבלו חזרה 100% מנתוני המקור, ולמרות זאת המחיר יכול בארה"ב לעבור את ה-7,500 דולר (27,560 ש"ח). האם מוזי מגזימים כדי להדגיש את הכדאיות של שירותי הגיבוי לענן? יתכן. בצ'יף, יש להבהיר, כבר מעל עשור שלא בוצע שחזור שכזה במחיר שעבר את ה-7,500 ש"ח.
הסקר מעריך - באופן די צנוע - כי במקרים שהמידע אבד סופית ולא ניתן כלל לשחזור, עלות הבנייה מחדש של הנכס הדיגיטאלי יכול לעבור את ה-17,000 דולר. חישוב עדכני נוסף מעריך כל מגה בייט של מידע עסקי ב-10,000 דולר. 60% - אומרים במוזי - מכל החברות שחוו אובדן בלתי הפיך של מידע, יסגרו תוך חצי שנה. המכון למחקר אסטרטגי קובע כי לא סביר שחברות שלא מתאוששות תוך 10 ימים מאסון הכולל אובדן מידע, כלל ישרדו. סקר אחר מצא פעם כי 30% מכלל משתמשי המחשב חוו אירועי אובדן מידע בגלל מצבים שלא היו בשליטה.
כמה קבצים ניתן היה לדעתכם לשחזר?
סקר המוכנות לאסון בארגונים קטנים ובינוניים משנת 2009 שהוזמן על ידי סימנטק, מצא כי במהלך אותה שנה כל העסקים שנסקרו סבלו בממוצע מ- 3 "הפרעות" לפחות. אותם אירועים עלו לעסק כ-1,500 דולר ליום בממוצע. חברת ענן נוספת פרסמה כי "אובדן מידע יכול להיגרם על ידי ענייני חומרה או תוכנה" וכי "הסיבה הנפוצה ביותר של אובדן מידע, שהוכחה ב-38% מן המקרים, היא תקלת הדיסק הקשיח. סיבות נוספות כוללות בעיות תוכנה, כגון שגיאות אנוש, וירוסים, שיבוש קבצים ועוד".
אורח מחו"ל אמר לנו פעם: "עם ישראל הוא עם אמיץ. אתם מוכנים לסכן את עצמכם ללא מורא". הרבה פעמים אנו תוהים מהו מקור האומץ הזה כאשר מדובר בלקיחת סיכונים שכרוכים
בנכסי המידע. האם יש סיכוי שזה רק תוצר של "יהיה בסדר", או של "סמוך על...",
או של חוסר ניסיון?
בכל אופן, שרידות המידע שלכם מדירה מאיתנו שינה לא מעט פעמים. הגיע הזמן שגם אתם תתחילו לדאוג.
ידוע לכל שכולסטרול הוא מרכיב בלעדי במזון מן החי. ושמרגרינה היא מוצר מן הצומח. בכל פעם שיצרן מזון מפרסם מותג של מרגרינה בטענה, המובנת מעליה, ש"לא מכילה כולסטרול", אני מקבלת את זה קשה. ממש כעלבון אישי. וכן, גם אני בוחרת ממי להיעלב - זכות צרכנית שלא ניתנת לערעור. כך גם השבוע נעלבתי, כאשר ביקרתי באתר של Western Digital, שהשיקה את הדיסק ההיברידי WD Black, עם טכנולוגיה משולבת של דיסק קשיח מסתובב וזיכרון SSD. בלי בושה, נכתב שם: The recording head never touches the disk media ensuring significantly less wear to the recording head and media as well as better drive protection in transit. ("הראש הכותב אף פעם לא נוגע במצע הדיסק ומבטיח הרבה פחות שחיקה לראש ולמצע כמו גם הגנה יותר טובה בזמן ההובלה"). גם יצרני הדיסקים, באנגלית שיווקית נוצצת, חושבים אותנו למטומטמים. חברים: בכל דיסק תקין הראש הקורא/כותב מרחף ולא נוגע במצע, ולא שוחק אותו!. בחלק קטן מהדיסקים ישנו מגע בין הראש לצלחות אבל רק בזמן שהדיסק כבוי. המצב היחידי בו הראש נוגע במצע הוא מצב של תקלה, מה שאנו מכנים crash, והנגיעה הקלה ביותר מהווה התחלת הסוף של חיי הדיסק המועילים.
החיים הדיגיטאליים לא שונים מהחיים האמיתיים בהיבט אחד: מדי פעם טוב לעשות בהם סדר וניקיון, כמו בשולחן העבודה, כמו
במגירות הכלים. אחרי זה הכול מתנהל ביתר קלות וזריזות. הסמארטפון הוא דוגמא מצוינת לכך. לנקות את הטלפון החכם - אם iPhone, אם Android או כל דבר אחר מקבצים מיותרים, ישפר ללא ספק את תפקודו.
גיבוי הגיבוי הוא תמיד הצעד הראשון לפני כל פעולה בלתי הפיכה. אפשר לגבות את התמונות שצילמנו בסמארטפון למחשב, לדיסק חיצוני, לשרת, לענן, ועדיף כפל גיבויים ליתר ביטחון. אבל לא על הגיבוי לבדו נסמוך. לאחר השלמת הגיבוי, נכנס לקבצים המגובים, נוודה שכולם שם, ושהם תקינים. גם את רשימת הקשר ("ספר הטלפונים") נרצה לגבות, מפני שסביר להניח יש לנו בסמארטפון מספרים ששמרנו ישירות ולא קיימים אצלנו בהתקן אחר. עבור מי שמנהל מהסמארטפון חיים מקצועיים, חשוב גם לגבות מסרונים. ומי שמתקשה בהגדרות, יוכל לחסוך מאמץ וזמן יקר אם יגבה את ההגדרות הטלפון החכם שהוא מצא לנוחות.
פינוי מקום קיבולת האחסון הוא משאב מוגבל בטלפון החכם. כמעט בלי להרגיש אנו מגיעים לגבול הקיבולת, מה שמשפיע גם על הביצועים. כדי לא להגיע למצב שהטלפון "זוחל", רצוי לפנות מעת לעת את החומר (שקודם גובה) למקומות אחסון חלופיים. אבל שיהיה ברור, שמרו על יתרונות הגיבוי: הפרדה פיזית בין גרסת הקובץ המאוחסנת וגרסת הגיבוי. רובכם תרצו להשאיר תמונות היקרות לכם על גבי המכשיר. רק לאחר העברת התמונות והסרטונים למקום אחסון חלופי, ובדיקת תקינותם, אפשר למחוק אותם מן הטלפון החכם. עכשיו נטפל באפליקציות ומידע מסוגים שונים. יש יישומונים חביבים שנמצאים בשימוש מתמיד, ויש אחרים שבטוח לא פתחתם כבר חודשים רבים, או שאתם לא משתמשים בהם בכלל. רצוי להיפטר מהם, מפני שאפשר תמיד להתקין אותם מחדש בעתיד. לאורך זמן, יישומונים צורכים יותר ויותר נפח אחסון. «באנדרואיד גשו ל:
Settings > Applications > Manage applications
שם תוכלו לראות כמה מקום צורכת כל אפליקציה. כאשר תכנסו לכל אפליקציה בודדת, תוכלו לנקות את ה-cache ולאחר מכן גם להפטר מהקבצים הזמניים (היישומון וההגדרות יישארו ללא פגע). אם גם תנקו את המידע, האפליקציה תישאר כאילו הרגע התקנתם - ללא הגדרות!. יתכן ויש בסמארטפון שלכם אפשרות להעביר לכרטיס SD, דרך מצוינת לפנות את האחסון הפנימי כדי לזרז את הביצועים.
«במערכת הפעלה iOS נגשים ל-
Settings > General > Usage
שם תראו בכמה נפח משתמשת כל אפליקציה. כדי למחוק את המידע השמור על ידי היישומון, תצטרכו קרוב לוודאי למחוק (uninstall) את האפליקציה ולהתקין אותה מחדש, מה שכמובן מעלים את ההגדרות. בבחינה פרטנית של תפריט ההגדרות של כל יישומון אפשר למצוא אפשרויות לניקוי ה-cache או להגבלת כמות המידע שהיישומון שומר.
דפדפן באופן כללי, ה-cache השמור בדפדפן בכלל קיים כדי לזרז את הגלישה, הוא זוכר מה חיפשתם קודם לכן, או שומר את בבואת האתר בו ביקרתם. כך, הדפדפן יכול להגיש לכם מהר יותר את האתר בפעם הבאה. אבל לפעמים -כמו במקרה של ניקיון לשם התייעלות- אנחנו בכל זאת מעוניינים למחוק את ה-cache. «באנדרואיד הדפדפן שייך לרשימת היישומונים. כך שניגשים (כמו קודם) ל-
Settings > Applications > Manage applications
ומחפשים שם את הדפדפן. הדפדפן שהוא ברירת מחדל יקרא "אינטרנט". הקש "Clear cache", וזהו. «במערכות הפעלה iOS או Safari, לכו ל-
Settings > Advanced > Website Data
והקישו Remove All
עדכונים רוב העדכונים למערכות הטלפונים החכמים נעשים היום בשיטת OTAאו Over the air. כלומר, הם שולחים ממקום מרכזי את העדכונים לכל המנויים. ובכל זאת, שווה לבדוק אם כל היישומים מעודכנים. «באנדרואיד: Settings > About device > Software update. «ב-iOS בודקים ב: Settings > General > Software Update
כמובן רצוי שגם האפליקציות תהינה מעודכנות. בכדי לבדוק את המצב ולעדכן, «באנדרואיד פותחים את ה-Play Store, מקישים על כפתור התפריט ובוחרים את My Apps. שם מקישים על Update - שלידו מופיע מספר האפליקציות שיצאו כבר עבורן עדכונים.
«ב-iOS פותחים את ה-AppStore, מקישים את צלמית ה-Updates בתחתית, ולאחר מכן בחרו ב- Update All
ניקיון גורף אנחנו דוגלים בשיטה הידנית, בה "מנקים" את המערכת בצורה מודעת, ורואים כל דבר לפני פעולת המחיקה. אבל יש שיעדיפו דרכים אוטומטיות יותר. למשל, «באנדרואיד -באמצעות תוכנת File Manager ואם יש לכם מספר רב של אפליקציות אפשר גם להשתמש ב- ES File Explorer. קיימת גם אפליקציה חינמית הנקראת Clean Master המציגה את רשימת הקבצים הזמניים והמידע למחיקה, עוזרת להסיר תוכנות רבות בבת אחת, ואף שולחת תזכורות מבוססות נפח שהצטבר, או זמן שעבר, כדי ששוב תנקה את ה-cache. «ל-iOS אין תוכנות מקבילות מומלצות, אך אפשר להשתמש ב-PhoneClean, תוכנה חינמית שרצה על גבי המחשב (Windows או MacOS). מחברים את ה-iPhone למחשב, ומקבלים רשימת קבצים שאולי תרצה למחוק (כולל caches של יישומונים, cookies, קבצים משובשים וזבל נוסף).לאחר סריקת הסמארטפון המחובר למחשב, הפון-קלין מציגה רשימה בה מסמנים מה למחוק ומה לא. .
בארץ הם יכלו להיחשב לטלפונים "כשרים", בחו"ל קוראים להםfeature phones. הם הפכו פופולאריים מאוד במדינות המתפתחות. מדובר, אם תרצו, ב"אחים הקטנים" של הסמארטפונים ובדרך כלל יש להם שירות GPS בסיסי, מצלמה, נגן MP3 ואפילו גישה מוגבלת לאינטרנט. רובם מסוגלים להפעיל אפליקציות פשוטות. חברת גרטנר מעריכה כי ברבעון האחרון של 2012 נמכרו בעולם כ- 264.4 מיליון פיצ'ר פונז, ורק 207.7 מיליון סמארטפונים. כ-40% ממשתמשי הטלפונים הניידים בארגנטינה, כ-53% במקסיקו וכ-78% בברזיל, משתמשים בפיצ'ר פונז. המכשירים הללו יכולים להיחשב כחוליה ההתפתחותית שבין הטלפונים הסלולאריים הבסיסיים שיכולים רק לקבל וליזום שיחות ומסרי טקסט, לבין הסמארטפונים. רובם בנויים חזק, והסוללות שלהם מחזיקות מעמד פי כמה מהזמן בין טעינות בהשוואה לדגמים המתוחכמים יותר.
למרות המגבלות הנראות לעין, הם מהווים שוק מבטיח בעבור מפתחי תוכנה. המפתח הוא לשמור על פשטות, נגישות ושימושיות (usability). אבל מפתחי האפליקציות חיים בעולם המפותח, ונוטים לשכוח את הכמות הגדולה של אנשים בגלובוס שמעוניינים להשתמש ברשת, לבצע הורדות ועוד, והמכשיר היחידי ברשותם הוא פיצ'ר פון. כיוון שקיימות מעט מאוד אפליקציות עבורם, רבים מאמינים כי ניתן יהיה לתפוס שם תשומת לב רבה של השוק. כך עשתה למשל, חברת ForgetMeNot Africa, אשר יצרה פלטפורמה המאפשרת למשתמשי פיצ'ר פונז לנהל איתם את חשבונות הפייסבוק, לקבל ולשלוח מייל, ולשוחח באינטרנט באמצעות מסרי טקסט או אפליקציה.על מנת שניתן יהיה לראות תמונות בפיצ'ר פונז, הם הורידו את הרזולוציה של התמונות, הסירו את הוידיאו ופישטו את הממשק. בעיה אחת בעולם המתפתח היא שניתן לרכוש אפליקציות רק באמצעות כרטיס אשראי. אם ללקוחות אין חשבון אשראי או כרטיס, כמו לרבים באפריקה ודרום אמריקה, הקדמה חולפת על פניהם. בדו"ח ההִתְיַחֲסוּת-לטלפונים-הסלולאריים-בשווקים-העולים שערכה חברת הייעוץ Upstream נכתב כי רק 29% מ-3,500 צרכנים שרואיינו בברזיל, ניגריה, הודו וערב הסעודית אמרו שהם מוכנים להשתמש בכרטיס אשראי לרכישת אפליקציות. 42% מהם (הרוב) אמר שהם מעדיפים שהמחיר יגבה על ידי ספק הטלפוניה הסלולארי שלהם. אחדים ציינו שהיו מעדיפים להשתמש בהעברות בנקאיות או במערכות תשלום מובטחות. בספרד, למשל, נחתם הסכם בין הספקית Telefonica וחברת התשלומים הניידים Bango, המנסה לאפשר תשלום באמצעות חשבונות הטלפון עבור 314 מיליון רוכשי אפליקציות. חברת IDC צופה כי 2013 תהיה שיאנית של מכירת סמארטפונים עם פונקציות מורחבות. היא מעריכה שהשנה ימכרו 918.6 מיליון טלפונים, כ-50.1% מכלל הניידים שנמכרו בכלל עד כה. השאלה היא האם חברות שהתעלמו עד כה מפיצ'ר פונז צריכות להמשיך בכך ככל שמתרבים הסמארטפונים. בימינו, מפתחים של יישומים לניידים רק מתמקדים ברעיון של "יותר גדול, יותר טוב, יותר מהיר". אבל בשווקים עולים רבים, הטלפונים ממוחזרים: הם נמכרים מחדש או נמסרים לבן משפחה אחר. נשאר הספק האם "קטן יותר, פשוט יותר, איטי יותר" היא לא מחשבה כדאית וכלכלית גם היא.
ארגון המדינות האמריקניות - OASהזהירה לאחרונה על גידול ההשפעה של הפשע הקיברנטי על הכלכלה בדרום אמריקה.בדו"ח שפורסם השבוע, נכתב כי "ממשלות אמריקה לטינית והקריביים צריכות להתכונן להגיב לפשעים ברשת, שהשפעתם יתכן גברה בשנת 2012 על הסחר בסמים. למעט קולומביה וצ'ילה, בהן נרשמה ירידה במקרי פשעי סייבר ב-2012, שאר מדינות האזור חוו עליה שבין 8 ל-40%, על פי דו"ח שהכינה TrendMicro. "הפשע המאורגן משתמש בטכנולוגיה מודרנית ולפעמים מחזיק ברשותו יותר משאבים ממה שמדינות שלמות יכולות להקדיש לפיתוח המדעי. את זה יש לתקן", אמר המזכיר הכללי של OAS. הוא גם הדגיש כי זה הניתוח הראשון מסוגו שנעשה באזור, והוא משקף את הצורך במידע מפורט ומהימן כדי שהמדינות תוכלנה להגיב ביעילות לאיומי הסייבר". הדו"ח מבוסס על נתונים רשמיים שהגישו 20 ממשלות רק מראה שמסוגלות קבוצות הפשע המאורגן גוברת מעת לעת וכי ארגוני ההאקרים נמצאים בגדילה - מספרית ואיכותית. רק בקולומביה ובפנמה קיימות אסטרטגיות לאומיות למלחמה בסייבר. צ'ילה, אורוגוואי, מקסיקו ופרו נמצאות בדרך לשם. באחרות, כמו ארגנטינה, קיימות קבוצות מומחים שאמורות להגיב למתקפות הסייבר. אך באופן כללי ממשלות האזור לא מצליחות להתקדם בצורה ניכרת מפאת הצמצום במשאבים המוקדשים לחיזוק יכולות והמחסור בידע וניסיון פראקטי להנחלת מדיניות טכנית. בין האתגרים עמם מתמודדות המדינות נמצא ה-האקטיביזם, למרות שהמוטיבציה הכלכלית של התוקפים ממשיכה לגבור כמותית על המניעים הפוליטיים. על פי הנתונים שנאספו עד כה, לא ניתן למדוד בוודאות את ההשפעה וההפסדים הכלכליים שגרמו מתקפות הסייבר באמריקה ובקריביים במהלך 2012. אבל הסכום גבוה, ככל הנראה, מן ההפסדים שנגרמו על ידי כל סוג אחר של פשע, כולל הסחר בסמים. הדו"ח מגלה כי ביבשת כולה המחשבים של רוב התושבים נגועים בתוכנות זדוניות עקב חוסר המגננות ועדכוני אבטחה במערכות הפעלה ויישומים. אתגר נוסף עם השירותים כגון Orkut ו- IRC, פורומים פיראטיים וערוצים נוספים בהם ניתן להלבין כספים ולסחור בשירותים ובטובין בצורה בלתי חוקית. מתוך 20 המדינות שספקו מידע לדו"ח, רק 6 (מקסיקו, קולומביה, צ'ילה, ארגנטינה, פנמה וג'מייקה הסכימו להזדהות מאחורי הנתונים. מתוך מדינות אלה, מקסיקו היא השיאנית בגידול המתקפות. 40% הגידול בשנת 2012 התרחשה בעיקר בסיוע ה-האקטיביזם נגד מוסדות השלטון שקמו לקראת הבחירות לנשיאות בחודש יולי אחרון. בצ'ילה נרשמו 33% פחות מתקפות בעוד בקולומביה חלה ירידה מסוימת. בג'מייקה דווקא עלו מתקפות הסייבר ב-14%
CERN (מבוטא: סֶרְן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים הנמצא ממערב לז'נבה, בגבול בין שוויץ לצרפת. המרכז הוקם על ידי התאגדות של 20 מדינות אירופיות, כאשר ל-2 גופים בינלאומיים ול-6 מדינות נוספות (ביניהן ישראל) הוענק מעמד של משקיף. הפעילות במרכז הובאה בשנה שעברה לכותרות ולמודעות הציבור בעקבות החיפוש אחר אישור הקיום של בוזון היגס. אבל אפשר לומר ש-CERN תרם לכולנו משהו הרבה יותר פופולארי בימינו. ב-CERN הוקם אתר האינטרנט הראשון. הפיזיקאי הבריטי Tim Berners-Lee הגה ופיתח ב-1989 פרויקט ב-CERN לשם הספקה ושיתוף מידע בין פיזיקאים באוניברסיטאות וארגונים סביב העולם. הוא קרא לו "World Wide Web" או W3 או פשוט "the web" - הרשת. ב-30 באפריל 1993 פרסמו ב-CERN הצהרה שהפכה את הרשת לטכנולוגיה נגישה ללא תשלום. הם סיפקו את התוכנה הנדרשת להרצת שרת ווב, יחד עם דפדפן בסיסי ( NeXT web browser המקןרי) וספריית קוד. באותה תקופה היו קיימות מערכות נוספות למציאת מידע - כמו WAIS ו- Gopher. אך עצם היותו הדפדפן של CERN פשוט וחינמי, הוביל במהרה לאימוץ נרחב ולפיתוח מהיר.
האתר הראשון באינטרנט הוקדש לפרויקט עצמו ונמצא על מחשב ה-NeXT של ברנרס-לי בכבודו. באתר תוארו המאפיינים הבסיסיים של הרשת, כיצד לגשת למסמכים של אנשים אחרים וכיצד להגדיר את השרת שלכם. למרות שהמחשב הנ"ל עדיין קיים, הוא כבר לא מחובר לרשת בכתובתו המקורית. במטרה לציין את יום ההולדת ה-20 לרשת, ב- CERN התחילו פרויקט של שחזור האתר הראשון ושימור הנכסים הדיגיטליים הקשורים ללידת האינטרנט. כך נראה העמוד הראשון של האתר הראשון. עמוד זה הוחזר מתוך עותק שנשמר בשנת 1992, אך צוות CERN ממשיך לחפור ומקווה למצוא עותקים נוספים.
פתגם בספרדית מזהיר: "חשבונות ברורים משמרים את הידידות". אבל, תעזבו את החשבונות: לעבוד עם חברים זה כיף. נעים יותר לשרת חברים. באופן לא מפתיע, את רבים מידידנו הכרנו בעבודה. במיוחד למי שבמהלך היום עונה לא מעט לטלפון, יש רק בעיה קטנה אחת: החברים שמאמינים בכוחות העל שלך. כלומר, שאתה מסוגל לזהותם מידית על פי הקול שאומר באפרכסת "אהלן, זה אני!", או
שעוקץ בפתיח היתולי, או שניגש מיד לעניין בלי לעצור רגע להזדהות.
אם קוראים לך מרינה, עופר, סימה, אבי, או כל שם נפוץ ומקסים אחר (כולל כמובן את השם "מקסים"), אם את/ה שכן או מכר, ידיד, חבר, קרוב משפחה, קצין קישור, שותף עסקי, או אם היית עם מי מאנשי צ'יף בגן הילדים, בצופים, בצבא, בהודו, בחדר כושר, ואפילו אם היית נשוי לו/לה בעבר... אם התקשרת לפני שנה, חודש, שבוע או ממש הבוקר ושוחחת עמנו ארוכות, אם התכתבת עמנו, או שטכנאי המחשבים שלך המליץ עלינו, אם פנינו אליך או ההיפך, אם הבאת לצ'יף מחשב תקול או ביקשת ייעוץ, אם השעה היא שעת עבודה לכל דבר או אם הנך מצלצל/ת בשעה יוצאת דופן... בפנייה טלפונית אלינו, אנא הצג/י את עצמך בקצרה!
"שלום! זו עינת מן הערבה/ זה יבגני מחברת פלוני/ זה ערן מתיק #755893 / זה יעקב מהמסכים/ זאת אימא שלך, דניאל יקירי!"
מאמינים בגלגול נשמות? נושא עדין. אבל אפשר תמיד להאמין בגלגול שמות. מה גם שזה נושא קל להוכחה. מי מכם שהכרתם את צ'יף תקשורת, חברת בת של קבוצתנו משנות ה-80'-90'(ובאנגלית - CICS, Chief International Communication Services) אשר הייתה המפעילה של רשת BBSארצית לפני עידן האינטרנט, לא יופתע לגלות שהשם התאים באותו הקשר גם לסינים. היום, Chief Telecom היא ספקית מובילה של שירותי תקשורת בסין. יש להודות שאיגוד האינטרנט הסיני שלח לנו במשך חודשים הודעות לגבי רכישת המתחם Chief הסיני. לא מצאנו תמריץ ראוי לרכוש אותו. מה לתחום שלנו ולשוק שידוע לשמצה באי שמירה על זכויות היוצרים? יועצי לוקליזציה לא מעטים ניסו לשכנע, אך דבריהם נשמעו לרוב כסינית צחה. עם זאת, לאחר ביקור בסין (לא, לא עם פמליית ראש הממשלה) דווקא מצאנו קווי דמיון בין הלקוח הישראלי הממוצע לבין הסיני הממוצע שבא במגע עם תיירים: כולם פתוחים למיקוח וכל המרבה הרי זה משובח!
אם תהיתם מה היה הסוף בפרשת גילוי המיילים שנשלחו והתקבלו דרך hotmail, אנו שמחים לספר שהפרשה הסתיימה בשלום. המבקשת, כמובן, לא הייתה מוכנה לשתף פעולה. ואת המסרים לא ניתן היה לשחזר באמצעים אשר ברשותו של המשיב - לו ניסינו לסייע. בסופו של דבר הגיש המשיב את עותקי המיילים שהוא הדפיס בעיתו. השופט, שהתרשם בין היתר גם מדמותו המכובדת וממבטו הישר, פסק לטובתו. לפעמים, כמו שאומרות מילות השיר,"Truth shines through". רוב הפעמים, אמנם, "צדק, צדק תרדוף", ותרדוף, ותרדוף, ותרדוף...
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.זין.ן...
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.