| השורות של עמית משרד התקשורת והרגולציה
משרד התקשורת דן ברגולציה בנושא וידאו על האינטרנט. המשרד שלא מצליח לכפות את הרגולציה על הזכיינים מנסה לכפות רגולציה עלי? על יוצרים פרטיים? מאיפה החוצפה? מה פתאום רגולציה? מה קרה? התייבשה הפרה שאתם חולבים במשך שנים? אולי כדאי שתתחילו ברגולציה קפדנית על מי שעושה הון תועפות בחסות המדינה, זכייניות הטלוויזיה והערוצים השונים. למה נדמה לכם שאפשר לדפוק רק את הציבור כל הזמן? אל תספרו לי שמדובר בפיקוח על התכנים... אתם רוצים נתח? אז כאן המקום לספר לכם שנתח מאפס הכנסות זה אפס. וגם אם היו הכנסות, מי אתם שתגידו לי או לכל יוצר אחר שמעלה קטע שהוא עבד עליו ימים, שבועות ו/או חודשים, שמימן אותו ומחזיק אותו בשרת עליו הוא משלם, איך ואיפה להפיץ מה ומתי?
פונטים
בכתובת הבאה תוכלו למצוא מאגר להורדה של פונטים לכל מי שחפצה נפשו בסוגי אותיות יפים יותר מעניינים יותר: http://www.1001freefonts.com
מורידים את הקובץ, פותחים אותו ומעתיקים את קבצי ה-TTF ו/או FON את תת בספריה fonts בתוך ספריית החלונות. מי שעובד עם מקינטוש יכול להורית את גרסת המקינטוש של אותו פונט.
זוכרים?
זוכרים את שביתת המרצים הבכירים באוניברסיטאות, שכמובן השיגה עבורם העלאה ניכרת במשכורת? זוכרים את המרצים מהחוץ שסוחבים את האוניברסיטאות על גבם הדקיק במשכורת רעב, ללא תנאים סוציאליים ומפוטרים כל שנה? זוכרים את הסטודנטים שכל פעם שהם יוצאים לשביתה עקב שכר לימוד גבוה, מגיעים אתם להסדר רק בכדי להעלות את שכר הלימוד בשנה הבאה?. הראשונים הם חלק מהמנגנון הקבוע של האוניברסיטאות ואם חס וחלילה ישימו עליהם בקרה, הם יצרחו בקולי קולות: פגיעה בחופש האקדמי!. זה נכון ששכר הלימוד בישראל מגוחך, אבל אחרי בדיקת מבקר המדינה את מצבן הפיננסי הקשה של האוניברסיטאות, הוא הבהיר שהסגל הבכיר פירש את החופש האקדמי... כחופש לבזבז כספים. אז תכלס, הגיע הזמן לשים את הגבול ולהקים מערכת בקרה פיננסית בלתי תלויה או להכריז על אוניברסיטאות כפושטות רגל. נכון שזה לא יפה ולא מקובל, ועל זה באמת בונות האוניברסיטאות. אבל אם אין ברירה אז הגיע הזמן. האמת שגם הגיע הזמן למצוא פתרון לשכבה שלמה של מרצים שעברו את גיל הפרישה וממשיכים לעבוד, כדי לאוורר את שורות האקדמיה במוחות צעירים שעוד לא טעמו ממנעמי הקביעות והפרופסורה.
טייקונים
הוויכוח על חילוצם של הטייקונים הישראלים מהמשבר הפיננסי מעלה לי את הסעיף. מדובר באלו שמחזיקים את המשק הישראלי בביצים זה שנים, אלו שקיבלו מכל ממשלות ישראל את המיטב שבמיטב, הימרו והפסידו. הבנקים נתנו להם הכל (בזמן שאת האזרח הקטן תבעו לדין על פירורים) והממשלה כיבדה אותם בכל מה שרק רצו. עכשיו הם בצרות... ומי נדרש להציל אותם? הציבור (כן רבותי, המדינה זה אנחנו!). חילוץ הטייקונים ולא חשוב מי מהם פירושו הכרזה בקול שישראל היא מדינה אוליגרכית וההון שולט בה בחסות השלטון והציבור? צמיתים שתפקידם למלא את הקופה של כולם. לתת להם ליפול זה אינטרס ציבורי מספר אחד, כי אם נציל אותם מה ימנע מהם לחזור על השטויות שלהם?
(ואם הם כולם ייפלו אז מי יעסיק את העובדים?)
למה לעשות עניין
אוי, אני הולך לחטוף על הראש השבוע. אבל לא יכול לשתוק יותר, אז אם בא לכם להכניס לי, אתם מוזמנים! הקטע הזה הוא תגובתי על מכתב החרדים לבתי העסק בירושלים שלא ימכרו חמץ בפסח, ועל מקרה הרב ממגדל העמק שסירב לאפשר לבת המנוח לקרוא דברים על קברו.
"בחייך יומיים בשנה לא לאכול, למה זה כל כך מפריע לך... נו באמת שבוע בשנה לא לאכול לחם, לא רציני... למה לעצבן, למה לעשות דווקא. נו אז אל תיסע בשבתות ובחגים, סך הכל רק 65 יום בשנה... בחייך, למה שתאכל לא כשר, זה רק מעצבן את שומרי המצוות, תהיה קצת מתחשב”.
אז רבאק נמאס לי להתחשב, אם העניין היה הדדי, ניחא, בטוח הייתי שוקל את זה ואולי אפילו לחיוב. אבל לא כשמלבישים את זוגתי בשרוולים ארוכים גם במרחק מאה מטר מאוסף אבנים ישנות, כשתוקפים נשים במרכז העיר על לבוש לא צנוע, נהגים פרטיים ואף אוטובוסים בדרכים ראשיות בעיר הבירה שלי. כופים עלי את טקסיהם, משנתם, אמונתם, הווייתם, וזה כולל את השחיתות של רבים מהם. לא תודה, אני לא מאמין ונמאס לי להיות סובלני. נמאס לי לכופף את הראש לשם ההתחשבות ההדדית, ולהרגיש את הזרם החמים הקולח של השתן שלהם ועוד להיות מספיק חביב ולומר שזה גשם.
אני מתנצל מראש אבל אני יהודי כי נולדתי יהודי, בן ללאום היהודי ואני גאה בזאת. אני לא מאמין באל אחד, לא שנים ולא שלושה, אין לי בעיה עם חלק מעשרת הדיברות אבל הייתי חי נהדר אם היו רק שבע. ואני אכן מאמין שיש יותר מן האמת ברעיונות של צ'ארלס דארווין מאשר באלו שמופיעים בתורה אם כי עדיין קיימת האפשרות שזה שכתב את התורה פשוט התעצל לכתוב את כל הסיפור כולו ולא ידע שבמאה ה-21 יהיו מספיק אידיוטים שיאמינו שכך בדיוק היה. רוצים להיות חרדים, דתיים, מסורתיים? אין לי בעיה אם זה, בשמחה. הדת היהודית מבחינתי רק מקשה עלי את החיים, שגם בלעדיה לא פיקניק. זה שאנחנו בחיים אחרי כל כך הרבה פוגרומים זה בעיניי לא הודות לדת, זה למרות הדת. אנא מכם תתרחקו לי מהמיטה, הצלחת, ימי החופש, ההנאות הקטנות וההנאות הגדולות, תנו לי לחיות!
לא, אל תתנו לי את המשפט "מדינה יהודית". זה לא מה שהרצל אמר, הרצל אמר "מדינת היהודים" היינו מדינה בה חיים בני הלאום היהודי. זה אגב, בין היתר, מה שעצבן בזמנו את כל הפלגים הדתיים, שהתנגדו נמרצות להרצל וחזונו.
(כרגיל, דעתו של עמית אינה מייצגת את דעת רוב חברי המערכת.)
קטסטרופה גסטרונומית
הגיע הזמן שנודה: “אנחנו בני העם היהודי, מהווים קטסטרופה גסטרונומית". לפעמים נדמה שכל המסורת והדת היהודית נכתבו על ידי רופאי קיבה ומעיים מחוסרי פרנסה.
פעם בשבוע אנחנו אוכלים ארוחה כבדה במיוחד, פעם בשנה צווינו על ארוחה שמזמינה התקף לב, ועל הירושלמים שבינינו הוטל להתמודד פעמיים בשבוע עם ארוחה שכזו (זה ידוע שהירושלמים הם גזע חסין במיוחד). בחנוכה שמונה ימים אוכלים אוכל מלבה צרבת, בפסח אנחנו מזמינים חסימת מעיים במשך שבוע. ארבע פעמים בשנה אומרים לנו לא לאכול כלל ושבוע נוסף אנחנו בכלל אמורים לאכול ברחוב ללא תנאיי היגיינה נורמאליים. כל מה שטעים באמת נאסר עלינו לאכול: חזיר, שרימפס קלמארי ועוד... כל הדגים הטעימים במיוחד הם לא כשרים ואנחנו תקועים עם הקרפיון המבורך שמפוצץ בעצמות עד כדי כך שאכילתו מוגדרת כניסיון התאבדות. את הבשר שלנו אנחנו מיבשים מכל טיפה נוזל וטעם, עד כדי כך שסוליית נעל בסנדלרייה אכילה יותר מסטייק במסעדה כשרה. למעשה, בתחילת הדרך בכלל ניסו לעשות מאיתנו צמחוניים רחמנה לצלן, אבל מישהו קיבל שכל ברגע האחרון, או שסתם ניסה (והצליח) לסבך לנו את החיים. גם "חכמינו" לא ממש עזרו, וכשבתורה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" מטעמים הומניטאריים לחלוטין, בא איזה אובר-חוכם שבטח לא ראה בחייו לא עז ולא גדי אבל יודע מה זה חלב ובשר והחליט שלא רק שפרות נכנסות לקטגוריה, אלה גם תרנגולות. בקיצור רבותי מתעללים בנו, דורות של פרשנים, וחכמים למיניהם, החל מזה שהחליט לקבל עבורנו את התורה, בלי לקרוא את מה שכתוב באותיות הקטנות ולהתמקח. ואם יש לאלוהים קשר לעסק הזה, אז או שהוא איננו רחום וחנון כלל, או שאין לו מושג באוכל!
(כרגיל, דעתו של עמית אינה מייצגת את דעת רוב חברי המערכת.)
סרטים, כרגיל ב- http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
תגובה לשורות של עמית |
