* מבצע *
 עד סוף חודש מרץ 2005 - מחיר מיוחד למוצרי BOS לבתי ספר ומכללות!
לפרטים נוספים

CVS - Computer vision syndrome

ברוכים הבאים למהדורה נוספת של הידיעון. התרחקו מעט מהמסך ובדקו עם העיניים שלכם בסדר.
השם בכותרת מתאר תסמונת בדרגות חומרה שונות של העין והראיה, שמתגלה בארצות המערביות בתדירות הולכת וגוברת. כ-90% מ-70 מיליון העובדים בארה"ב שמשתמשים במחשבים במשך יותר מ-3 שעות ביום, סובלים מצורה כלשהי של CVS.
בראשית התפתח הגזע האנושי לציידים ומלקטים. בהתאם, מותאמות האנטומיה והפיזיולוגיה של העין באופן ראשוני לראית למרחקים (98% מכל האנשים נולדים רְחוֹקי רְאִיָּה). מערכות השרירים בעיניים שלנו נמצאים במצב הרפוי ביותר כאשר ממקדים אותם בפריטים רחוקים ובמרחב. בצורה דומה, הגוף שלנו עוצב לתנועה.

שעות ארוכות של ישיבה דוממת מול מחשב אינם מצב טבעי לנו. ההתמדה בכך מובילה למצב המכונה “Computer Fatigue Syndrome”

אחד הסימנים בשתי התסמונות הינו יובש בעיניים. חוקרים יפניים מצאו כי במשתמשי מחשבים קיים שיעור נמוך יותר של עִפְעוּף המוביל ליובש חולף או קצר תווך ברירית העין.
לאורך זמן, יש לשימוש הרב במחשב תוצאות מצטברות כגון החמרת ריחוק הראיה, קיצור ראיה, אַסְטִיגְמָטִיזְם, ליקויי ראיה של מיקוד וקואורדינציה לקויה של העיניים.
לכך מתווספות (CFS) נוקשות וכאבים בצוואר והכתפיים, כאבי ראש ושל מפרק הלסת.
תאורה לקויה, תנוחה לא טובה, וסנוור רק מחמירים את התחושות.
הטיפול המסורתי לבעיות אלו?: משככי כאבים (אספירין, וכו') ושינוי דרגת המשקפיים.

פרט לשינוי ההרגלים, שמטבע עבודתנו לא תמיד אפשרי, קיימים מספר עזרים שיכולים להטיב עם עינינו.
-טיפות עיניים המסייעות לשמור על סיכת הרירית.
-הצבה נכונה של המסך: במרחק 50-60 סנטימטר!, ובזוית האידיאלית של 10 עד 20 מעלות ממרכז המסך לחלקו העליון. השתמש במסך באיכות טובה. עדיפות לרזולוציה גבוהה יותר (יותר פיקסלים). למסכים מונו-כרומיים יש רזולוציה טובה יותר מאלה הצבעוניים, אבל מי בכלל זוכר אותם... עוד פרמטרים רצויים הם נקודות קטנות יותר (פחות מ-28 dot לאינץ') ושיעור גבוה יותר של refresh.
-וודא כי תאורת המסך תואמת את תאורת הסביבה. התאם בהירות לניגודיות.
-שימו לב, יש האומרים שזהו הסוד הגדול: אחת לשעה לבצע מספר תרגילי עיניים ומעט acupressure (שִׁיאָצוּ לעיניים).

לאלה מכם שהגדרתם את ה-BOS שלכם כך שיגבה את תחנת העבודה שלכם אחת לשעה, (אם אתם בכלל מסוגלים להבחן בפעולה השקטה של הגיבוי) זהו הסימן שלכם לפצוח בפינוק קצר לעיניים ומתיחת שרירים הגונה.
 

 אגוד משתמשי PC בישראל
מזמין
להרצאה בנושא:
מקונספט לפתרון, זמינות המידע לדורותיו
על ידי אלדד גלקר, מנכ"ל קבוצת צ'יף.
 
ההרצאה תתקיים ביום ב' ה-21 בפברואר 2005, בשעה 17:30
במועדון מול בית בארבור והבניין של רשות הדואר
דרך ההגנה פינת ירבלום, תל אביב

הכניסה חינם לחברים, ולאורחים במחיר סמלי של 30 ש"ח
אנא הירשמו בטלפון 03-6312727, 
או בדואל erez-o@barak-online.net

ארגונים מכל סדר גודל: מעוניינים בשיפור התקשורת הארגונית? צרו קשר!
 

השורות של עמית
הפעם: כמה מסובך לזייף כרטיס אשראי ולמה?
 

לפני מספר חודשים התנהל מאבק בין המועצה לצרכנות, שטענה כי על הבנקים להחזיר ללקוחות כספים שנגבו בדרכי הונאה באמצעות כרטיסי האשראי שלהם והבנקים שמצידם טענו כי מדובר ברשלנות פושעת של הלקוחות.

האם נחוצה רשלנות על מנת לאפשר הונאה, או שהמנגנון של חברות האשראי (שכולן בבעלות בנקים) מזמין ומאפשר זאת?

כמובן שרשלנות תקל על עבודת הנוכלים, אבל הרשלנות האמתית היא של חברות האשראי, של הבנקים, ושל המערכת השלטונית שאיננה כופה סטנדרטים בסיסיים של אבטחה רק מהחשש שחס וחלילה תפגע הפסיקה כנגד חברות האשראי במה שהם מגדירים כמסחר התקין.
מגוחך ככל שזה ישמע, מיום היווסדן ועד היום לא חל שום שינוי טכני או טכנולוגי בתהליכים המניעים את מערך ההנפקה של כרטיסי האשראי וכתוצאה מכך גם מערך אישור העסקאות נשאר כשהיה.

חברות האשראי משתמשות באלגוריתם מתמטי להנפקת מספר הכרטיס, אלגוריתם זה לא השתנה מיום הנפקתו של הכרטיס הראשון. הבעיה היא שאלגוריתם זה כבר איננו סוד זה מספר שנים (10 שנים לפחות) ועל רשת האינטרנט ניתן למצוא יישומים להנפקת מספרי כרטיסי אשראי בלחיצת כפתור. חלק מיישומים אלו מתהדרים בכינוי "מאמת" (Validator) מספרי כרטיסי אשראי, היינו בודק את נכונות המספר ביחס לאלגוריתם. אך יישומים אלו מסוגלים לבצע את הפעולה ההפוכה, והיא הנפקת מספר כרטיס אשראי אקראי על בסיס אותו אלגוריתם.

היות וחברות כרטיסי האשראי מתבססות על זכיינים וכל זכיין רואה בבסיס הלקוחות שלו כלי מסחרי ורכושו הפרטי, הן אינן מאפשרות לזכייניות אחרות גישה לצורך אימות בעל הכרטיס. כך בגלל אינטרס כלכלי מובהק אין לזכיין זה או אחר שום יכולת מעשית לבדוק את נכונות כרטיס האשראי אותו הוא סולק, אלא לוודא אך ורק שהלקוח איננו נמצא ברשימה השחורה. דהיינו אימות שלילי.

כאן נכנסים הגנראטורים המנפקים מספרי כרטיסים לפעולה: על האינטרנט יש עשרות ואולי מאות תכנות לזיוף מספרי אשראי שכל ילד יוכל להריץ. הרצת התכנה תספק מספר כרטיס אקראי העונה לדרישות האלגוריתם. מספר זה יכול להיות:
1. מספר קיים, היינו בבעלות מישהו - במקרה זה, יתכחש בעל הכרטיס לעסקה ובצדק וכל העול הכספי ייפול על בית העסק.
2. הכרטיס קיים ובבעלות מישהו אך נמצא ברשימה שחורה - מה שיגרום לביטול העסקה ושום נזק לא נגרם.
הכרטיס לא שייך לאיש ולכן גם לא יופיע ברשימה שחורה ובגלל איסור הגישה לבסיסי הנתונים של זכיינים אחרים אין שום דרך לוודא קיומו אלא אך ורק את נכונות האלגוריתם שכמובן יוכח כנכון (כל תוקף שלא יינתן יענה על הדרישות) - במצב זה חברת האשראי תינזק, אך אל לנו לרחם עליה שהרי היא מבוטחת וביטוח זה משולם הן מעמלות בתי העסק והן מעמלות בעלי הכרטיסים.

אין ספק שמדובר ברשלנות וגם אין כל ספק שניתן לשנות את המצב. איך? פשוט להכריח את חברות האשראי לאפשר גישה אחת לבסיסי הנתונים של השנייה על מנת לאפשר שאילתה לזיהוי שם בעל הכרטיס. זיהוי בעל הכרטיס מהווה סוגיה בסיסית ועקרונית בכל התהליך, והיה ואפשר יהיה לזהות ולאמת את שם בעל הכרטיס מובטחת לנו ירידה של 95% במספר הונאות כרטיסי האשראי.

כעיקרון אמורות חברות האשראי לרצות בכך, שכן הן הקרבן העיקרי להונאות אלו, אך בפועל הן מכוסות מחד ע"י ביטוחים למיניהם ומאידך, בתמיכת המדינה ומערכת בתי המשפט. לכן עיקר העומס נוחת על בתי העסק בטענה המגוחכת, כי לבית העסק יש יותר כלים לאמת את שם הלקוח.

מעבר לכך חברות האשראי מכוסות היטב ע"י חוזה אחיד, שאושר ע"י בית הדין לחוזים אחידים, ולמרות שמדובר בחוזה מפלה בעליל, הגובל בהונאה, איש בתוך המערכת המשפטית והפוליטית לא יעז לשנות את המצב הנ"ל, מחשש פגיעה בתהליכים פיננסיים במערכת כל כך גדולה ובינלאומית.

ברור לכולם שחברות האשראי אינן יכולות לשנות את האלגוריתם בו הן תלויות כל כך, אבל הן בוודאי יכולות לשנת את מבנה הבדיקה. מספר כרטיס אשראי מכיל את האלמנטים הבאים:
1. סוג הכרטיס
2. הבנק המנפק
3. הסניף ומספר החשבון
כל הללו בהכרח יובילו לבעל הכרטיס, ששמו מתנוסס על חשבון הבנק. אך לצורך כך יש לחייב את חברות האשראי לאפשר שאילתה שתאשר אפילו בקירוב (הן גם טוענות שהחשש משגיאות כתיב מונע גם הוא בדיקה רלוונטית) את שם בעל הכרטיס. מדובר בתהליך בסיסי בבסיסי נתונים. והיה ותחויבנה חברות האשראי לבצע בדיקה זו, יחסך כאב הראש מבתי המשפט, שפסקי הדין שלהם בנושא מביכים ומצביעים על חוסר ידע בסיסי ואמונה עיוורת בבנקים וחברות האשראי.

עוד על הנושא כולל לינקים לאתרים ותכנות רלוונטיות באתר: www.pcvidmag.com

תגובות לשורות של עמית

גישה ישירה
למתחילים

בפתיחת ספר, למשל, יש גישה ישירה לכל עמוד. דפדפו חופשי ותגיעו כל פסקה או מילה שחיפשתם על פי האינדקס, או באקראי. גם בתקליטור DVD אפשר לקפוץ מסצנה לסצנה של סרט. ואילו בקלטת (שמע או וידאו) או בסרטים על פילם, לא ניתן- יש לגלגל את הסרט קדימה או אחורה עד שמגיעים לנקודה הנכספת.
כל מדיה לאכסון מידע בה ניתן לגשת למידע בגישה הישירה היא בעלת Random access, כגון דיסקים קשיחים, זיכרון במצב מוצק, או מדיה אופטית. מאידך, גישה בשיטת הקלטת נקראת Sequential access. יתכן כי בשתי השיטות זמן הכתיבה למדיה דומה. לא כך בנושא הקריאה. ככל שגדלה קיבולת המדיה, נעשה משמעותי יותר ההפרש בין שתי הגישות לגבי הזמן הדרוש לאיתור פיסת מידע.

בעל אולפן הקלטות שטח טענותיו כי אמנם כל הגיבויים שלו נמצאים על מדיה בעל random access, אך איתור התקליטור הנכון, מהתאריך הנכון, דורש ממנו השקעה רבה במאמצי התיוק ובשליפה. ("הדבר הרנדומאלי היחידי הוא באמת למצוא מה שחיפשתי!")
 

ואנחנו משיבים: BOS

CHIEF, because backup is not enough

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.