צניחת מחירים

ב-1 במרץ נכנס לתוקף המחירון לרבעון השני של השנה למוצרי BOS.
 מי שכבר הספיק לעיין בו שמח על ההוזלה המשמעותית בעבור לקוחות שאינם זקוקים
לגיבוי מערכות דואל (Exchange).
מעוניינים? צרו קשר!
 

שאלות של המשכיות

ידידנו הותיקים יודעים כי היעד האולטימטיבי של כל שירותינו הינו המשכיות השירות, עמוד התווך של ההמשכיות העסקית, ושהאידיאל שלנו הוא לבצע תכנון נכון של כל הדרוש כדי להבטיח את אותה המשכיות עסקית- (Business Continuity Planning) בשגרת היומיום ובעת מבחן- אירוע של תקלה, קריסה, אסון או תקיפה.
בארצות המתפתחות קיימת אצל רוב החברות תוכנית פעולה למקרה אסון. רבים הם היועצים, הנאמנים, החוקרים, הבוחנים, המומחים והמתמחים, הבירוקראטיים, אנשי השטח, המקצוענים והמזדמנים המרוויחים את לחמם בתכנון, כתיבה, בחינה, רענון ותחזוקה של תוכניות אלו (Contingency plans).
בארץ הדרישה לתוכנית כתובה (ומתוחזקת כהלכה) מגיעה לחברות הבינלאומיות ולארגונים גדולים (אך לא כולם!). בשאר הארגונים הגישות שונות.
יש למשל, את מקרה החברות שהזמינו פעם תוכנית ומחזיקות אותה במגירה בניתוק מוחלט מהשינויים המתמשכים שהארגון עובר. אצל לקוח של צ'יף, מצאנו בחודש שעבר תוכנית המציינת את שמו של אחראי למילוי תפקיד מרכזי בתפקוד בעת אסון, אבל אותו אדם כבר עזב את החברה בשנת 2002!
יש מקרים בהם ההנהלה קבעה תוכנית חרום להמשכיות עסקית מבלי שאיש מן העובדים יהיה מתורגל, מוכן (גם לא נפשית) או אף מודע לכך. בהתחשב כי אחד מן המאפיינים הקלאסיים של מקרי אסון הינו אובדן התקשורת (גם בין הגורמים הפנים-ארגוניים), ארגון במצב זה יהיה בסכנת כאוס במשך פרק זמן ממושך, עד אשר התוכנית תובא, תוסבר ותופעל בקרב העובדים.
בבואנו לבחון את מצב ארגוננו לגבי המוכנות להתאוששות, ניתן למנות מספר שאלות מפתח:
1. האם לארגון סבילות/חסינות לפגיעה (Impact tolerance) ?
התשובה תהייה חיובית כאשר ניתן יהיה לחזות את תוצאותיה של פגיעה בעסק. על מנת להשיג רמה טובה של חסינות יש להתכונן על ידי הערכת הסיכונים ואת סבירות התגשמותם, ניתוח התהליכים העסקיים, אימפלמנטציה של תוכניות התאוששות, הפצה בין העובדים, תרגול ועדכון מתמיד של התוכניות. המבדיל בין חסינות לפגיעה ואסון הינה רמת המוכנות.

2. האם טיפלנו בנקודות התורפה ?
בעת הערכת התהליכים העסקיים מנתחים כל תהליך בנפרד ובפרוטרוט בכדי לזהות נקודות תורפה אפשריות. רמה סבירה של מוכנות דורשת קבלת החלטות לגבי הגנה על נקודות אלו, למניעה או מזעור התקלות בתהליכים. במקרים הברוכים בהם קיימים נהלים, יש להעריך אותם מחדש ולבדוק אותם באופן שגרתי, ולעולם לא לנוח על זרי דפנה בטענה ש"אנו מוכנים"

3. האם צוות העובדים מוכן להפסקות שירות/הפסקות עסקיות ?
תהליך התכנון העסקי אינו מסתיים עם סיום התיעוד והנחלת התוכנית. גם בדיקות ועדכונים תקופתיים בלבד אינם מקנים לו תוקף. העברתו המסודרת והבנתו מצד הצוות, אפיון האחריות של כל בעלי התפקידים עם מספיק זמן להכנה ולתרגול לפני אירוע הם אלה הקובעים את יעילות התוכנית.

4. האם התוכנית מתועדת ומאושרת ?
גם אם אנו מסיקים שכולם יודעים מה לעשות כאשר מתרחש אירוע עם פוטנציאל של אסון, יש להקדים ולתכנן את הפעולות בהן יש לנקוט לאחר קרות הנזק. את התכנון יש לעשות יחד עם כל הגורמים המעורבים, לקבל את אישור ההנהלה למסקנות, ולתעד למען רענון עתידי. התיעוד מאפשר פלטפורמה ברורה להתייחסות על ידי העובדים, הספקים והלקוחות.

5. אמרנו עובדים, ספקים ולקוחות ?
הפעולות בהן יש לנקוט, המתוארות בתוכנית ההתאוששות, משקפות את האימפקט בו אירוע של אסון יכול לפגוע בעסק, העובדים, הספקים והלקוחות. כדאי לעבור על החלקים הרלוונטיים של התוכנית ביחד עם קבוצות אלה בנפרד על מנת להבטיח את קבילותו ולהבהיר ציפיות. ולא לשכוח שכל המרכיבים של ההתאוששות חייבים להופיע בתוכנית: מקום עבודה, טכנולוגיות, כלים, עובדים, תמיכה, וכו').

6. האם התוכנית מעודכנת ?
אם תוכנית ההתאוששות אינה משקפת את תהליכי העסק, רמות העמידות בפני סיכון, נהלי טיפול בנקודות התורפה, תפקידים ואחריות של חברי הסגל, רשימות תקשורת ומרכיבים נוספים חיוניים להתאוששות או מזעור הנזק מוצלחים ובעלי עלות-תועלת סבירה, אז התוכנית אינה מעודכנת.
אם לא הוכחתם שהצעדים המתועדים בתוכנית יתקיימו כצפוי ובמסגרת הזמן הדרוש, לא ניתן יהיה לספק את ציפיות העסק והלקוחות. מדי שנה יש לבדוק באופן שגרתי חלקים נרחבים בתוכנית. ככל שנכניס שינויים בעסק גם התוכנית חייבת להשתנות בהתאם, ואת השינויים בה יש לתעד, להפיץ ולתרגל.

 7. האם התוכנית מבטיחה התאוששות הפעילות העסקית החיונית בזמן סביר ?
מדידת הזמן שבין התקלה וההתאוששות לרמה מתקבלת של פעילות עסקית יכולה לקבוע האם העסק ימשיך לחיות לאחר ההתאוששות. עסקים רבים למדו בדרך הקשה שלקוחות עוברים לספקים אחרים כאשר הם לא מקבלים את השירות או את המוצר כצפוי. רבים מהכלים להתאוששות דורשים זמן ארוך מדי (מבלי שזה יהיה זמן רב באופן אובייקטיבי) להחזרת המערכת לפעילות.
וכאן הדגש שלנו: לעסק כמערך רווחיי של שירות או אספקה, וללקוחות, לא מעניין כי תשתיות העסק ישובו לתפקד או תוך כמה זמן. מה שמעניין אותם זה המשכיות הפעילות. אין כאן סטירה. ניתן להמשיך את הפעילות במערכות חלופיות גם כאשר תשתיות העסק עדיין מושבתות. לשם כך דרושה האפשרות לקבל את כל המידע המניע את הפעילות העסקית באופן זמין.

בחודשים האחרונים אנו חוזרים ומדגישים כי יש לאפשר להמשיך ולהשתמש בקבצים משרת הקבצים - גם כאשר השרת אינו פעיל זמנית, וגם המשך השימוש בפרטי מידע משרת הדואר כהודעות אחרונות או פגישות שנקבעו - גם כאשר שרת הדואר אינו פעיל.

למידע נוסף על איך ניתן לבצע זאת
 

כתמים
 

בשבוע שעבר כתבנו על מספר מצבים בסיסיים הגורמים לשיבוש המידע בדיסקים הקשיחים. מצב נוסף, הנובע מגורמים ראשוניים כגון אלה, הוא זה של "כתמים" בסקטורים.
כאשר יש שגיאת קריאה בדיסק קשיח יתכן ומנגנון התיקון והניהול הפנימי (או תוכנות מסחריות ל"שחזור נתונים") ניסו ללא הצלחה לקרוא אזור בלתי תקין זה ותוך כדי כך המידע אשר באזור התקול נכתב למקומות אחרים למרות שהוא לא נקרא נכון.

התוצאה הינה אזורי "זבל" מפוזרים באקראי בין ובתוך קבצים או ספריות, או אפילו בתוך מבני מערכת כגון ה-FAT, מחוץ לגבולות הכרך או הפרטישן.

מצב ביזארי זה גורם לעיוות בהפעלת הקבצים, ומראה סימנים המעוררים חשש להתרחשות תקיפה זדונית לדיסק הקשיח.
תוכן האזורים המשובשים מסוגל לשפוך אור על הסיבה.
כאשר גם ה- File Allocation Tables נפגעו, דחוף לתקן את המצב בעדינות ובחכמה, ואסור להפעיל כלים אוטומטיים (כמו ScanDisk), שעוד מסוגלים לשכפל את ה"זבל" תוך דריסת החומר התקין שעדיין נשאר.

מצב אנוש (?)

מדי פעם מגיע אלינו לקוח עם ספרייה שתוכנות "תיקון" שונות הגדירו במצב אנוש, או יותר מדי פגומה כדי לתקן. בבניית הספרייה אנו מגלים כי אפילו שינוי או מחיקה של בייט אחד בודד, אם מדובר באחד הבייטים הראשונים של הסקטור, מסוגלים לגרום לאבחון השגוי. בהחלט, הספרייה חיה ונושמת, אבל  הגישה אליה חסומה מפאת מחסור.
מצב זה וגם מצב של "כתמים" מצביעים על חוסר יציבות של החומרה, גמגום אלקטרוני, וכו'. חשוב להעתיק את כל המידע שעדיין "בריא" למערכת תקינה חיצונית, או לבצע בזריזות גיבוי אינטואיטיבי כולל לפני שממשיכים בניסיונות החזרה.

השורות של עמית על רשתות אלחוטיות
 מיתוסים ומציאות

רשתות אלחוטיות הן נושא חם בימים קרים אלו, הפריסה האלחוטית בירושלים ונקודות גישה שצצות בכל מקום בארץ, כמו פטריות אחרי הגשם, בתי קפה ששולחנותיהם עמוסים במחשבים ניידים הפכו את הגלישה באינטרנט על כל המשתמע מכך לעניין של מה בכך שיאפיל על היכולות של הטלפוניה הסלולארית, בעיקר מעצם העובדה שמדובר בשירות חינם.
רשתות Wlan אלחוטיות הנקראות בפי כל Wi-Fi ובפי המיעוט 802.11 נמצאות בכל מקום, הרשתות המתקדמות יותר (Wi-Max ) לטווחים ארוכים נמצאות בפיתוח ואם יהפכו לסטנדרט יאיימו קשות על ההגמוניה הסלולארים.
אך משום מה כולם שוכחים את האח הקטן, המלוטש והאלגנטי ה-שן הכחולה (bluetooth) .

כל הרשתות האלחוטיות למיניהן עושות שימוש בתדר הציבורי הפתוח 2.4GHZ המאפשר טווח תדרים לשימוש בן 79MHZ. תדר זה נפתח בישראל רק לאחרונה לאחר שהצבא נאלץ לוותר על השימוש בו על מנת לאפשר למדינת ישראל להצטרף לעולם.

מה בעצם ידוע לנו על השיטות השונות ומה מזה בעצם נכון ?
להלן כמה מההצהרות המוטעות או הלא נכונות וכמה עובדות טכניות לגבי הטכנולוגיות השונות.

1. תקשורת מבוססת "שן כחולה" היא לטווח קצר
טווח קצר הוא מושג יחסי, ה"שן הכחולה" נועדה במקור לפתור את המשתמש הנייד מכבלים כל שיוכל לחבר את כל הציוד הפריפריאלי מבלי להזדקק לעשרות כניסות USB או תיק מיוחד לחוטים וכבלים. לכך באמת אין שום צורך בטווח רציני ו- 10 מטרים של תקשורת מספקים. מעשית יש כיום 3 דרגות:
10 מטרים, 20 מטרים ו- 100 מטרים (Class 1). בדיקה קטנה של נתב WLAN סטנדרטי תוכיח שלרשתות Wi-fi אין אפילו טווח של 20 מטר בתוך מבנה בעוד שרשתות מבוססות "שן כחולה" מתמודדות עם מרחקים גדולים בהרבה עם או בלי קירות.

2. רוחב פס של תקשורת "שן כחולה" נמוך
אכן רוחב הפס האפשרי בתקשורת שן כחולה הוא קטן, אך כשמדובר בפעולות כמו גלישה באינטרנט ברי שרוחב הפס בעצם נקבע על ידי ספק האינטרנט ואין שום משמעות לרוחב פס מוגדר של 11MBPS ובטח שבטח יותר מכך.

3. תקשורת "שן כחולה" מוגבלת
בשום פנים ואופן לא! בעוד שרשתות WLAN נועדו להחליף את חיבורי הרשת הסטנדרטיים ומתבססים על תקשורת TCP-IP בלבד. תקשורת "שן כחולה" מתבססת על שירותים הניתנים על ידי מחשב אחד לשני ולהפך. שירותי רשת הם בעצם שירות אחד המאפשר בנית רשת בין מכשירים מבוססי "שן כחולה" ושיתוף החיבור לאינטרנט, העברת קבצים, וסנכרון הם שני שירותים נוספים, שירותי שידור אודיו הם סוג נוסף של שירות (מחשב אחד עושה בשני שימוש כאביזר הקול שלו – מחשב אחד מנגן מאביזר הקול של המחשב השני משמיע). היות ותקשורת שן כחולה הנה דו-כיוונית הרי שהדבר נכון גם בכיוון ההפוך היינו המיקרופון.
חיבור ה"שן הכחולה" מאפשר למחשב אחד לעשות שימוש במודם המותקן על מחשב אחר לצורך חיוג לרשת או משלוח פקסימיליה.
כעיקרון הפיצול לשירותים שונים מאפשר ייעול השימוש ברשתות כמו גם יישומן למטרה ספציפית.

4. ציוד "שן כחולה" יקר וההתקנה מורכבת
נהפוך הוא, הציוד לשן כחולה זול יותר, קטן יותר והרבה יותר פשוט להתקנה שכן אין למשתמש שום צורך בידע טכני להתקנת רשתות. אך כמובן שרצוי ללמוד לעומק את יכולות שיטת התקשורת הזו על מנת לנצלה בצורה הטובה ביותר.

5. אבטחת מידע ובטיחות
רשתות מבוססות "שן כחולה" מאובטחות ביותר משיטה אחת. מחד הקשר הפיזי בין שני מכשירים מאובטח על ידי תהליך הנקרא "זיווג" (Pairing) מעבר לכך כניסה לרשת איננה אוטומטית ומחייבת אישור נוסף על ידי המכשיר אליו מתקשר המבקש. נכון שכעיקרון הדבר מסרבל כביכול את החיבור אך גם מבטיח שאיש לא יוכל לחדור את הרשת ללא אישורו של בעל המחשב המספק שירות זה.

6. שיטות העברת נתונים
בעוד שתקשורת WLAN מתבססת על פרוטוקול TCP-IP בלבד, תקשורת "שן כחולה" בנויה על מנת לתמוך הן במנות (packets) והן בנתונים זורמים (streaming) מה שמאפשר העברת נתוני קול ווידאו בצורה איכותית.

7. הפרעות
תקשורת "שן כחולה" -בניגוד לתקשורת אלחוטית אחרת באותו תדר- מתבססת על שימוש רק במגה הרץ אחד ותבנית קפיצה. דהיינו לכל תקשורת בין שני מכשירי "שן כחולה" תבנית קפיצה (hoppin pattern) והיא עושה שימוש במגה הרץ אחד אך לא באותו אחד אלה מקפצת על סקאלת התדרים לפי תבנית שנקבעה מראש. שיטה זו נועדה למנוע הפרעות בשידור מחד ומאידך יצרה מצב בו קשה עד בלתי אפשרי לצותת לה.
 

מדוע אם כן נזנח האח הקטן ?
 

1. השוק הקיים דורש מספרים ורוחב פס הוא מילת מפתח. ההשלכות של רוחב פס מעולם לא נלקחו בחשבון.
2. מוצרי ה"שן הכחולה" שנכנסו לשוק לא זכו לקידום מכירות מתאים שכן היות ותקשורת זו פותחה במסגרת פתוחה לאיש לא היה אינטרס כלכלי מובהק לקדם אותה.
3. הכיוון אותו הוביל שוק המוצרים הללו פנה יותר לטלפוניה הסלולארית מאשר למחשבים ומהר מאוד הפכה ה"שן הכחולה" לשם נרדף לאזניות אלחוטיות בלבד.

אם כן, יש פיתרון זול יותר ורב השראה לרשות אלחוטיות, אך מה בדבר הפתרונות לטווחים ארוכים במיוחד כמו ה- wi-max?

ובכן מדובר בטכנולוגיה בעייתית שכן אין כל דרך נראית לעיין לאבטח אותה וכמו כן קשה לראות אותה מתפקדת ללא הפרעות שכן היא עדיין בתחום התדרים הציבורי בו פועלים מתאמי רשת מכל הסוגים, מצלמות אלחוטיות ואפילו טלפונים ביתיים אלחוטיים.

שאלה נוספת שנשאלת היא החוקיות של תקשורת אלחוטית בטווחים שכאלו. בטייוואן מייצרים זה שנים טלפונים אלחוטיים בטווחי ענק של עד 80 קילומטר. טלפונים שהיו פוגעים קשות עד מחסלים סופית את תעשיית הטלפון הסלולארי. טווח התקשורת האלחוטית החוקית של טלפונים אלחוטיים מוגבל ל 500 מטר במדינות מסוימות ועד ל- 5 קילומטר במדינות אחרות. תקשורת זו לא מחייבת אנטנות ממסר אך כלכלית היא מאיימת על כמה מהגופים הגדולים והעשירים בתחום. רשתות Wi-Max במלוא הפוטנציאל יאפשרו תקשורת חסרת תשתית זולה עד אפסית. נשמע מבטיח? לא כל כך בטוח שלכולם, ולא מעט אנשים רבי השפעה יעמדו על הרגליים האחוריות על מנת למנוע זאת בכל מיני אמצעים.

תגובות לשורות של עמית

עוד על Blades

בשבוע שעבר כתבנו על ה-Blade servers, אחד הנושאים החמים במחשוב העולמי. השקיפות הגדולה של שרתי ה-blade מזמינה לצמצום המאמץ האנושי הדרוש לניהולם. רמת המורכבות שלהם כה גבוהה, שגם אין ממש ברירה אלה לעבור כל פעם יותר לניהול אוטונומי - עצמי- של המערכת, בכמה שפחות התערבות אדם. אסור שתקלות ב- blades יובילו להפלת שירות מורכב. המערך חייב לתקן את עצמו ללא התערבות מפעיל, אולי באמצעות מערכות גיבוי ייעודיות לכל שירות. היכולות הנדרשות לניהול שרתי blade אינן שונות מאלו הנדרשות לניהול רשת, וכוללות:
-חוסר תלות בסוג או יצרן
-אפשרות של הסרה או הוספה בטוחות של blades
-אפשרות לנטר ולבקר את מצב הפעילות של כל יחידה, של שירות כלשהו העובר דרך מספר יחידות , ושל המערך כולו בכל רגע נתון
קיימת הסכמה כללית על כי חשוב לא לחזור על השגיאה של סקטור הטלקומוניקציה, הקורס תחת העומס של מערכות ניהול בלתי ניתנות להפעלה צולבת. וזה חשוב במיוחד במרכז המידע, בו הערבוב בין יצרנים, מכשירים וטכנולוגיות שונים כבר הפך למסורת.
חובה כי מערכות הניהול יאפשרו החלפה בטוחה של blades מבלי שהשירות ייפול או יפסיק, וגם ניטור של תקלות ביחידות עם התראות למפעיל.
 
החומרה והתוכנה מתפקדות בעולם האמיתי כאשר תקלות ובאגים משפיעים על השירות. מפעיל blade server ירצה לדעת את התוצאות עוד לפני שהשירות יפגע, ולעשות את הנדרש כדי שלא תחול הפסקה. תוכנות ניהול טובות יצטרכו לתת מענה גם לשאלת חיוב השירותים הרצים באמצעות שרתים או, גדילה עקב ריבוי משתמשים או הגדלת נפח השימוש, גיבוי ושחזור מידע, ניהול המדיה לאחסון, הפצת עדכוני תוכנה (כולל אנטי וירוס), סריקת וירוסים, מעקב על רישיונות התוכנה, ועוד.
זה רק טבעי שיצרנים ירצו לנעול את המשתמשים למוצרים הספציפיים שלהם, וכך גם המודל הקיים בעולם הטלקום -למרות שדי נפוץ למצוא רשתות טלקום אחידות מבחינת סוג היצרן. לא כך בשוק מרכזי המידע, בו הנורמה היא הגיוון. ככל שינועו היצרנים לקראת תקינה והפעלה צולבת, כך יהיו לנו חיים קלים יותר בתחום.

לאחרונה נתבקשנו להתקין מערכות BOS על גבי שרתי blade בכדי לכסות מספר צרכים במקביל, האחד הנו לאפשר Tolerance למערכת הגיבוי עצמה, כך שעם נפילת אחד משרתי הגיבוי תמשיך המערכת המקבילה לגבות, בנוסף ניתן לפצל את עומסי הגיבוי בין מספר שרתי blade המגבים את המידע אל Storage מרכזי אחד, לדוגמה אחד מגבה שרתי קבצים והשני מגבה שרתי Exchange. יתרון נוסף הנגזר משימוש כזה במערכת הנו שBOS מאפשרת גיבוי מקבילי ממספר מקורות מידע אל תוך אותו ה Storage ללא כפילות בנפח תוצר הגיבוי - השחזור המלא תמיד עדכני
 

מגנטים

בלחיצה על הכותרת תגיעו למאמר יחסית חדש (דצמבר 2004) בשם:

"Control and characterisation of nanostructure
for improved bonded and hot pressed HDDR NdFeB magnets".

מעניין, ועם תמונות מדהימות.
 

לשוש גור, מאבני דרך יעוץ והשמת כח-אדם ומנהלים
יום הולדת מאוד שמח, וישר כח!

ברכתנו לאיתיאל מעיין בקבלת תפקיד הטכנולוג הראשי בעיריית תל אביב-יפו,

וגם

איחולי הצלחה חמים לשמוליק שטרן בתפקידו החדש מחוץ לכותלי העירייה.

הגבלת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.