הודעה למעוניינים

התפנה מספר מוגבל של מקומות לסמינר בנושא זמינות ושרידות מערכות דואר אלקטרוני, שיתקיים ב-29 לנובמבר. ללא תשלום. לפרטים והזמנה

החבר ברקוביץ'
 

יש סיפור שהסתובב באי-מיילים לפני מספר שבועות (תודה לקוראים מניר צבי), וכך היה: "אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש; פתאום הוא מבחין בציפור קטנה מולו. הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה... הוא מביט בציפור הקטנה... הציפור הקטנה מביטה בו, אך ללא הועיל...בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה. האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה. רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה אל ביתו, קונה לה כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים וחתיכת לחם, בתקווה שהציפור תתאושש. למחרת, הציפור הקטנה אכן מתעוררת... אך מוצאת את עצמה כלואה בכלוב. היא תופסת את ראשה בין כנפיה ואומרת לעצמה: "לעזאזל ! אני בפנים!! כנראה הרגתי את האופנוען...!"
חשבתי לספר את הסיפור לחבר ברקוביץ', אחראי תחום בחברה בינלאומית גדולה שגם שולחת ידה בתחום הגיבוי. לפני ההרצאה שלו, לא נשאר זמן. בזמן ההרצאה שלו, זה לא היה במקום. אז השארתי את זה לסיגריה של אחרי. אלה שאז התגלגלנו לשיחה מאלפת בהשוואת מוצר הגיבוי של חברתו למוצרי השחזור של חברתנו. זו הייתה שיחה טכנולוגית עניינית, כנה וחברית (מאז אני מכנה אותו "החבר ברקוביץ'). ממש תענוג. הוא בן שיחה ערני, בעל ידע וניסיון רבים, ומבטו התכול מתרוצץ בין מאזיניו בצורה כובשת, מעל למשקפיים.
כנותו כה נוגעת, שמי ששומע אותו מתחיל לרחם עליו. לא קל להיות חלק מתאגיד ענק. הסמכויות לפעמים מעורפלות, הדרישות מהשטח נתקעות במעברים ללא מוצא, בעיות הלקוחות מטופלות ברמת שינוי המוצרים רק כאשר הלקוח גלובאלי ובעל השפעה רבה, ואם בכלל, אז רק בסוף תהליך של הבשלה. עובדים נמרצים כמוהו, שאיכפת להם גם מהנוחות והייחודיות של כל לקוח, מתעייפים בסופו של דבר (אנחה ארוכה).
וויתרתי לו על הסיפור. הציפור שלנו לא רוצה להרוג אף אחד. למרות זאת, בנושאים של פשטות ההפעלה, מהירות השחזור, מחיר, ויכולות הגיבוי/שחזור מידע מדואר אלקטרוני תוך כדי עבודה, בקלות הוציאה להם עין...
 

פתרון ענק למשרד קטן
 

ביום הראשון של גשם חזק השנה, החשיך מוקדם. במשרד היפה באזור השרון חיכו אנשים נחמדים מאוד עם מזל שכזה שלא מגיע להם. שבועיים לפני כן נפרץ משרדם ונגנבו המחשבים. רק שרד מחשב נייד שהיה איתם "על הגוף". פגשנו גם את איש המחשבים שלהם, בחור יצירתי מאוד, שבמהלך הזמן ששירת אותם ניסה לפתור את בעיות הגיבוי והתקשורת של המשרד באמצעות כתיבת קובצי batch. להסיר את הכובע בפניו!
תמיד גרסנו כי חשוב שהמחשוב יהיה "שקוף למשתמש", כפי שמנגנון הזנת הדיו בעט הכדורי, ומנגנון סיבוב צירי דלת ארון התיקים ממש לא מעניינים אותנו לצרכי כתיבת מכתב, תיוקו ושליפתו מתיוק בעת הצורך. חשוב שעובדי המשרד ינצלו את זמנם וכוחם בעיסוק מועיל ורווחי בכישוריהם המקצועי. לא אחת נודע לנו מהתקשורת ומלקוחות המגיעים להצלה, על גניבת מערכות מחשב ממוסדות גדולים, מאובטחים פיזית ולוגית. במשרד קטן, בדיוק כמו בחברה רב לאומית, התכנון של מסלולי המידע וארכיטקטורת רשת השרידות הם השלבים הקריטיים ביישום מדיניות הזמינות, האבטחה, והשרידות.
הפתרון נמצא - כרגיל - בסגירת האורווה אחרי שהסוסים ברחו עם מנעול בריח, חגורה ושלייקעס יחד.
במשרד הותקנו שתי מערכות BOS המגבות את המידע מכל מחשבי המשרד אל שני התקנים ניידים נפרדים, בנוסף הותקנו מערכות לגיבוי מידע מה Outlook בכל מחשב אל ספריה מיוחדת על גבי המחשב עצמו וגיבוי ברמה שנייה אל שרתי ה BOS הנפרדים.
בנוסף הוגדרה שגרה מיוחדת במחשב מרוחק הנמצא מחוץ למשרד שתבצע סנכרון נתונים להתקן הנייד מייד עם חיבורו למחשב אל אזור מיוחד במחשב המרוחק ולאחר מכן תעתיק את הנתונים אל אזור בדיקת תקינות נתונים ועבודה עם הקבצים באמצעות מספר אפליקציות.
אולי קצת הגזמנו בפרנויה הפעם, אבל כך כולנו ישנים הרבה יותר טוב.
 

זמינות מידע והמפעל הדיגיטאלי

 "העולם מתקדם, ואיתו הטכנולוגיה. אם חשבנו פעם שאינטרנט מהיר זה מודם של 28,800 - היום אנחנו יודעים שעם פחות מ-T1 לא נצליח לשרוד. אם חשבנו פעם שמקרר זו קופסת עץ עם קוביות קרח - היום זה בטוח - המקררים של מחר יתחברו לסופרמרקט דרך האינטרנט, ויזמינו לנו מוצרים באמצעות XML" - (מתוך האתר thenet.co.il)

נכון, העולם מתקדם אבל לא רק בטיב הכלים אליהם יש לנו גישה (כל פעם יותר נוחה וזולה), אלא גם בסדר שאנו מנחילים בעבודתנו. כדי לעשות שימוש יעיל בכלים המתקדמים, גם סביבת העבודה וגם מנטאליות העובדים חייבות להיכנס לתלם של מחשבה תחילה, שאיפה לדיוק, ומשמעת שאין לחרוג ממנה. שימו לב שהמשפט האחרון מתאר את רוב המדינות המתקדמות בעולם, לא רק בהווה, אלא גם במהלך ההיסטוריה.

מידע זמין

מאחורי ה- CAD (עיצוב בעזרת מחשב), ה-CAE (הנדסה מבוססת מחשב) וה-CAM (ניהול באמצעות מחשב) קיימת מסגרת שנועדה להקל על תהליך ייצוב ושיפור מתמיד, והיא נקראת Product Lifecycle Management -PLM. זוהי גישה עסקית אסטרטגית המיישמת קבוצת פתרונות עסקיים התומכים ביצירה משותפת, ניהול, הפצה ושימוש במידע על המוצר, תומכים בעסק המורחב (לקוחות, שותפי עיצוב ואספקה, ועוד), ומשלבים תהליכים, אנשים, מערכות עסקיות ומידע..
PLM היא לא חלק מטכנולוגיה, אלה גישה עסקית לפתרון בעיית הניהול של ערכת מידע שלמה על מוצר - יצירת המידע, ניהול המידע במהלך חיי המוצר, והפצה ושימוש במידע זה לאורך חיי המוצר. התהליכים בו, חשובים כמו או אף יותר מהמידע עצמו.
לכן, שלושת חוקי היסוד ב-PLM הם:

• המידע חייב להיות אוניברסאלי, בטוח, ושהגישה אליו והשימוש בו יהיו מנוהלים היטב.

• יש לשמור על שלמות הקשר בין הגדרת המוצר והמידע הקשור לו לאורך חיי המוצר או המפעל.

• יש לנהל את ולשמור על התהליכים העסקיים המשמשים ליצירה, ניהול, הפצה, שיתוף ושימוש במידע.

PLM כולל ניהול של כל המידע הקשור למוצר החל מדרישות, עיצוב, ייצור והפצה. מידע זה מתחיל בדרישות שיווק, ספציפיקציות, נתוני בדיקה, ועד למידע של ההגדרות בשטח. כלומר,ה- PLM מקשר בין מידע המגיע ממקורות וכלים שונים לקונפיגורציית המוצר הסופי.
עוד תחום המתעורר לחיים יחד עם PLM הוא ה-PDM, Product Data Management, הניהול והמיון של כל המידע הקשור לתכנון, לעיצוב ולספציפיקציות של מוצר מהונדס, וגם ניהול השינויים שהמידע עובר. (להבדיל ממושג מקביל שגם הוא נושא את ראשי התיבות PDM : ניהול פיתוח המוצר - Product development management).
אם ברוב התעשיות ה- PDM מנהל את המידע הקשור להגדרת המוצר והתהליכים הקשורים לאורך מחזור חיי המוצר, אז בעיקר בתעשיית התהליכים המטרה היא לנהל את המידע להגדרת המפעל והתהליכים הקשורים לו במהלך מחזור חיי המפעל.

מהיבט הנחלת טכנולוגיות PDM ניתן להבחין בארבע שלבים:

1. חברות הנמצאות בשלב המסורתי לעתים רחוקות (פחות מ-15%) מחליפות מידע באמצעים דיגיטאליים עם לקוחות או שותפים בשרשרת האספקה, הן מנהלות שרטוטים הנדסיים באופן ידני, על מדיה מסורתי, אין להן גישה ברורה או מוסכמת ל-PDM, והן אינן מבינות כי מידע שמגדיר את המוצר הוא משאב עסקי בעל ערך. יתכן וחברות במצב זה מתכננות מערכת PDM. ברוב המקרים הן לא הגדירו את המידע הדרוש לפיתוח מוצר, לא מודעות מראש לזרימת פיתוח המוצר, מקיימות ניהול שינויים באופן ידני, יש להן מסדי נתונים מבודדים בכל מחלקה, אין להן ניהול קונפיגורציות, ולא הטמיעו PDM למערכות מחשב אחרות..

2. חברות בשלב של התעוררות משתמשות במספר דרכים ב--PDM לפעילויות ספציפיות. יש להן מספר מועט של משתמשי PDM, והעברה מוגבלת של מידע בדרך אלקטרונית בין מספר מחלקות. לרובן יש מערך ניהול קונפיגורציות בלתי יעיל, ואינטגרציה בסיסית בין PDM ו- CAD, למרות שעדיין נדרש במידת מה סיוע ידני .

3. בשלב ההסתגלות רואים בארגונים החלפת מידע של בין 40-75% באמצעים דיגיטאליים עם לקוחות ושותפים בשרשרת האספקה, וגם שמירה אלקטרונית רבת פונקציות המשרתת מספר מטרות. הם מבינים את ערך המידע להגדרת המוצר, והספיקו כבר למנות ולדרג את המסמכים, המידע והנתונים הנדרשים לפיתוח המוצר. יש להם גישה מוגדרת היטב, לרוחב הארגון, של PDM, וכבר הגדירו חלקים של תהליך פיתוח המוצר. כמו כן, יש בהם זרימת עבודה אוטומטית לפעילויות כגון בקרת גימור ושחרור, וניהול שינויים. באופן טיפוסי יש לארגונים בשלב זה מספר יישומי PDM בשימוש - וכמה מתוכם גם מוטמעים. כמו כן נמנים בהם משתמשים רבים של PDM בהנדסה, מחקר ופיתוח, ופיתוח מוצר. בין מחלקות יש שיתוף של מידע הנדסי באופן אלקטרוני, וקיימת הטמעה בסיסית בין PDM ומספר מערכים הקשורים לו, כגון CAD ו- MRP/ERP, למרות שעדיין נדרשת התערבות ידנית מסוימת

4. בשלב בו ארגון הופך למוביל, יש לו כבר תהליכי PDM מוטמעים במלואם, כגון ניהול מידע ומסמכים, ניהול שחרור, בקרת שינוי, ניהול זרימת העבודה, ניהול רכיבים, ניהול קונפיגורציות, וניהול פרויקטים. הוא משתמש במרב הפונקציונאליות; במערכי ה- PDM שלו, ויש לו משתמשים רבים בתוך ומחוץ למחלקות ההנדסה, המחקר והפיתוח, ופיתוח המוצר. ההעברה האלקטרונית בין כל המחלקות כבר קיימת, עם אינטגרציה אוטומטית ומלאה בין ה-PDM ומערכות המחשב הקשורות לו.

זמינות המידע

ככל שגובר התחכום ביצירה, פיתוח, שינוי, איסוף, והעברת המידע - מידני לדיגיטאלי - גוברת המודעות לערוך מידע זה. באופן פרדוקסאלי, לא כל אחד מבין את הצורך להגן על המידע בהשקעת מאמצים באופן ישיר לתפיסת הערך שלו. מפעלים מבטחים את הקניין הרוחני שלהם, את חומרי הגלם, את המוצרים בתהליך ואת התוצרת עד להגעתה ליעד. הציוד האלקטרוני המכיל והמוביל את המידע מבוטח גם הוא, ובמקרה הטוב של מפעל מתקדם מערכות המידע כוללות מנגנון להתאוששות מאסון שהוא ביטוח המידע למקרה של אובדן כולל.
הימצאותו של גורם, אדם, חפץ, שירות או פיסת מידע בזמן ובמקום בו הם נחוצים, היא המצב הרצוי שאנו מכנים זמינות. אם משאבינו אינם זמינים בזמן ובמקום שהם נחוצים, אין זה חשוב אם הם קיימים בכלל. כאשר מנהל נאלץ לעצור תהליך פיתוח או ייצור מפני שמערכות המידע לא סיפקו את הנדרש בו ברגע, יש לכך מחיר. את המחיר הזה עלינו לבטח. עד כה לא השכילו חברות הביטוח ליצור עבור לקוחותיהם פוליסה למקרה של אי זמינות מידע, או למקרים התכופים של אובדן זמן וכסף בשל אי זמינות מידע. האחריות מוטלת עלינו, שתפקידנו לנהל את המידע, ולנתב אותו למשתמש הזקוק לו בזמן ובמקום המתאים.
הביטוח שלנו הוא פתרון של redundancy -כפילות יחידות המידע לעת מחסור בעותק המקור. פתרונות אלה ממשפחת ה-high availability משלבים מערכות חומרה מסובכות, בעלויות אסטרונומיות, כגון אלה בשימוש במערכות שירות לקוחות מכוונים בבנקים. אבל -ובסביבת מפעל מסורתי לא בושה לחשוב על כך- גם ארונית עם תיקים ודפי נייר, אם הם מסודרים היטב וקל ומהיר למצוא בה מסמך, מהווה פתרון מסוים של redundancy.
הבעיה מסתבכת כאשר אנו מדברים על מסמכים בתהליך, כאלה שעדיין לא הדפסנו כדי לתייק בארונית, או כאשר המפעל שלנו גדול ומפוזר על פני אתרים רבים...ועוד מיני מצבים שהרשת האלקטרונית פותרת באלגנטיות, ככל שאנו מתקדמים בשלבי יישום ה-PDM.
 

יש לנו פתרון לבטח את המידע, והוא אינו פתרון גיבוי. צרו קשר
 

 דיסק-גורמה 
 

נהוג להסביר כי הדיסק הקשיח בנוי כמו פטפון מתוחכם. בקצה כל זרוע, הראש האחראי לכתיבה וקריאה של המידע טס מעל פלטות מסתובבות במהירות שבין 5,400 ל-15,000 סיבובים לדקה. פגמים קטנים יכולים לפגוע באיכות האינטראקציה שבין הראש למשטח. עליות בחום שמקורה במנועים המספקים מהירות סיבוב גבוהה מוסיפות למורכבות של עיצוב הראש והדיסק, ומשפיעות על הביצועים המכאניים. בכדי לצמצם את פגמי השטח, חייבים לייצר ולשמור על הדיסקים בסביבה נקייה ביותר. קומץ פגמים בקוטר שברירי המיקרון יכול לגרום לכשל המערכת. המתחמים הזעירים בהם ממקמים כל ביט של מידע מגנטי, תחומים בדייקנות. הסבילות של הדיסקים והראשים הכותבים מאוד תובענית, ויחסי הגומלין בין מרכיבים אלו הם אחד ההיבטים הקריטיים בעיצוב וייצור של דיסקים קשיחים.
שלושת הגורמים העיקריים המשפיעים על צפיפות האחסון אליה ניתן להגיע על גבי שטח הדיסק, הם:

1. גובה הדְּאִייָּה, המרחק האמין המזערי עליו יכול  הראש לשמור בעת שהוא עובר על פני השטח המגנטי. ככל שהגובה קטן, הראש יכול לאתר טוב יותר כל שינוי בדרך בה המידע נקרא. תהליכי פוליש והחלקה מסוגים שונים  יוצרים משטח דיסק אחיד, שהוא חלק ברמה אטומית. תכונה זו מאפשרת לראש לדאות מעל שטח הפלאטות בגבהים של 0.45 ל- 0.7 מיקרו אינצ'ים, או כאחד חלקי ששת אלפים מקוטר שיער אדם.

2. Coercivity הוא כוח השדה המגנטי הדרוש כדי לשנות את פולאריות של ביט אחד של מידע על גבי המשטח המגנטי של הדיסק כאשר כותבים עליו. יצרן שמגביר את ה- coercivity של הדיסק, גם משפר את יכולתו לאגור ביטים צפופים יותר, וכתוצאה מכך להגדיל את כמות המידע שניתן לשמור על אותו שטח של שכבה דקה.

3. יחס אות לרעש הוא יכולת האבחון של הראש הקורא/כותב בין אות  לבין רעש הרקע של המדיה. היחס נקבע על ידי בחירת החומרים המגנטיים וטכניקת הנחתם על גבי שטח הדיסק.

יצרני דיסקים מייצרים מגוון גבהי דאייה, עוצמות כוח השדות, עוביים של דיסקים וחומרי גימור, גם לאורך הזמן בו כביכול נמשך קו יצור מסוים.
 

ראיון עם קורא

נפגשנו ליד המים החמים בכנס, והוא פנה אלי מעבר לכתפו: "אני מכיר אותך. אתה מצ'יף"..
"אני קורא את השבועון שלכם. איפה הסוכרזית?" זה היה רעיון שלו שאראיין אותו, מפני שהוא ותיק מאוד בענף, כבר ראה כל מה שהיה, ומנבא כל מה שיהיה. חבל לא לשתף אתכם בדעותיו.
-לציין את שמך בכתבה?
לא צריך. אני אדע שזה אני. אבל יש לי כמה המלצות בשבילכם. נתחיל ברעיון בכלל. רגע. הלו גבר, איפה אתה? (דבריו הופנו לזה שהנחית על גבו צ'פחה שכמעט שפכה לו את הקפה). תדע שאני הייתי כאן עוד לפני ההתחלה. אני מכיר אתכם מאז הייתם בחיתולים וחילקתם פלופים עם אנטי-וירוס חינם.
-אם כך, אז אתה מבין לקוחות הצלת הנתונים הותיקים. אתה עובד עדיין באותה חברה?
מה פתאום. החלפתי פעמיים. פעם מיוזמתי ופעם מיוזמתם. וכמוני רבים. זה שלנו הוא שוק בלתי יציב. לא כמו בחברת החשמל, שיוצאים משם רק לפנסיה או בתוך ארון...חשמל!. אתם הייתם צריכים למכור פרסומות בעיתון. ככה עושים כולם.
-אבל, זה העניין... ככה עושים כולם! מה עוד?
מעצבן אותי שלפעמים אתם מדלגים על שבועות. אם עושים משהו, אז עושים אותו כל שבוע פק"ל. אתם גם עושים שגיאות כתיב ועריכה. זה לא מפריע לי, אני ממילא דיסלקטי.
-ואתה קורא את הידיעון כל שבוע?
לפעמים אני עסוק, או אין לי כוח, אז אני בכלל לא פותח אותו. אבל לפחות יודע שזה הגיע!
-אתה קורא בבית או בעבודה?
תלוי מתי יש לי זמן. בדרך כלל מוקדם בבוקר או מאוחר בערב. באמצע היום אין לי זמן לשטויות.
-תודה. אתה גם מספר לחברים על הידיעון?
כשיש משהו מעניין או בדיחה טובה. אגב, לפני שבועיים הייתה אצלכם בדיחה יותר ישנה מהמחשב של יחידת המילואים שלי. אה, ושלחתי לכם פעם משהו, ולא פרסמתם.
-סליחה. ומה לגבי התוכן?
התוכן בסדר, חוץ מן האנגלית. אני לא אוהב כתבות באנגלית, ובכלל לא נכנס ללינקים שאתם נותנים לעיתונים זרים. ועוד, יכולתם לחסוך ממני בכלל את הצורך לקרוא את הכתבות השלמות, ויכולתם לשים בגיליון רק מספר שורות הקדמה. כך, אם הנושא יעניין אותי, אפתח ואקרא את השאר.
-מה אתה אוהב בידיעון?
כתבות על בעיות שיש לי אישית. לפעמים זה מתאר בדיוק משהו שעובר עלי, או שאני שובר על זה את הראש כבר הרבה זמן.
-בידיעון חדשות על התפתחות מוצרי BOS. האם ניסית אותם?
אני עובד עם הגרסה הביתית אצלי בבית, ומגבה את הדברים החשובים למחשב של אשתי.
-את המחשב שלה אתה גם מגבה?
אין אצלה דברים חשובים.
-ומה בעבודה?
בעבודה יש לנו טייפ עם קלטות... (כאן שטף הסברים טכניים שהרעש סביבנו מנע ממני להבין עד הסוף). בקיצור, עדיין לא נמצא תקציב ל-BOS. חבל, כי יש לי תמיד בעיות עם Outlook
-עכשיו סוף שנה. בד"כ אפשר לנצל שאריות של תקציבים. מה דעתך?
קח כרטיס. שלח לי הצעת מחיר ל-500 גיגה, בפיתה, בלאפה ובצלחת. ואל תדלגו לי יותר על השבועות... עוד קפה?... עלי !
 

ברכות לבביות לקרן בר און מסימנטק ישראל,
בהגדלת המשפחה!

Feliz Cumpleaños para Aida Goldenberg de Lipschitz

עד 120 כ-20!

יום הולדת שמח לעו"ד אבל (אבליטו) ליפשיץ

ישר כוח!