גיליון מספר 37 שנה V - יום חמישי 6 באוקטובר 2005

 

 


"הכל תלוי במזל", אפילו גורלו של נביא בישראל...

מתוך יונה הנביא וחורבן נינוה, מאת ר' קורמן
 

 
 

תודה למאות שולחי הברכות לראש השנה!
למרות שלא הצלחנו להשיב לכולכם באופן אישי,
כל אחד מכם נמצא בתודעתנו ובתפילותינו.

 בשבוע הבא יום כיפור, ונפסח על המהדורה
השבועית של הידיעון. מקווים לחזור אליכם בכוחות
מחודשים בחול המועד סוכות.

גמר חתימה טובה לכל המאמינים!

 
   

לא אוכל ולא נעליים


פעם, יהודים דתיים בארגנטינה היו נועלים "Alpargatas" (שם מסחרי שהפך לשם גנרי)ביום הכיפורים. יהודים -וגויים- עניים היו נועלים אותם גם בשאר ימות השנה. האלפרגטאס הם נעלי בד עם סוליה עבה מסיבי יוטה. בחודשי ההכנה לבר/בת מצווה, לימדו בקהילה היהודית את הסיבה לאופנת יום כיפור המוזרה. הרב אמר שהנעל מייצגת את הקשר בין האדם לקרקע; שהנעל מקשרת וגם מפרידה אותנו מהרצפה, בדיוק כמו שהגוף הפיזי מקשר ולעיתים מפריד את נשמתנו ל-ומן העולם הגשמי.
הקשר וההפרדה בין הגשמי לרוחני, הפיזי והערטילאי לא תמיד קלים להבנה, לקבלה, ולחיבור. (גם אנשים מבוגרים ואינטליגנטיים מצויים במלכודות -לא רק סמנטיות-, כגון "מקצוע רוחני").

בצורה דומה, קיים קושי בציבור להבין את ההפרדה שנהוג לעשות בין הדיסק הפיזי והדיסק הלוגי, כאשר הראשון הוא המצע עליו נשען המידע, נתמך במערכות מכאניות ואלקטרוניות להפעלתו, לכתיבת המידע ולקריאה ממנו. הוא מבנה פיזי, שיכול לשאת יותר ממבנה לוגי אחד. מצד שני, מספר דיסקים פיזיים יכולים להרכיב יחד מבנה לוגי אחד. למבנה הלוגי הנ"ל אנו קוראים "הדיסק הלוגי" - כרך או Volume. דמיינו כרך של אנציקלופדיה המורכב ממספר חוברות, או מאידך מספר כרכים הכרוכים בספר אחד גדול. כלומר, הדיסק הפיזי יכול להיות בעל קיבולת קטנה, זהה או גדולה מזו של הדיסק הלוגי.

כאשר הדיסק הפיזי קטן מצרכי השימוש שלנו, ונוסיף דיסק (פיזי) להשלמה, ניתן להרחיב את הדיסק הלוגי באמצעות ה-Disk Extender, על מנת להקל על ניהול המידע שלנו.
 


 

 
   

תקן DVD


מכה קשה ל-Sony. בשבוע שעבר הענקיות Intel ו-Microsoft הצביעו לטובת התקן המיוצר ע"י Toshiba כתצורת ה-DVD של העתיד בפורום ה-DVD. פורום בינלאומי זה מורכב מ-240 חברות, וביניהן יצרניות הסרטים ההוליוודיות הבולטות, והחברות החשובות ביותר בסקטור של האלקטרוניקה הביתית ומערכות המידע.
כנגד התקן המנצח עמדה תצורת ה-Blu-ray, בו דגלה הקבוצה המונהגת על ידי Sony ו- Matsushita Electric Industrial, יצרנית של Panasonic, וגם Pioneer, Sharp ו- Philips.
על פי העיתון היפני Yomiuri, אספות הפורום לא התקיימו מאז חודש מאי אשתקד, מפני שהקבוצות היריבות (כל אחת עם כ-50% מחברות הפורום) התעקשו שלא להכיר בהצעה הנגדית. אבל Toshiba, היושבת בנשיאות הפורום הכריזה על תום תקופת הדיונים לקבלת החלטה, ולדעת הכלל כבר מאוחר בכדי לאחד תקנים.

לטענת הפורום, לתצורה המנצחת יש יתרונות בנפח, אמינות, וגמישות - כל אלה גורמים חיוניים גם בתעשיית האלקטרוניקה הביתית.
עם התקן החדש יוכל משתמש סופי שרכש עותק בצורה חוקית, לבצע עותקים של התוכן על מנת לאחסן אותו בדיסק קשיח ולשגר אותו למכשירים אחרים בביתו.  Intel במיוחד התעניינה באפשרות זו לשילוב התקן עם פלטפורמת הבידור הביתי Viiv שהוכרזה בחודש שעבר.
תקן ה- HD DVD הבטיח לאפשר תאימות לכשירי ה-DVD בשימוש היום וגם למכשירים העתידיים, מוסיף מאפיינים מתקדמים, אינטרקטיביות טובה יותר באמצעות תוכנות iHD ותשובה לדרישה הגוברת לתוכן בעל רזולוציה גבוהה ל-DVD בטלוויזיה ומחשבים עם מסכים שטוחים וגדולים.
גורם נוסף לבחירה היו עלויות היצור. מפעל המייצר היום DVD יכול לעבור שדרוג בעלות סבירה על מנת ליצר גם DVD וגם HD DVD. לאומת זאת, התקן המתחרה מחייב השקעה של 1.7מיליון דולר לשינוי היעוד, הוצאה משמעותית בתעשייה הנהנית מרווח של 10% .
מייקרוסופט ואינטל הכשילו את התקן של סוני על בסיס יכולת אחסון. מעבר ליכולות שהופיעו על הנייר, בוצעו בדיקות מעשיות שהוכיחו הבדלים של 25-30GB קיבולת לטובת HD DVD
גורם בחירה נוסף היו תקני האינטראקטיביות, וכאן אנו מוצאים מלחמה נוספת בין ה-iHD
(שפותח ע"י Microsoft ו- Disney, ונשען על XML - מרכיב מאחד של ה-"Vista vision" של הפלטפורמה הבאה של Microsoft) לבין ה- BDJ, אימפלמנטציה של Sun-s Java. נראה שיצרניות הסרטים מעדיפות את ה-iHD, פשוט יותר ובעל מאפיינים חדשים רבים ומסעירים. אחד מהם, למשל, הוא טרק נוסף לקריין סרטי הוידיאו, שמאפשר לא רק לשמוע את קולו אלה גם לראות את דמותו על גבי המרקע.

מתוך: www.tomshardware.com

 

 

 
   

השורות של עמית

שנה טובה


בשבועיים האחרונים היה לי קצת זמן לאסוף מספר פנינים. חלקן העלו לי את הלחץ, וחלקן פשוט הצחיקו אותי.

למשל סטיבן ג'ובס, האיש שמוכר מכשירים שמנגנים מוסיקה ביוקר כשאחרים מוכרים אותם בזול. כשברקע מתבררת בכלל תביעה בנושא זכויות יוצרים על המכשיר עצמו (ה- Ipod למי שטרם הבין), אומר: "תעשיית המוזיקה חמדנית ודוחפת את הצרכנים לפירטיות" – צודק מר ג'ובס אבל הייתי שמח מאוד אם מישהו אחר, חסר אינטרסים כלכליים בענף המוזיקה היה משמיע את המשפט הזה, כי מפיו של מר ג'ובס המשפט הנ"ל נשמע כמו טענת קיפוח חריפה מפיו של ביל גייטס.

וכמובן ששוב נתפסה קבוצת נוכלים שזייפה כרטיסי אשראי, גנבה מספרים וכיו"ב ונתפסה על חם, רק כאשר הגזימה קשות והצליחה לגרד מחברות האשראי והבנקים מספר לא קטן של מיליוני שקלים. אם הם לא היו חמדנים, ואחרי הדירות והמכוניות שרכשו היו מפסיקים ונחים על זרי הדפנה, סביר להניח שמעולם לא היו מגישים נגדם כתבי אישום.
איך זה קורה? כבר כתבנו, למה המצב כזה? כבר אמרנו, אבל מדוע אף אחד לא טורח לשנות את המערכת? כנראה מכיוון שהרווחים של חברות האשראי גדולים מספיק וחברות הביטוח מוכנות לכסות את הנזקים ללא הינד עפעף. אם היו פורצים לבית של מי מאיתנו וחברת הביטוח הייתה מגלה שמערכת האזעקה לא פעלה, לא היינו רואים שקל מהם. אבל כשחברת האשראי משאירה דלת פתוחה לרווחה לכל דכפין (לא צריך להיות גאון כדי לרמות את חברת האשראי) חברת הביטוח משלמת ללא מצמוץ...

עירית תל אביב מאיימת על בעלי חובות שירדימו את כלביהם אם לא ישלמו את חובותיהם, מה השלב הבא? מסירת ילדיהם לאימוץ? אונס נשיהן? לזרוק את הסבתא לרחוב? אל תגידו לי שמדובר בטעות, אני גם לא מאמין שמדובר ביוזמה פרטית של גובה או פקח. מדובר בעירית תל אביב, והאיש שיזם/אישר/ניסח/הפיץ את האיום הבא צריך להישפט על סחיטה באיומים.

אה... שכחתי... זוכרים את נושא המיסים שלנו? לאן הם הולכים? אז אם מישהו חשש לרגע שהם הולכים לחינוך, באה הכנסת ואישרה חוק חינוך "לא חינם". למרות שהחינוך בישראל מעולם לא היה חינם, אף פעם לא העיז איש לקרוא לילד בשמו. אז זהו רבותי, גם חינוך חינם תיאורטי אין במדינת ישראל.

בריטיש טלקום הפחיתה את תעריפי השיחות הבינלאומית שלה לחצי ממחיר הסקייפ. למעשה החברה הפסידה 350 אלף(!) לקוחות ברבעון אחד (!) כתוצאה מתעריפים גבוהים. זה שלחברות הטלקום השונות בעולם יש מהיכן לחתוך זה ברור, זה שהן לא יטרחו לעשות כן אלא לאחר שהנזק נגרם, זה גם ברור. השאלה שנשאלת היא האם יש מישהו שיש לו עדיין ספק ש- VOIP הוא הדבר הבא? למה כל כך קשה לשכנע אנשים להיפטר מהסלולארי ולהיות נייד בחינם?

אגב, בביקורי האחרון בסלקום התברר לי כי החברה גובה 64 אגורות לדקת שיחה על כל הרשתות האחרות...פלוס 39 אגורות דמי קישוריות! כן אותם דמי הקישוריות שהכנסת אמורה הייתה לבטל, שמשום מה אחרי הרבה רעש שוב לא סיימו המחוקקים את העבודה. אז קחו בחשבון שאתם מתקשרים מהסלקום שלכם לכל מכשיר אחר אתם משלמים יותר פי 4 משיחה לארה"ב בהסכם עם חברת השיחות הבינלאומיות (25 אגורות לדקה לפי הסכם)!
קשה לי להאמין שזה מקובל עליכם...

במשרד הפנים החדש והמפואר בתל אביב, נוזלים התורים החוצה אל השמש היוקדת והלחות המטורפת. האשם: נוהלי האבטחה של הבניין. איכשהו נראה לי מוזר שבבנין שנבנה למתן שירות לא נלקחו בחשבון נוהלי האבטחה מול התורים האפשריים, יתר על כן, הרי גם העומדים מחוץ לבניין, אפילו יותר מאלו שבתוכו, בסיכון.
נהיינו עבדים נרצעים למדיניות האבטחה, בשם האבטחה אנחנו מוכנים לקבל הכול. אבל זה לא חייב להיות כך, בבניין משרדים ממשלתי בניו-יורק ראיתי 10 מגנומטרים ועשרה בודקים ולא נוצר תור בשום מקום. לעומת זאת, בתחנה המרכזית בירושלים העמוסה לעייפה בכל שעות היום, שלושה בודקים ומכונת שיקוף אחת. כשהמאבטח שואל את הבת שלי בת ה- 11 אם יש לה נשק זה מצחיק אותי, אבל שמאבטח בשדה התעופה פורק עד לפריט האחרון מזוודות של נזירה בת 80 וחוקר אותה חקירת שתי וערב על כל פריט ביגוד, זה מעצבן אותי.
נכון אבטחה זה חשוב, אבל מי אמר שאי אפשר לקיים נוהלי אבטחה תקינים בלי להתעמר באזרחים? מדוע אין למאבטח שיקול דעת ?
למה לא מתכננים מבני ציבור תוך התחשבות בנוהלי אבטחה? מדוע לא לוקחים בחשבון את ביטחונם של אלו העומדים בחוץ עקב נוהלי האבטחה שנועדו להגן על אלו שבפנים?
מדוע לעולם לא תילקח בחשבון תנועת העוברים והשבים בבניין כשמתכננים מערך אבטחה. אעיז ואומר, אף ארכיטקט בישראל לא לקח בחשבון את נוהלי האבטחה בבנין ציבורי שהוא מתכנן, אף מתכנן מערכת אבטחה לא לקח מעולם בחשבון את כמות האנשים האמורים לזרום בתוך מערכת האבטחה שלו, ואף גורם ציבורי לא הקצה מספיק כסף על מנת שמערך האבטחה שלו יהיה מסוגל לקלוט בקלות את העוברים והשבים, למה לבזבז כסף על שירות טוב יותר, הרי מספיק השימוש בשם המפורש "אבטחה" בכדי שהישראלי יהיה מוכן לסבול !!

אל דאגה לא שכחתי את הבנקים..."40 מנהלים בבנקים הגדולים נחקרו בחשד לתיאום מחירי עמלות ללקוחות פרטיים" - תיאום? בין בנקים? במדינת ישראל?
מה אתם מתפלאים? הרי מדובר בדואופול השולט ברמה וגורף הון עתק, המפלה בין לקוחותיו העשירים לאלו שקצת פחות. שיאפשר ללווים בעלי נכסים לחיות עם חוב בן מאות מיליונים ויקרע את אלו שחייבים לו כמה אלפים. אם כן מדוע לא לבצע תיאום עמלות הרי במילא מדובר באותה מערכת. איך אמר לי פעם ידידי עו"ד גלעד נרקיס – "לא פעם אני ממליץ ללקוח לא לתבוע את הבנק, כי אם יעשה כן העסק שלו גמור, אף בנק לא יקבל אותו אחר כך" .

אגב גלעד, כולי תקווה שיצטרף אלינו בקרוב וינחיל לנו מניסיונו והתמחותו במאבקים משפטיים מול הבנקים. סביר להניח כי החל מהחודש הבא.

לא שכחתי גם את מערכת המשפט... "שופטת שהרשיעה אדם אותו תבעה בעבר" העניין הוא לא בעובדה שתבעה אותו בעבר אלה בעובדה שבנוסף לכך גם מנעה ממנו את זכותו לסניגור ציבורי. אבל גם לא בזאת עסקינן אלא בעובדה שדוברת בתי המשפט הודיע כי אין מקום לצעדים כלפי השופטת הנ"ל. במקביל שוב נמנעו בהנהלת בתי המשפט מלנקוט צעדים כנגד השופטת הילה כהן שפרצה בבכי כמו אחרון הגנבים, ואמרה "מעדתי, למדתי לקח". זה מזכיר לי שאת הקריירה שלי כמרצה למחשבים סיימתי כשההנהלה של סיוון מחשבים סידרה לי 5 קורסים של מורים בבתי ספר בזה אחר זה. מה שחיסל אותי היו המשפטים הבאים: "זה יהיה במבחן?", "אבל לא למדנו את זה", "זה לא כתוב". כנראה שכל מורה הוא גם תלמיד וכל שופט יכול להיות גם גנב, מה שבטוח הטרמינולוגיה שלהם יכולה להיות זהה להפתיע.

ואחרון אחרון וגם הוא לא ממש חביב, וואללה שפרסמה כתבה על טיל קאסם שנפל וכותרת המשנה הייתה "לא היו נפגעים, חבל". טענת וואללה הייתה: טעות טכנית. מישהו מאמין לזה? הרי ברור שמי שטרח להוסיף את הפסיק ואחריו את המילה חבל ידע בדיוק מה הוא עושה. יתכן שחמד לצון (חוש הומור מוצלח הוא לא משהו שנולדים איתו) יתכן שהוא סתם אידיוט שלא ברור מה ניסה לומר. מה שבטוח שלא הייתה כאן טעות טכנית, הטעות הטכנית היחידה הייתה העסקתו של זה שאחראי לכותרת.

כאשר שעטה סופת ההוריקן האחרונה (?) ריטה לעבר חופי ארה"ב שאלה אותי חמותי האם בן משפחתה גר באזור ההוריקנים. לא, עניתי, הוא גר באזור של רעידות האדמה. צא ולמד שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות יש אופציה לאסונות לא קטנים.
 




 








 
   

מצעים לגיבוי


על מנת להבין את היכולות ואת הגבולות של מושגי גיבוי מדיסק אל דיסק, חיוני להבין את המאפיינים הספציפיות של השיטה. כעת, ננסה בקצרה להשוות בין הגיבוי מדיסק לדיסק לבין הגיבוי מדיסק לטייפ.

● דיסקים משתמשים בקידוד מגנטי לאחסון מידע באופן דומה לטייפ. כלומר, באופן עקרוני, מבחינת מגנוט הם רגישים לאותן סיבות לכשל (תקלות שטח פנים). למרות שסרטים רגישים מאוד לשיטת המחיקה באמצעות degaussing, הדיסקים עמידים בפני השיטה. זכור לנו מקרה של גוף כלכלי גדול בישראל שרכש מכשיר Degausser רב מימדים ועלויות, והביאו למעבדה על מנת לבחון את אמינותו. לצרכי ניסיון, הוכנס דיסק למכשיר למשך זמן כפול לזמן המומלץ על ידי היצרן. מיד עם הפעלת המכשיר, נדלקו בו נורות והחלה הרעדה חזקה. הדה-גאוסר נתן הופעה מרשימה של פעילות. מיד לאחר מכן הדיסק ש"נמחק" נלקח לאבחון. האבחון קבע כי הרעידות גרמו לפגיעה בראשים של הדיסק. הראשים הוחלפו, וכך התאפשרה גישה לשטח המגנטי. עם השיטות המתקדמות של המעבדה, תוך זמן קצר מאוד שוחזר כל המידע המקורי.

● בטייפים, הקלטות זקוקות לכונן שיקרא ויכתוב את המידע אליהם. בדיסקים אין הפרדה בין הכונן למדיה - כל יחידה מהווה גם כונן וגם מדיה. הדבר מאפשר תהליכי קריאה וכתיבה מקבילה למספר דיסקים בו זמנית. זרמים מקבילים לדיסק בודד מעיטים את מהירות העבודה באופן ניכר, ויש להימנע מהם. לכל דיסק יש את הכונן המוגדר לו, ובדרך כלל, אם הוא סובל מתקלה, המידע הולך לאיבוד.

● ניתן להרכיב מספר דיסקים במערך RAID על מנת להשיג יתר מהירות ו/או יתר סבילות. עם טייפים, יש אפשרות דומה אך מאוד מוגבלת. בשימוש של קונפיגורציות RAID יש לבחון את היבטי המהירות, הזמינות והמחיר בכל רמת RAID.

● הקלטות הן עדיין המצע המועדף להעברת מידע הרחק מן האתר, למטרות הגנה מפני מצבי אסון. את הדיסקים ניתן לנייד, גם באופן מקוון, אמנם אין להם תוויות חיצוניות לזיהוי על ידי מפעילים, או תוויות ברקוד כמו של הטייפים, אותן יכולה תוכנה לקרוא. הדרך המיטבית לנייד מידע שנמצא על דיסקים היא להעבירו בצורה מאובטחת דרך קווי תקשורת.

● היות ולכל דיסק יש את הכונן המובנה שלו, אין צורך בזרועות מכאניות או ידיים עובדות שיעבירו את מצע הדיסק ל"כונן". משתמשי טייפים מודעים היטב לתקלות שיכולות להתרחש כאשר הזרוע המכאנית "מזייפת", או כוננים בלתי מיושרים, או תהליך לקוי של הרכבת הטייפ בכונן יכולים לגרום לתקלות בגיבוי.

● כפי שציינו בעבר, הדיסקים מאפשרים גישה רנדומאלית ומיקום מידי בכל נקודה על גבי המצע. לכן, איתור המידע על גבי דיסק מהיר הרבה יותר מאשר ההתמקמות בטייפים.
את הדיסקים ניתן לשכתב באופן סלקטיבי בכל נקודה. שכתוב של סרט בתחילת הקלטת ימנע את הגישה לכל המידע שלאחר אותה נקודה. זה פרט חשוב לעדכון מידע של אינדקסים.

 ● הדיסקים הם מדיה אקטיבית, הם צורכים כוח, יוצרים חום ומתבלים גם כאשר לא מבצעים פעולות קריאה או כתיבה. זהו נושא המשפיע על עלויות התחזוקה ואמינות המצע. מערכות אשר מנתקות דיסקים שאינם בשימוש או מכניסים אותם למצב המתנה פותרות את הבעיה, ומוסיפות מימד של פעילות הדומה ל-"טעינה" ו"שליפה" של הקלטות (אבל כמובן בצורה הרבה יותר מהירה ואמינה.

●  נורית אשר נדלקת כאשר המצע בפעולה, או כאשר ניתן לנתק אותו בצורה בטוחה, הוא אמצעי מועיל, מופעלת תוכנת בקרה. עוד אמצעי שימושי הוא פשוט תווית על גבי דיסקים, בדומה לקלטות, על מנת למנוע טעויות אנוש של ניתוק דיסקים במערך או בארון רב-כוננים.

●  בצ'יף אין אנו מבטלים את השימוש בקלטות כמצע לניוד הגיבויים מחוץ לאתר, למקרה הנדיר של צורך בשחזור מידע כולל. אנו ממליצים על הדיסק הקשיח כמצע אמין ודינאמי לשחזור תדיר ומידי - חלקי או כולל- כמו במקרים של אובדן מידע מקשת רחבה של סיבות המביאות אלינו למעבדה לקוחות שהיו בטוחים שעשו את הנדרש להגנה על המידע.
 


























 

S.O.S.

הדיסק מזייף ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !








 

 
   


יום כפור וגשר הסליחות (באנגלית)
שני ברנשים מהשירות הטכני למחשבים - אחד יהודי ואחד לא-יוצאים לעשן סיגריה בהפסקה. זה לא בדיחה, אלה קטע מעניין שנכתב ב-2002. על מסורת, צביעות והטהרות.
 

 שנה טובה ברוח "כוכב נולד"
www.danmeth.com/shofaridol.htm

תודה לגבריאל פדידה!

 
   

הפינה של יסמין

צדיק בעל כורחו


יש שיאמרו כי משמעות יום הכיפורים היא מניעת טובין מעצמך לשם כפרה. כלומר, הענשה עצמית לשם כפרה האלוהית. אך את המניעה (ההענשה, כביכול) ניתן לראות גם בצורה שונה. ניקח לדוגמא את מ. (השם שמור בערכת). אשתו של מ. היא פולניה מן הזן הגרוע ביותר- לא רק שהיא מאכילה אותו מרורים בחיי הנישואין, היא גם מאכילה אותו מרורים על שולחן האוכל. כן חברים, אשתו של מ. היא טבחית גרועה. בכל יום מן השורה, יאכל מ. את מלוא המנה המוגשת לו, יתמרמר על כך וימשיך הלאה. מ. לא ישים לב לזמן אותו משקיעה אשתו במטבח, לא לסידורים הנאים של האוכל על צלחתו ולא לכמויות המתכונים המוזרים שהיא מורידה מפורומים באינטרנט.

ביום כיפור, לעומת זאת, מ. יצום. יום כיפור הוא היום היחידי בשנה בו יכול מ. להביט סביבו ולהודות לה' שבשמיים על כל הטוב שיש לו – בית נאה, עבודה טובה ואישה שאוהבת אותו. כמו כן, זהו זמן טוב להודות לה' על שנתן לו יום בלא מאכלי אשתו. אך הפירושים השונים ליום זה נתונים לוויכוח.

יום כיפור הוא יום להתרחקות מהגשמי ולהתקרבות לרוחני. יום לעזוב את המחשב והטלוויזיה, לצאת החוצה, להריח את הפרחים. יום לצעוק על ילדים בני 4 עם אופני הרים, שכמעט דרסו אותך, ולהתחיל תגרה איתם באמצע הרחוב. יום לבקש סליחה ומחילה, מההורים של הילדים הללו ומן השוטרים שהוזעקו למקום. יום של הכרת תודה והערכה לאותם הורים, שלא הגישו תלונה. יום של סליחה לאחרים, שדרסו אותך באמת בלי כוונה, והוא רק בן 4, מה אתה רוצה?!

בקיצור, אם זה השעמום, האופניים או הסאונה בבית הכנסת - יום כיפור הוא יום שבאמת צריך להיות צדיק בו בכדי לצאת שפוי.


סוף קיץ
מאת חיה ורד


בַכְרָמים - מקפלות הגפנים את עליהן,
בַתְלָמים - משחימה אדמה קָו לקָו,
בַגְבָהים - הלילות כבר עוטים מעילֵיהם,
בִנְכָאים - חלילו של הרוח נתקף:

כי הקיץ חָלף,
כי רוחֵף מעליו,
מפרש�ו הסמוי של הח�רֶף;
מתקַצרים הימים
ובַנפש הומים
כִּיסוּפים ותוּגות כמֵיתָר...

וצופֶה לו איכָּר
אֵיך בב�קֶר הַקַר
הַקַיץ מַפְנֶה את העורף,
וכְברַת אדמה
שדמו בְדָמָה
מחכה לזרעים וּמָטָר.
 

כבר הקיץ חלף
כבר טסים מעליו
ברבורי הענן בשרשרת
כבר כָמַש הַדַרְדַר
ועמוד המָטָר
מֵעֵבֶר לאופק ניצב –

העולם מִתְלַבְלֵב
אך מַסְכִּית עוד הַלֵב
לַתוּגה שֶבַעין נִקשֶרת,
כשהקיץ חָלַף,
ומקרקע נִשְלַף
לַהֲבו הצחֹר של חָצָב –

בַגַנות - כבר מונָה אדמה את וְלָדֶיה,
בַגְרָנות - הֶחָציר על עצמו נֶעֶרָם,
בַשְ�דֵרות - משליכה צפצפה את בגדיה,
בַגדֵרות - מעלות הכבשים את צַמְרָן,

 

 
   

מזלטובים

לעו"ד עדי וינוקור ולבח"ל רוני דרורי, ברכות לבביות לרגל כלולותיהם!
 

 

 
   

The Salary Theorem


"Salary Theorem" states that "Engineers and scientists can never earn as much as business executives and sales people."
This theorem can now be supported by a mathematical equation based on
the following two postulates:
1. Knowledge is Power.
2. Time is Money.
As every engineer knows: Power = Work / Time
Since Knowledge = Power and Time = Money
then Knowledge = Work/Money.
Solving for Money, we get: Money = Work / Knowledge.
Thus, as Knowledge approaches zero, Money approaches infinity,regardless of the amount of work done.
Conclusion: The less you know, the more you make.


תודה לאלון!

ואבותינו היו אומרים: "כמה שהחקלאי יותר טיפש, תפוחי האדמה שלו יותר גדולים".
 

$

 

 

 

 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.

  
   
  
   

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
  magazine@chief-group.com

  
   

 
   

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2005