Gerard Depardieu, Jean Reno, Mikhail Baryshnikov,
Ozzy Osbourn
Donna Summer, Al Gore,
הנסיך צ'רלס, אבי טולדנו,
יוסי ביילין, מאיר שלו, יעקב ליצמן, מנחם בן, מרגלית צנעני, נתן שרנסקי
ועוד רבים... נולדו ב-1948.
אך בשבוע הבא נחגוג יום הולדת 65
למדינת ישראל
♥
יש לכם ערוץ HOT Zone בכבלים?
אז אתם מכירים את
Bones, סדרת דרמה משטרתית שרצה כבר בעונה השמינית (מאז 2005).
אחדים יגידו שהיא קצת מתדרדרת, בעוד המכורים לא מוכנים להפסיד פרק.
הסדרה מבוססת על נושא האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה הפורנזיות, שהמומחית
האולטימטיבית בהן מגולמת על ידי
Emily Deschanel היפהפייה. על אף כל התוספות הנדרשות והנדושות
להעלאת הרייטינג, הצופה יכול להרגיש את הסיפוק מכך שבכל פרק הוא למד
משהו מדעי.
במתכונת דומה לזו של עלילות משטרתיות ובלשיות רבות, ב-בונז
סיפור כל פשע מתגלה רטרואקטיבית על פי הסקת מסקנות מתוך שרידי אדם,
ראיות ורמזים שנמצאו בזירה. בכל פרק מתגלה רצף התרחשות האירועים,
כמעט כמו שזה קורה הרבה פעמים
במעבדה
שלנו.
כעת תגידו מה לנו בנס ציונה, ולחקירות מוות? ברור שלא כל אחד זקוק
לאבחון פורנזי של הדיסק שלו. לעיתים, מפני שהוא מודע לעובדות - הילד
הפיל, הכלב לעס, השרת קרס או הפסקת החשמל פגעה... ולרוב, מפני שלא כל
כך מעניין מה גרם לאובדן אלא אם ניתן להציל, לשחזר את המידע החשוב
שהמצע הכיל.
למרות זאת, פעמים רבות כאשר מגיע אלינו דיסק "לא עובד - לא יודעים
למה", אנשי המעבדה עדים לממצאים שמספרים סיפור... כמו במקרה של דיסק
אחד שהתקבל השבוע:
"לא עובד", היו תוצאות האנמנזה (חקירת תולדות המחלה). המקבילה ב-"בונז"
הייתה יכולה להיות: "נמצא מת".
בחינה חיצונית גלתה סימנים של פגיעה פיזית: שקע של מכה, חיבורים
מנותקים בלוח האלקטרוני. על פניו, תיקון האלקטרוניקה היה יכול להחזיר
את הדיסק לחיים. אבל כמו ב"בונז", אסור היה "לקפוץ" למסקנות. מסתבר
שאחרי התיקון אמנם מערכות הדיסק המכאניות והאלקטרוניות קמו לתחייה, אבל
הקבצים אותם ביקש הלקוח, לא היו בו.
חזרנו לזירת הפשע. כלומר, חזרנו לחקור אצל מחלקת ה-IT
של חברת הלקוח. שם התגלה "עד" שסיפר שהדיסק עבר פורמט בשבועות
שלפני שהפסיק לעבוד.
חזרנו לעבודה, להפיכת יוצרות הפרמוט, צלילה עמוקה ופשפוש ברובדי המידע
הקודמים לאירוע זה. כך מצאנו את הספריות המבוקשות.
אלא שגם הן לא היו תקינות, ודרשו לא מעט עבודה כדי "ליישר" אותן למתן
גישה.
וגם לאחר ששוחזרו הקבצים הנדרשים גם אותם נצרכנו לבנות מחדש ולתקן.
אז עכשיו, כאשר הלקוח קיבל את החומר ופרק זה עומד להסתיים, חלקינו כבר
מוכנים לסכן השארה לגבי רצף ההתרחשויות:
יוזר X פעל אולי בפזיזות ושיבש את הקבצים.
הוא התרגש/התעצבן על כך או שפנה לעזרה והעוזר החליט שאין מוצא אחר אלא
פרמוט. לאחר הפרמוט היוזר התעצבן על כי הקבצים אבדו לגמרי וזרק את
הדיסק בכל כוחו, או ש-בהיסח הדעת הפיל אותו ארצה, או שהוריקן -שחלף
בארצנו מבלי שנשים לב- גרם לדיסק להמריא מעל השולחן ולנחות על משטח לא
אחיד.
כעת רק צריך במאי מוכשר ותהיה לנו סדרה ישראלית שבמקום "בונז" אפשר
יהיה לקרוא "ביטים" או "ביטס"...
תנו לנחש: מתחת לחתימה שלכם קבעתם משפט בסגנון: "רחם על העצים, קרא
פעמיים לפני ההדפסה". כן? רובנו עשינו זאת. אלא שהסביבה בארץ עדיין לא
בשלה כדי לנתק סופית את התלות בהדפסה.
התגלית השמחה של השנים האחרונות בעבור משרדים רבים, קטנים וגדולים, הם
ה- Managed Print Services, או
MPS, שירותי הדפסה מנוהלים.
מה זה אומר?
בעיקרון, שחרור מעול תחזוקת המדפסות. וגם חיסכון כספי.
בתמצית: לא קונים יותר מדפסות, אלא שוכרים אותן מחברה ייעודית, לפי
קווטה של מספר דפים מודפסים. מחיר השכירות כולל את המצרכים המתכלים, אך
לא את החשמל שהמדפסת צורכת.
אם לספור דפים, שירות מיקור חוץ למדפסות הגדולות יכול להיות יקר יותר
מרכישת המכונות ותשלום בעבור ההוצאות הנלוות. לא כך בעבור המכונות
הקטנות והפשוטות שבעסקים הקטנים והבינוניים, שם אפשר למצוא היום מדפסות
מתקדמות הממלאות גם את תפקיד מכונות הצילום. OKI מבקשים מחיר אחיד בעבור שימוש בסדרת
מודלים (לעבודה קלה עד קשה) של מדפסות רשת בעלות טכנולוגיית
LED הקניינית שלהם. וזה פשוט: חוזה ל-3
שנים, התקנה מידית ומקצועית, אספקת טונר על פי דרישה והחלפה מידית
במכונה חלופית אם נדרש בזמן החוזה. בסוף החוזה מחזירים את המדפסת
למחזור, וניתן לקבל דגם חדש במסגרת חוזה מחודש.
בחוזים מסוג זה, מתחייב הלקוח לתשלום חודשי קבוע עד לתקרה של מספר
עמודים מסוים. עברתם את התקרה? משלמים את ההפרש. הדפסתם פחות מהתקרה?
הפסדתם את ההפרש.
חברות שנכנסות לשוק מעט מאוחר יותר, מנסות לבוא לקראת הלקוח עם חישוב
רבעוני במקום חודשי, מה שנותן הזדמנות לווסת את הצריכה ולנצל טוב יותר
את המִכְסָה במדרגת השימוש הנרכשת.
■ בפניכם סרטון (פרסומת למוסד פיננסי) על "קורא מוחות" שמגלה עובדות
מדהימות על חייהם הפרטיים ועל חשבונות האשראי של המתנדבים ל-"ניסוי
לקראת תוכנית טלוויזיה". פרטים שרק מעטים יכלו לדעת...
כאשר בצ'יף נאלצים לבצע "ניתוח לב פתוח" לדיסק קשיח, מראש צפוי שהניתוח
יצליח אבל הפציינט ימות. "ימות" זו כמובן הקצנה מלודרמטית. אנו מעדיפים
לראות את התהליך כמשחק בסגנון "סופר מריו": תוכן הדיסק עובר למצב קיומי
נעלה יותר, החומרה נשארת על שולחן העבודה, והלקוח מקבל את מבוקשו על
גבי מצע חלופי.
אבל חלק מן השאריות הללו, שנשארות כאמור על "שולחן הניתוחים",
עדיין מכילות מידע. מסמכים אישיים, מכתבים וטפסים ש-לו היו מתויקים
בתיקיית נייר, הייתם מזועזעים למסור לידיים אלמוניות, או גרוע יותר:
להפקיר במקום ציבורי.
לכן, השאריות עוברות יחד עם רבות אחרות כמוהן, תהליך קפדני של איון
מידע, השמדת מצע ומחזור חומרי גלם. זאת כדי להבטיח שאיש מלבדכם לא יוכל
אי פעם לשחזר מתוכן חומרים אישיים או שמורים מתוך לב המחשב שלכם.
באותה מידה, גם מי שלא נדרש לשירותי שחזור אך מחליט - לעיתים בהמלצת
הטכנאי האמין עליו - להחליף את הדיסק הקשיח (בלפטופ, במחשב השולחני,
בכונן החיצוני או בשרת...) מוצא את עצמו עם דיסק מיושן, לעיתים תקול...
מה יעשה איתו?
אם הדיסק תקין וניתן עדיין לקרוא ממנו מידע במערכת מחשב רגילה,
כדאי כמובן לשמור אותו כגיבוי או כאחסון ארכיוני.
כמה זמן לשמור? - אם בתנאים נאותים, הכוללים הפעלה תקופתית לשמירה על
החיוניות המכאנית, אפשר לשמור דיסק כל עוד קיימת מערכת המאפשרת קריאת
נתונים ממנו.
היה ובידיכם אמצעים נוספים לאחסון הנתונים, התקנים טובים ועדכניים
יותר, ובהם מספר גרסאות נוספות של המידע האגור בדיסק הישן, ניתן לסלק
את הדיסק.
אם הדיסק לא תקין ואין לכם תקווה, רצון או כוונה להשמיש אותו
בעתיד, אפשר למשל להשתמש בו כמשקולת לניירות או כמעצור לדלת. ועכשיו,
לא בצחוק: אם החלטתם לזרוק דיסק או למסור אותו לסילוק, חשבו פעמיים. רק
לעיתים נדירות כל תוכן הדיסק הוא חסר חשיבות (שירים וסרטונים שהורדתם
מהרשת). לרוב, שמורים בו מסמכים עם פרטים אישיים או עסקיים, תמונות,
ועוד. לו היה החומר הזה מודפס, בוודאי לא הייתם מפקירים אותו ללא גריסה
או השחתה. הקושי בהשמדת מידע מדיסק קשיח תקול הוא שאין אפשרות להפעיל את הדיסק
כדי למחוק אותו באמצעות תוכנות מחיקה, דריסה או הסרה.
בצ'יף מספקים שירותי השמדת מצעי מידע עבור מוסדות, וכעת מציעים לכם את
אותו שירות עבורכם, משתמשים ביתיים, עסקים קטנים או בעלי מקצועות
חופשיים.
במחיר 10 ש"ח לכל דיסק קשיח, תמסרו את הדיסק ותקבלו אישור השמדה, ושקט
נפשי.
ביום השואה זכרנו את אשר איבד עמנו במאה ה-20, בו בזמן גם עיבדנו את זיכרון הדור
שסבל, וגם סתם עבדנו במשרד. בהישמע הצפירה ב- 10:00, כמובן נעמדנו דום
לדומייה. אך תוך מספר שניות החלו הטלפונים לצלצל בהיסטריה, כמעט בכל
השלוחות.
רובנו הרגשנו לרגע חלוקים - מי מתקשר באמצע הצפירה? מה זה יכול להיות
דחוף כל כך? לענות או לא לענות?
התאפקנו, שגם הצד השני יתאפק. אם זה היה מחו"ל, תהיה זו הזדמנות להסביר
שוב פעם את ייחוד קיומנו כעסק ישראלי.
עם דעיכת הצפירה לא יכולנו יותר לסבול את הצלצולים והרמנו את השפופרת.
מי אתם חושבים זאת הייתה?
אילנית.
אילנית מהוד השרון, כך היא הציגה את עצמה.
אילנית שהשיגה את כל מספרי הטלפון של המרכזייה הארגונית.
אילנית האלמונית, שניסתה שנים להיכנס להריון ולא הצליחה. עד שהיא רכשה
אות בספר תורה של רבי נחמן. אז היא הרתה כרצונה. ולמה שגם אנחנו לא
נרכוש אות שכזו?
סביר להניח שכאשר חסידי מחלקת השיווק של רבי נחמן הזמינו את שירות
השיחות המוקלטות, הם לא לקחו בחשבון שהוא יתפרץ ברגע ממלכתי ורגשי כל
כך עבור חילוני עמך.
מצד שני, כפי שכבר הסבירו לנו בעבר הורים, מורים, שוטרי תנועה, פקידי
מס ואפילו אשתנו שתחייה, חוסר מחשבה הוא לא תירוץ.
הו אילנית.
צר לי להודות שבאותו רגע חשבתי ש..."אם גם ילדייך יעסקו לפרנסתם בשיחות
מוקלטות ומעצבנות במקום בעבודה פרודוקטיבית, קצת חבל לי שהרית,
אילנית".
אך הבושה על המחשבה הנ"ל רק התגמדה לה מול הבושה האחרת, עמוקה יותר
ואנוכית פחות. והיא הבושה היהודית הקולקטיבית מכך שניצלנו מהשמדה כדי
לתרום לעולם מדע, פילוסופיה, אידיאולוגיה, טכנולוגיה, אומנות, ואפילו
אמונה מונותיאיסטית משמעותית, מיוחדת ועשירה... ויחד עם זאת, אנחנו
מצמיחים טפילים מפיצי אמונות תפלות.
האות שעמדה למכירה, אות הייתה לנו להתעורר, להבין, לתקן. כי אם נתעלם
מן העיתוי הגרוע, גיוס תרומות לשם תורה נחשבת לפעילות לגיטימית, אולי
אפילו נעלה. אבל להציע בתמורה "טובת הנאה", זה לא אחר מחילול
השם.
פ.ג.
אנו משתתפים בצערו של עמיתנו ואורח קבוע במגזין בעבר עמית מנדלסון,
במות אביו.
תנחומינו החמים
צוות מגזין צ'יף
הזמנה
מועדון ליונס דן פז מזמין את הקהל הרחב למופע מוזיקלי "מסביב לעולם ב-80 דקות"
הפסנתרן הווירטואוזי אלברטו ארדז וחברים
בטיול מוזיקלי צבעוני ותוסס - סיור מקיף, עשיר ומגוון הכולל ביקור
מלהיב ומהנה במדינות אמריקה הלטינית ואחרות, קולאז' פולקלוריסטי סוער
ומדליק, בביצוע אמנים מן השורה הראשונה
כל ההכנסות קודש לעזרה לעיוורים וליקויי ראייה,
ילדים ונוער בסיכון וניצולי שואה
מוצ"ש 25.5.13 בשעה 20:30, באודיטוריום דוהל, תל אביב
להזמנת כרטיסים
לראשל"צים
לראשל"צים, ובמיוחד לשכנים של משרדי צ'יף משנות ה-90' באזור רח' צבי פרנק,
רח' גבעתי והסביבה:
חבר המתגורר באזור מחפש, עקב נסיעה, דוג ווקר/ית (dog
walker) ל-2 כלבים חמודים במשך שבוע-שבועיים.
לכם, או לבני המשפחה הצעירים (חטיבה ומעלה) הזדמנות לפעילות גופנית
בחברה טובה! - אתם קובעים את הקצב.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין
חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש
העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים
במגזין.
למרות זאת, פעמים רבות כאשר מגיע אלינו דיסק "לא עובד - לא יודעים
למה", אנשי המעבדה עדים לממצאים שמספרים סיפור... כמו במקרה של דיסק
אחד שהתקבל השבוע: 
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב
לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.