הודעה לחברים מהמגזר המוסדי

היום, 7 באפריל, ניתן יהיה לפגוש אותנו בכנס של אבנת* בגני התערוכה, תל אביב.
בקרו אצלנו וקבלו שי.
בקשות מיוחדות: לדואל info@chief.co.il, בבקשה!

(*תוכן הרצאות הכנס על אחריות המארגנים בלבד)

Platinum

(Pt)

לדיסק הקשיח הראשון ש-IBM הוציאה בשנת 1957 היו 50 פלטות, כל אחת בקוטר 24 אינץ', ובסה"כ היה ניתן לאחסן בו 5MB מידע. השוו זאת לקיבולת של הדיסקים הקטנים של היום וראו איזו דרך ארוכה עשתה הטכנולוגיה. היצרנים שואפים לצמצם את מספר הפלטות בכל דיסק קשיח, ולכן מחפשים אחר פתרונות שיציעו אחסון מידע צפוף יותר. אחת הדרכים להשיג זאת היא השימוש בפלטינה בייצור הפלטות.
הדיסקים במחשבים האישיים בד"כ מיוצרים מאלומיניום, ובמחשבים הנישאים האיכותיים מוחלפת המתכת בזכוכית. הציפוי המגנטי של דיסק מיועד לשימור המידע, כפי שתיארנו במהדורות קודמות. כמות המידע שניתן לכתוב על גבי דיסק תלויה בחוזק השדה שנוצר על ידי השכבה המגנטית, אשר בד"כ עשויה תרכובת קובלט. תוספת של פלטינה משפרת את היכולות המגנטיות של תרכובת הקובלט, ובכך מאפשרת אחסון בצפיפויות גבוהות יותר ומצמצמת את זמן הגישה.
היום כל הדיסקים הקשיחים מכילים פלטינה, ואחוזי הפלטינה בשכבות המגנטיות הולכים ועולים (כ-35% בממוצע היום).
בעולם כולו ישנן פחות מעשר חברות העוסקות בכרייה של פלטינה. הפלטינה שייכת לקבוצת מתכות המופיעות בצמידות בטבע. רוסיה ודרום אפריקה התברכו במרבצים הגדולים ביותר מבין המעטים הידועים. מתוך הקבוצה, יש לפלטינה ולפלדיום (כמו הנעליים האגדיות...) את החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר. המתכות האחרות בקבוצה (rhodium, ruthenium, iridium ו-osmium) הן תוצרי לווי של כריית הפלטינה והפלדיום, ואין מחפשים אחריהן באופן בלעדי.
בשנת 2003 היה אחראי ענף התכשיטנות ל- 37% מתצרוכת הפלטינה, הקטליזאטורים לשמירה על איכות הסביבה (ענף התחבורה) ל-40% , ול-23% שאר התעשייה.

מחשבי ירך

תחום המחשבים הנישאים קצת מוזנח בסביבה הארגונית, אך חשיבותו רבה. היות ולפטופ חי מחוץ למרכז המידע הארגוני, יש תמיד סיכוי שלא יהיה קיים גיבוי (גיבוי עדכני או גיבוי בכלל) לקבצים שאבדו. החל מהמנהל המאבד מצגת בדיוק לפני פגישה שיכולה להכניס מיליונים, ועד האדם היוצר תוכניות במחשב הנישא שלו, כולם מסכנים את המידע, את הזמן, ואת הכסף של הארגון.
בתקופה האחרונה הולכת וגוברת המודעות לכך שערך המידע הנמצא בתחנות לא פחות מזה של המידע שעל גבי השרתים המרכזיים. עם זאת, עדיין לא רואים התייחסות או השקעה בהתאם.
משתמש הלפטופ הוא משתמש עצמאי. המחשב הוא אחד הכלים לעבודתו ולעיתים רחוקות יש לו את ההבנה והפנאי לעסוק בתחזוקתו. גיבוי הוא מטלה תחזוקתית של המידע, ולא ניתן לדרוש מהמשתמש אחריות מלאה לכך.

בתחילת מרץ הקדיש כתב בכיר ב- SearchStorage מאמר לגיבוי של מחשבים ניידים על ידי ספקי מיקור חוץ. מספר חברות סביב העולם החלו לספק שירותי גיבוי-שחזור בשרתים שלהן למחשבים ניידים. המידע מוצפן ונדחס, ונשלח על גבי האינטרנט למרכזי המידע של הספקים.
מתוך הניסיון שלנו, פתרון זה הנשמע אידיאלי, טומן מגוון בעיות. בתמצית:
1. קיימת מניפולציה, כלומר שינוי של המידע. השחזור של קבצים דחוסים או שתצורתם שונתה, מורכב יותר ואמין פחות מזה של המידע הטבעי.
2. המידע יוצא מידי בעליו. זו בעיה לגבי מידע מסווג, אישי, בעל ערך כלכלי לא רק לבעליו.
3. המידע עובר בצינורות הניתנים לפריצה.
4. בתיאוריה, האחזור של קבצים מאתר של ספק, פשוט וקל. באופן פרקטי ניצב המשתמש מול צעדים רבים ומורכבים (ליכולתו הממוצעת) כאשר הוא זקוק לשירות.
5. אותו שירות של גיבוי על ידי ספקים של מיקור חוץ למחשבים המחוברים כל הזמן לאינטרנט, נעשה לרוב רק פעם אחת ביממה.
לא כל הספקים נגררים על ידי הלהט להכנסות: האחראיים יותר דואגים להדגיש מראש כי אחריותם המשפטית מוגבלת, במידה ויידרש לקוח להציג מסמכי עבר.
מתוך המודעות לכל הבעיות והתקלות האפשריות בשרידות המידע המיוצר במחשבים נישאים, בצ'יף הוחלט להוסיף למערכת BOS לפחות שלושה מנגנונים המקלים על המשתמש ומסייעים לארגון בתחום זה. על התוספות הכרזנו לקראת סוף 2004, ובמהלך החודשים האחרונים הראו אלה תוצאות מצוינות בעבודה השוטפת.

למעשה אנו מאפשרים כיום מספר מנגנוני גיבוי אפשריים:
א. גיבוי בעת חיבור לרשת:
    1. גיבוי מתוזמן יזום על ידי שרת הגיבוי הארגוני
    2. גיבוי אוטומטי המופעל בעת ביצוע חיבור המחשב הנייד לרשת.
    3. הפעלת שרת גיבוי באופן ידני המבוצע בהפעלה יזומה על ידי המשתמש.
ב. גיבוי בעת ניתוק מהרשת:
    1. גיבוי אוטומטי מתוזמן של כל המידע לדיסק קשיח אחר על גבי המחשב הנייד.
    2. גיבוי אוטומטי מתוזמן להתקן חיצוני נייד. (USB Disk)
ג. פתרון משולב המבצע גיבויים מקומיים בכל עת של המידע החשוב לתוך דיסק מקומי או דיסק נייד וסנכרון מלא של מידע זה עם מערכת השרת בעת החיבור לרשת.

בכל הפתרונות של BOS התזמנוים יכולים להיות בין כל מספר דקות לבין כל מספר שעות. היתרון הגדול ביותר הנו שהמידע נמצא תמיד תקין ובשלמותו, מוכן לשימוש.

מערכת BOS
 

מערכת BOS המותקנת במפעל תעשייתי בדרום הצילה בתחילת השבוע כ-15GB של מידע חשבונאי שנאגר במהלך 7 השנים האחרונות.
בצ'יף ליווינו טלפונית את התהליך הקצר של השחזור, ושמענו בסיפוק את קריאות השמחה של מנהל המחשוב ומנהל החשבונות. עשו לנו את השבוע!
 

ערכה של BOS

הפרפראזה ל- "ערכה של סיינטולוגיה" מאת רון האברד.
 

"להציע את BOS זה כמו לנסות לסחור בכיכרות זהב.
אנשים מגיעים, מסתכלים ותוהים האם כיכרות הזהב הן אכן ככיכרות זהב.
אנשים אחרים, מסוג קדמון יותר, מעולם לא שמעו אפילו על מתכת, לא כל שכן על זהב.
אחרים, שמוכרים פליז בתור זהב, עובדים קשה מאוד כדי לשכנע שכיכרות הזהב של BOS מזויפות כמו הפליז שלהם, אבל שהפליז שלהם הוא למעשה זהב.

אחרים, שלא רוצים שאף אחד יהיה עשיר, מתבטאים נגד כל מי שאי פעם הוצעו לו כיכרות זהב כלשהן וכך זה נמשך. אך האמת היא ש-BOS הרבה יותר יקרה מסתם זהב. במשך זמן קצר זה הצלחנו לפתח, לתקשר וליישם טכנולוגיה מהירה ומדויקת שמביאה אדם ממצב של סיכון עמוק אל הביטחון האיתן של שרידות המידע."
 

"אף אחד לא יכול היה מעולם קודם לכן לעשות את העבודה כלל.

אנחנו עושים אותה. אנחנו נמשיך לעשות אותה"
 

השורות של עמית על וידיאו דיגיטאלי

וידאו דיגיטלי הוא סימן שאלה גדול בקרב רוב בני האדם וגם מומחים למחשבים לא ממש מסתדרים עם סלט הפורמטים ושיטות הדחיסה, המידיות, הנגנים, אמצעי הלכידה, מקודדים, והמכשירים הזמינים על המדפים בחנויות.

ננסה לעשות קצת סדר בבלגן:
נתחיל ממכשירי ה- DVD דווקא, שכן הם מצרך מקובל וזול ונמצא ברוב בתי האב במדינת ישראל ובעולם כולו. מכשיר ה-DVD המקורי מנגן דיסקים שקודדו בהתאם. במדינות רבות בעולם אל הקידוד מלווה קוד אזור. בלי פיצוח קוד זה אי אפשר לנגן דיסק שנרכש באזור גיאוגרפי אחר. מטרת הקידוד – מניעת הפרת זכויות יוצרים – בפועל מדובר בקוץ בישבן. כמובן שיש תכנות לפיצוח קוד האזור אחת מהן ניתנת להורדה מ-
http://www.amitm.com/download/dvdgn410.exe

לא מדובר בתהליך לא חוקי שכן לא תוכלו להעתיק את הדיסק, אבל תוכלו לצפות בו על המחשב שלכם.
פורמט ה- DVD מורכב משכבות: וידאו, קול (יותר מפסקול אחד איננו עניין נדיר במיוחד) כתוביות (גם כאן מדובר ביותר מאפשרות אחת). והצופה בוחר את האפשרויות.

DVD הוא בעצם מדיית אחסון עם נפח של 4.7 גיגה בייט ומתאים לכן במיוחד לוידיאו. פורמט המקור להכנת DVD הוא פורמט הוידיאו הדחוס MPEG2, איכותי ובגודל מרבי של 704x576.
מכשירי ה-DVD המודרניים יותר קוראים לא רק דיסקים מסוג DVD אלא גם דיסקים סטנדרטיים (CD) וכמו כן פורמטים שונים של תמונות (JPEG), וידאו (DVD,SVCD,VCD) וקול (דיסקים סטנדרטיים וקבצי MP3).

פורמט דחיסה נוסף הינו MPEG1 שמשמש ליצירת Video CD. גודל חלון הוידיאו הוא ¼ מגודלו של חלון סטנדרטי (½ על כל ציר היינו 352X288). פורמט זה אמנם פחות איכותי אך היישום שמנגן אותו מסוגל לפתוח את התמונה לחלון שלם תוך שמירה על איכות סבירה ויותר מכך. קבצים בפורמט MPEG1 ניתן לצרוב על CD רגיל בסביבות שעה עד שעה ועשרים דקות של סרט לדיסק.

אם המכשיר שבביתכם מאפשר נגינת קבצים ולא רק DVD עדיף לצרוב את הדיסקים בפורמט המקור שלהם (MPEG1 או MPEG2) כקובצי נתונים ולא לעבור את תהליך הקידוד שיהפוך אותם לפורמט בלתי ניתן להעתקה.

פורמט ה- DIVX הוא פורמט איכותי ומאוד גמיש המאפשר דחיסת סרט ושמירתו בגדלים שונים ללא מגבלות. הבעיה היא שרוב נגני ה- DVD אינם קוראים פורמט זה כך שהוא נשאר קובץ מחשב. בעיה נוספת היא תהליך הדחיסה שעלול להיות מסובך וללא ידע רלוונטי תבלו זמן רב ביצירת קבצים דפוקים.
XVID בדומה ל- DIVX גם הוא מורכב למדי לדחיסה וגם לו אין תמיכה נרחבת מספיק ה- XVID הוא אחד הבנים של משפחת ה- MPEG-4 שמשום מה גידלה קצת יותר מדי בנים לטעמי. שני האחרונים נכתבו על ידי משוגעים לדבר שלא ממש הקפידו על התיעוד והוא לוקה בחסר, על מנת לעשות בהם שימוש יעיל יש צורך לעבור הרים של חומר טכני מורכב למדי.

דווקא כאן הפתיעה חברת מיקרוסופט שפיתחה גרסה משלה WMV שהיא בן נוסף של משפחת ה- MPEG4 – היות וה- MPEG4 נועד במקור להתאים כפורמט לשידור חי והיות ורחבי הפס לשידור חי משתנים מאדם לאדם ומערכת למערכת, הרי שהיה צורך ליצור פורמט גמיש עם דחיסה שתתאים לרוחב הפס או בדיעבד לנפח המדיה עליו אנו רוצים לשמור את הקובץ. כך למשל שמירת סרט וידאו בן שעה וחצי ל- WMV ברוחב פס של 100 קילו סיביות לשנייה תספיק על מנת לשמור את הקובץ ולנגן אותו על פוקט פי סי עם כרטיס זיכרון של 128 מגה בייט.

פורמטים על רגל אחת יש לנו אבל אין לנו עדיין סרט וידאו לדחוס. נניח שמקור הסרט הוא קלטת וידאו, או דיסק DVD, או מכשיר הטלוויזיה. ראשית יש ללכוד את הקובץ.

כאן קיימות שתי אפשרויות:

הראשונה והמגושמת – אביזר או כרטיס לכידה או בשפה המקצועית דיגיטייזר הממיר את האותות האנלוגיים הנכנסים לאותו דיגיטאליים שנשמרים על המחשב כקובץ וידאו מסוג AVI הוא הקובץ הסטנדרטי של החלונות, דחוס באופן מאוד מאוד מוגבל. התוצאה קובץ ענק שיכול להגיע עד 20 גיגה בייט לסרט של שעתיים (תלוי בתוכן).
השנייה היעילה והמעט יקרה יותר – מקודד וידאו – אביזר או כרטיס שבנוסף ללכידה דוחס את הסרט ל- MPEG1 או MPEG2 מבלי להעמיס על המעבד של המחשב כלל, שכן הוא מכיל מקודד חומרה מובנה. התוצאה קובץ MPEG1 או MPEG2 בהתאם להגדרה שלנו. קובץ בן שעה וחצי בפורמט MPEG2 פירושו 2 גיגה בייט מקסימום בעוד ש-MPEG1, שכאמור קטן פיזית עד כדי ¼ מאחיו הגדול יגיע לגודל של עד 700 מגה בייט.

זמן לכידה בשני האביזרים הוא 1:1 אך קבצי AVI יהיה צורך להמיר בשלב זה או אחר וגם פעולה זו אורכה 1:1. כך שגם אם נפח הדיסק הפנוי מספק הרי שעדיין מדובר במשך זמן כפול.

עריכת וידאו יכולה להיות עסק מסובך אם אתה מתעקש על שימוש בפרמייר, או פשוט מאוד אם אתה קצת יותר יצירתי וחסכן.

הפרמייר הינה תכנה נהדרת אך גם מקצועית להחריד, היא איננה מסוגלת לקרוא ולערוך קבצי MPEG אלא רק AVI ולכן היא זקוקה למשאבי מערכת אדירים. הפרמייר הינו תכנה שמה שתיתן לה תיקח, וזה אומר אם הפרמייר רץ שום דבר אחר לא. מצד שני היא גם יקרה למדי.

לעומתה תוכל להשתמש בשלוש תכנות קלות ופשוטות שכן מסוגלות לעבוד עד קבצי MPEG וגם מסוגלות לשמור לכל פורמט אחר: ה-VideoWave תכנה נהדרת וקלה לתפעול בצורה בלתי רגילה ברמת גרור ועזוב (Drag and Drop). תכנה נוספת היא Win DVD Creator שהיא תכנת עריכה יפהפייה ופשוטה וגם מהירה להפקת DVD ולא רק סרטים וזה כולל ממשקים ומספר ערוצי קול לבחירה ביניהם ועוד. תכנה שלישית היא ה- VideoStudio של חברת Ulead אם כי האחרונה עברה כל כך הרבה גרסאות ושיפורים שכבר לא כל כך פשוט להשתמש בה. כל שלוש התכנות הללו מאפשרות עבודה ברקע על יישומים אחרים כך שאין צורך לנטוש את המחשב בזמן שהוא מיצר את הסרט הערוך.
 

תגובות לשורות של עמית
 

בנבכי  הזיכרון

לפני שבועיים נחתה בתיבת הדואר שלנו הצעה להירשם ל"ג'ורנל של המוח". כל מה שתרצה לדעת על המוח האנושי וכיצד לטפח אותו. דע שפעילות גופנית, חומצות שומן מסוג אומגה-3, תוצרי עיבוד עלי העץ Ginko biloba, תרגול המוח ולימודי המשך הם שמן הסיכה לצירי המוח. טכניקות הרפיה, ביו-פידבק ומדיטציה בכלל יעשו אותך אלוף באולימפיאדת הסינפסות. למי שהשחזור הוא הבייבי שלו, קשה סתם למחוק spam שנושא כותרת כמו :

Memory Lanes and Retrieval Systems.

קודם כל, כי לוקח מספר שניות לנחש אם מדובר כאן בזיכרון של מערכות מחשב או של המוח האנושי. ובמבט נוסף:

Memory Lanes and Retreival Systems that enhance learning and memory.

שנית, כי נשבים בקסמם של שעשועי ההשוואה בין הזיכרון במוח האנושי והזיכרון במחשבים. לשיפור הזיכרון אפשר להחליף או להוסיף כרטיסים, שבבים, ודיסקים, עת שלאדם נפח זיכרון קבוע מראש, אך לא מנוצל היטב. אסוציאציות, מרכיבים כמו רגש או ריח, מסוגלים לצמצם את זמן הגישה לזיכרונות האנושיים, אשר נשמרים ביותר מאתר אחד במוח. כאשר מפעילים מסלול שחזור אחד בלבד, זה יכול להראות לנו ש"שככנו".  אבל, הפעלת מנגנונים שונים באמצעות פעילויות שונות מגדילה את הסיכוי לשחזר.   בג'ורנל המוח מתארים לנו חמישה מנגנוני אחסון ושחזור של זיכרונות:
זיכרון סמנטי - זיכרון לתווך קצר שמקורו במילים, ואשר נשמר בקליפת המוח- הוא זה שתמיד במיקוד ומסוגל לאחסן כמות מזערית של מידע. הוא נמשך רק 15-30 שניות עד אשר מעביר את המידע לזיכרון המידי. יש הטוענים כי מידע זה מועבר במשך השינה הלילית לזיכרון לתווך ארוך.
זיכרון אירועים - קל יותר לגישה, וקשור למקומות או לקונטקסט.
זיכרון פְּרוֹצֶדוּרָלִי, מוטורי או שרירי- מופעל כאשר לומדים מטלה פיזית כמו רכיבה על אופניים או קשירת שרוכים. זיכרון זה מפעל באמצעות אסוציאציות, נשמר במוח הקטן, ומאפשר לאנשים לבצע מטלות שונות בו זמנית (כמו לדבר ולנהוג)
זיכרון אוטומטי -  ידוע כזיכרון התגובה המתנאית, מופעל עקב גירויים מסוימים, וגם הוא נשמר במוח הקטן.  באזור זה נשמרת היכולת לקרוא (אך לא להבין)
זיכרון רגשי- "רוכב" על כל האחרים ואף מסוגל להשתלט על התהליכים הלוגיים. הוא נפתח באזור של תאים אפורים (amygdala - הקרוב לאזור ה-hippocampus, בו נשמר זיכרון העובדות) ההורמונים הקשורים ל-stress מסוגלים פשוט לחסום את הגישה לעובדות.

למרות שה"תיוק" במערכת העצבית נעשה בצורה בלתי תלויה במודעות, ניתן ללמוד תחבולות לתגבור מנגנוני השמירה והשחזור, הן על ידי "גיבוי" המידע באזורים נוספים, והן על ידי יצירת דרכים עקיפות לשחזור.

קראו מחדש את הפסקה האחרונה ותבינו עד כמה זה נשמע דומה למערכת המחשב.
 

איות

תשובה לשאלה של אלירן: המדיה המגנטית בשימוש במחשבים נקרא דיסק קשיח- Hard disk, או סתם דיסק - disk.

לחפצים עגולים ושטוחים אחרים, כולל מדיה אופטית כגון CD או DVD, האיות הנכון באנגלית הוא disc, ובעברית נכון לומר תקליטור.

מצחיקול
מישהו שלח לפפי ווסרמן מנוי לידיעון צ'יף. ווסרמן קרא למשך כמה שבועות, הבין שזה לא ספל התה שלו, ולבסוף כתב לנו: "אבקש להפסיק לשלוח אלי את ידיעון צ'יף ואם אתם יכולים לעזור לי, גם להפסיק לשלוח אלי כל מיני פרסומים, רפואיים וכיוצא בזה."
פפי, ויאגרה זה לא בדיוק אנחנו...
 

בדיחות נגד מייקרוסופט לטובת לינוקס, וחדשות פיקטיביות,
באתר  http://www.humorix.org

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.