"It doesn't mean you shouldn't take a risk,

 just understand the risk you are taking,"

Scott Morrison, US director of life sciences, Ernst & Young, San Francisco.

לא נורא

אתם מקבלים מדי שבוע בדואל לינק לדף האינטרנט של ידיעון זה. הלינק מופעל באופן אוטומטי.
במערכות מחשב בהן הפעלה זו איטית, אתם רואים למשך כמה שניות את המסר עצמו,
ורק אז את דף האינטרנט.

אם המחשב שלכם מהיר ונדמה לכם ש"פספסתם" משהו, דעו שמה ש"ברח לכם" היה רק הפרומו לתוכן הידיעון. לא נורא.
 

קיבוץ קיבץ קבצים מכווצים

אומרים על נשים, שהן מחפשות תמיד נעליים שתראינה קטנות ועדינות מבחוץ, ותהינה גדולות ונוחות מבפנים. אם בענייני קיבולת נדון, מי לא נסע פעם לחו"ל עם מזוודה מסודרת של בגדים מקופלים היטב, והיה צריך אחר כך לנסות תרגילים הרואיים (כולל ישיבה על המכסה) כדי לסגור אותה בכוח לפני הטיסה חזרה ? לא כך עם קבצים. נהפוך הוא.
כפי שידוע לכולם, ניתן לכווץ מידע דיגיטאלי על ידי קידוד תבניות בינאריות של "אפסים" ו"אחדים" באמצעות אלגוריתמים שונים. כמה שיותר תבניות ברות זיהוי יהיה בקובץ, יותר ניתן יהיה לכווץ את המידע. הבסיס של הכיווץ הוא 'וויתור' על מידע שחוזר על עצמו. בדרך כלל אפשר לכווץ טקסטים לכ- 40% מגודלם המקורי. קבצים גראפים, בין -20% ל- 90%.
קיימות דרכי כיווץ המתאימות יותר לסוג זה או אחר של מידע. בד"כ אנו מכווצים תמונות לתקנים של - JPEG, TIFF, ו- GIF, אודיו ווידאו ל- MPEG, מידע ממערכות מבוססות DOS ל- ZIP ו- PKZIP. מידע ממקינטוש ב-stuffit, ויוניקס עם gzip.
בחלק מתקנים אלו, ומטבע השיטות, יש מידע שהולך לאיבוד ושלא ניתן לקבל בחזרה בהרחבה מחדש של הקובץ.
את הקבצים המכווצים ניתן לקבץ (נסו להגיד את זה מהר 5 פעמים...) בספריות באמצעות תוכנות כמו TAT או ZIP. הכיווץ חוסך מקום אחסון ומאפשר העברת המידע מהר יותר.
ההרחבה או decompression אמורה להפוך את התהליך ולהחזיר את המידע לצורתו המקורית. אבל, מה קורה עם המידע שלנו?
האם באמת כדאי לעוות את הקבצים כדאי לחסוך מקום על גבי הדיסק ?
המידע מצטבר יום יום במערכות, כמו הבגדים בבוידם. כיווץ הנתונים יוכל הרי לדחות את המועד להגדיל את נפח האחסון, ונחסוך בהוצאות בינתיים...
אלה מה, תמיד התקלות מתגלות בדיוק בזמן הלא נכון. ולמקרה של תקלה, יש לנו גיבוי. אם היינו טובים, לא שככנו להתפלל כל בוקר, ובדקנו מדי פעם את הגיבויים כמו שצריך, אולי יהיה לנו מזל ונתאושש בקלות.
חברה שלי אומרת שהצרות באות בצרורות. באחוז ניכר מהמקרים, לקוחות המביאים מערכות שקרסו למעבדה להצלת נתונים, באים עם הגיבויים שלהם ביד השנייה. גם המדיה שעליה הגיבוי, ברת תמותה. היות ומפעילים אותה כמו שאר המערכות - הגיוני שהיא תסבול מאותן מחלות כמוהן.
מידע שנשמר מכווץ או מוצפן, או שעבר כל שינוי אחר, דורש השקעת זמן ומאמץ נוספים בשחזור. בהתאם, עלויות השחזור עולות!

מי ששמע אי פעם ההרצאה "הביצים כמשל" (א. גלקר, 2002) יכול להבין כי כל יחידת מידע (קובץ, ספרייה) שאנו מייצרים, הינו כביצה: פרי של מאמץ, דבר שלם, יצירה מונוליתית בעלת קואורדינאטות מסוימות, תוכן פגיע, וערך (כלכלי או אחר).
הביצה נושאת את הקוד הגנטי של העוף. מביצה מופרית אחת אפשר לכאורה לצור מחדש ייצור זהה לזה שהטיל אותה. אם נשבור, נבשל, נטגן או נקציף אותה, השכפול לא יוכל להתקיים. קובץ שכווץ או הוצפן אינו בדיוק אותו קובץ. קוד בינארי זה לא חלבון, והדוגמא הקיצונית של הביצית, כמובן מוגזמת. אבל היא תשמש לתזכורת כי עלינו לבקש מתוכנת הגיבוי: DON'T MESS WITH MY DATA, או בעברית -'אל תבלבלו את הביצים'-כמו שנוהג לומר שימקע (רכז מקביל בחדר המחשב ובלול הקיבוץ).
אצל יצרן תוכנת גיבוי אחת נכתב: "מאחר שבמהלך הגיבוי התוכנה מכווצת את המידע, בפועל ניתן לגבות כמות מידע גדולה יותר". בלי לשבור ביצים אי אפשר לעשות חביתות. בסוגיית הגיבוי נדרשת פשרה. או שמקריבים קצת יותר בנפח האחסון, או שמקריבים קצת מהסיכוי להתאושש כמו שצריך בעת הצורך.

אם תהיתם, BOS אינה מכווצת את המידע.

ניקוי ראש

רגע לפני שבאים לנקות לנו את המשרד ומאיימים עם הסמרטוט הצהוב המפורסם על כל מה שמפוזר על השולחן, כדאי לקבוע גבולות ולהגיע להסכם פשרה: במחשב ותוספותיו נוגעים רק אנחנו!
לא עם הסמרטוט של המטבח. עם מה כן? להלן.

גז בלחץ. ספריי המכיל גז יבש ומסונן. שימושי להסרת אבק ושאריות מיקרוסקופיות ממחשבים ורכיבים. מכבד את שכבת האוזון. קיימים סוגים שונים וביניהם מוצרים בלתי דליקים, שכמובן עדיפים.

אוויר בלחץ. ידידותי לסביבה, מסיר אבק, מוך ולכלוך, ואינו מכיל שמן או חומרים כימיים.

קצף מיוחד לרכיבים אלקטרונים. קיימות תערובות אנטי-סטטיות עם ניחוח מרענן ובלתי שורטות, להסרת טביעות אצבע, אבק וכתמי דיו ממכשור אלקטרוני. רצוי לבחור חומר שאינו מכיל פריאון

Contact Cleaner. משווק תחת שמות שונים, הינו חומר רב שימושי שמתייבש במהירות ואינו משאיר שאריות. אינו מוליך ומסיר בקלות אבק, שמן וגריז ממתכות, פלסטיק וגומי. אינו מכיל פריאון, ולא יפגע בפלסטיק. יש סוגים שאינם דליקים, ולאחר ווידוא - ניתן להשתמש באלו גם אם המכשור דולק.

מרענן גומי. מנקה ומחדש את גלגלי הגומי במדפסות לייזר דיו וטונר יבשים. רצוי לבחור באלה שאינם מכילים פריאון.

מנקה דיו ודבק. זהו ספריי מיוחד החודר במהירות ומסיר בבטחה דיו ודבקים כמעט מכל משטח. אינו מכיל פריאון ומשמש לניקוי מחשבים, מקלדות ומוניטורים.

ממיס שומנים. חומר ניקוי מרוכז ללכלוך קשה במיוחד. חשוב שיהיה בלתי דליק ושיעשה את פעולת הניקוי והשטיפה באחת, בלי להשאיר שאריות. זהירות! לא מדובר כאן בכלל בחומרים הנמכרים לשימוש במטבח.

Freeze Spray. מוריד בהרבה את הטמפרטורה של הרכיבים. מועיל בבדיקת תקלות חוזרות ומגן על הרכיבים בזמן ריתוך. אנטי סטטי, מתאדה מהר ואינו משאיר שאריות. מגיע עם קשית מכוונת, כדי לדייק בהתזה.

ערכה לשיפוץ CD ו-DVD. מכילה חומר לכיסוי שריטות קלות עד בינוניות, וגם מנקה אבק וטביעות אצבע משטח הפנים של הדיסקים האופטיים. לא להגזים עם הכמות ששופכים!
יש ערכה אחת הכוללת קופסה עגולה בו מכניסים את ה-CDs, מרססים אותם עם תמיסה ומסובבים כמו במכונת כביסה, רק ידנית .

שואב אבק. לא צריך לטרוח יותר מדי אם משתמשים במוצרים של אחד מלקוחות צ'יף.

מנקה עדשות של כונני CD. בנוסף לתוכנת ניקוי לתואמי IBM , כוללת תמיסת ניקוי. 

מגבונים אנטי סטטים. מיוחדים לציוד אלקטרוני.
 

גופיית הפלא. יש לכם גופיית כותנה איכותית אך ישנה, שעברה המון כביסות, אינה נוטה להיקרע, וכבר אין לה סיבים חופשיים להשיל? אמצו אותה לעבודה בפינת המחשב, כבסו אותה לעיתים קרובות וייבשו אותה במייבש צנטריפוגאלי.

נייר עדשות, מכונה לפעמים "נייר אורז". דפים עדינים לניקוי עדשות  של מצלמות וציוד אופטי. מסיר כתמים ואבק בלי לגרום לשריטות.

ערכה לניקוי עכבר כדורי. עם כלי מיוחד שמישר את ה-SIMS/SIPS, מגבונים ותמיסת ניקוי

ספריי אנטי סטטי רגיל. מגן על המחשב ועל כל המשטחים שאינם ניזוקים בטיפול במים (שטיחים, רצפות, בגדים וכסאות...) מסייע במניעת מטעני חשמל סטטי מצטברים שעלולים להזיק למחשב.

ערכת ניקוי כונן פלופי, דיסקט ניקוי ותמיסה אנטי סטטית יעשו את העבודה.

Feng-Shui. יש הממליצים ניקוי אנרגטי של המערכות, החדר, המבנה והראש בדרכים אלטרנטיביות. אחת מהן היא סידור החפצים על פי התורה הסינית העתיקה. יש וויכוח אם זה עובד או לא, אבל הזזת פריטים מאוד מועילה ועוזרת למצוא דברים שהלכו לאיבוד. תופעה מעניינת: תקלות לאחר הסידור מחדש. בדקו אם חיברתם נכון מחדש את המרכיבים...
 

לא לשכוח!

1. לקרוא היטב בתוויות, ולא לוותר לאותיות הקטנות
2. את כל החומרים שומרים כמה שיותר רחוק ממערכות המחשב, בעקר המיכלים בלחץ והדליקים.
3. עדיף להימנע מחומרים לא ידועים ולא לגעת באלה עם תוויות קרועות, מכוסות עם תוויות מחיר או אחרות שלא מאפשרות לנו לקרוא את מלוא המלל, או שאבדו את התווית בכלל...
4. הפשוט עדיף תמיד על המורכב (אוויר בלחץ, למשל)

5. שימו לב להערות לגבי שמירה על איכות הסביבה.
6. LAST BUT NOT LEAST: לא לפתוח רכיבים חתומים כדי לנקות בפנים...

חדוות המשמש

את התערוכה השנתית הגדולה לקהל הרחב בתחום המחשוב, עורכים בישראל בעונת המשמש. בזמן שבגני התערוכה סבלים סוחבים תפאורות ואנשי מכירות פותחים חבילות של פרוספקטים, אני מתבוננת בעץ המשמשים בחצר.
המשמש האורגאני הוא זה שתמיד נזכרים לרסס אותו לאחר שזבוב הים התיכון כבר הספיק לעקוץ להנאתו את הפרי הקטן. משום כך, ומול עובדות מוגמרות, מחליטים אצלנו לא לרסס בכלל, או "אולי בשנה הבאה". המשמשים מצהיבים; יש שלב התחלתי בו הם עדיין חמוצים אך נקיים ויפים. בזמן שרימות ה- Ceratitis capitata (שהיא הזהות הארגונית של הזבוב) מתחילות להתפתח, במהלך יום-יומיים ניתן להגיע לפשרה עם העץ: מכל משמש יהיה חצי למאכל וחצי לחרקים. אחרי זה, כבר מוחלט כיבוש הזבוב, הטבע גבה את קורבנו ועדיף לא להתקרב לפרי הזב ומרקיב. רק הגוגו נשאר למזכרת.
בתערוכות וכנסים של מחשבים, אלגורית עץ המשמש זועקת לשמים. הלא הכנסים מתקיימים באדיבותם של ספונסרים. בהזדמנויות בהן הקהל משלם דמי כניסה, עוד נעשה מאמץ מסוים להעביר חומרים ערכיים, או שכך לפחות יראה.
האינטרס שלנו כקהל הוא כמובן ללמוד, לעמוד על טיבן של שיטות ופתרונות, ולקבל כלים לעבודה ולהחלטה. יש לנו בוודאי אפשרות לרכוש את הידע בעצמנו, בקורסים אוניברסיטאיים, בחריש הספרות העולמית, בניסיון עצמי ממושך, בסקירה שקדנית של מקורות המידע באינטרנט, ועוד. זה דורש השקעת זמן ומאמץ. לקום מוקדם ולקטוף.
יש דרך קלה יותר, והיא לקבל מנות מרוכזות של מידע בימי עיון הנפוצים של החברות והפורטלים. אמרנו שהאינטרס שלנו הוא ללמוד? אז האינטרס של הספונסרים אינו ללמד, אלה למכור לנו. יש -כמו במשמש- אפשרויות לפשרה. מדובר בהרצאות בהן הוונדור מגיש חומרים לימודיים, מאיר עינינו בידע מרוכז, ומסית באלגנטיות את תשומת לבנו לפתרון זה או אחר שנמצא בסל המכירות שלו. המתכונת לגיטימית בעיניי. הפשרה מובנת מרגע ההזמנה.
אלה מה, בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר ימי עיון עקרים. כאלה בו העניין האמיתי נמצא מחוץ לאולם. ההרצאה אינה פשרה אלה רצף שבחים ממוקדים לסחורה מסוימת, והמרצה רוכל. לא נשאר לנו אפילו חצי מהמשמש. מתלבשים יפה, נוסעים העירה, אוספים כרטיסי ביקור ופרוספקטים בשקית מעוצבת, שותים קפה בעמידה מוקפים עמיתים חברותיים, ומתעדכנים ברכילות האחרונה. נחמד, אבל קצת חבל על יום העבודה שלנו.
כולם יודעים כי הספונסרים שמשלמים יותר מקבלים את שעות שיא הנוכחות. כולם יודעים שאחרי ארוחת הצהריים, העולים לבמה ידברו אל הלמפה.
אני אומרת: לדרוש את הפשרה. לכתוב את דעתנו האמיתית במשובים, אף בלי להתייחס לשאלות המכוונות המופיעות בטפסים. להצביע ברגליים בכל אחת מההרצאות, גם אם רק הגענו, או אם תור ארוך של מאחרים מצפה לכיסה בו אנו יושבים. לצאת עם הגוגו ביד, ושהם יקבלו את המשמש המתולע. כך, חברים, גם אנחנו נוכל לחנך.
 

דיסקים מפוסטרים

כך כתב לאחרונה אחד מיצרני תוכנות למחיקת מידע:

According to the United States Air Force, sanitizing means removing all traces of information from a hard disk "in a manner that gives assurance that the information is unrecoverable by any means". Sanitizing (also called purging) defeats attempts to recover information based upon a technical attack, such as undelete software, sector editors, and more advanced methods.

במדעי החיים, המונחים sterilization, disinfection, degerming, asepsis, sanitization,  מתארים פעולות ותהליכים להעלמה בדרגות שונות של מזהמים - חלקם מכוונים לרקמות חיות, וחלקם לחומרים, כלים ומשטחי עבודה. בקיצור, להיפטר מכל גורם בלתי רצוי, שפיר או ממאיר. לא בכדי נבחרה מבין כולן המילה sanitization - הפחות מחמירה יחסית- כדי לתאר את מחיקת המידע ממדיה המושלכת לבלאי.
בשפת היום יום, המושג הנפוץ מכולם הוא cleansing, שמחייב אף פחות מהקודם
מדעי השחזור רואים תועלת מכל צעד קדימה במדעים אחרים, מפיזיקה ועד ביולוגיה. היום ניתן לשחזר מידע שלפני חודשיים היה נחשב לאבוד לנצח. רבים שואלים אותנו: מהי הדרך האולטימטיבית להשמיד מידע? כל תשובה נכונה לרגע התשובה, יכולה להפוך מיושנת בעוד זמן מה. במעבדה שלנו אומרים בחיוך "תנו לנו אין סוף זמן ואין סוף תקציב, ונחזיר כל דבר שתרצו"
בקשר לפסקה איתה התחלנו, עולה השאלה האם ה-"more advanced methods" שייכים לעולם הלוגי - כמו גם שתי השיטות האחרות שנמנו בה. סביר להניח שאכן כך, מפני שעם תוכנת מחיקה, שהיא "נשק" לוגי, אפשר להשתתף בקרב לוגי בלבד.
בידינו דרכים להבטיח העלמת המידע (annihilation).דרכים אלו אינן, עדיין, זמינות לציבור הרחב. כמו עם כל דבר, סוף המעשה במחשבה תחילה: כדי לא להשאיר שאריות, על בעלי המידע לתכנן ולהתכונן בטרם המידע נכתב. לכל פרט וארגון דרכים מועדפות (ואף נדרשות על פי תקן) להשמיד את המידע שלו. עליהן להתאים לצרכי הסודיות -קרי המוטיבציה והיכולות של מחפשים פוטנציאליים אחר מידע זה- ולתקציב הדרוש. לצערנו, מה שבפועל קיים זה התאמה הפתרונות לתקציב ולא לצרכים.
למען ביטחוננו, אנו מקווים שחיל האוויר שלנו לא יסתפק בסניטיזציה בלבד, אלה ינקוט בדרך של העיקור המוחלט.

למעוניינים , צרו קשר

פינתו של עופר - קופות גמל

החל מ -1.7.04 עפ"י הנוסח המתוקן של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח נקבע, כי בכל מקרה של שבירת קופ"ג, שהייתה בבעלות מעסיק שלא על פי התקנות גם במסלול הוני וגם במסלול קצבה (כלומר פדיון תגמולי מעביד שלא עפ"י התקנות) יחשב הדבר כ"הכנסת עבודה" בידי העובד, כלומר, המס שישולם ע"י העובד יהיה בגובה המס השולי שלו ולא כמו בעבר שבגין שירת קופ"ג שולם שעור קבוע של 35%. ( מס-קנס)
בכך אובד היתרון של שבירת קופה ללא עזיבת עבודה לבעלי הכנסה גבוהה.

לדעתי ,לא רחוק היום בו לא תהיה אפשרות לפדות גם קופ"ג הוני לפני גיל 65 או גיל פרישה אחר שיקבע , גם בהתקיים התנאים בתקנה 34

מאת עופר צינורי, CLU -סוכן ביטוח.         תשאלו את עופר בפורום תפוז

החבר הטוב ביותר נמצא שם תמיד בשבילנו
אם נבקש ממנו טובה קטנה, כמו שחזור פסקה מתוך קובץ,
או טובה גדולה, כמו שחזור מידע משרת שלם שנפל.

בשביל מה יש חברים ?

בחר ב-BOS ותן לנו לגבות אותך!

בקש עוד מידע
 

וו
     מזל טוב ל"אנשים ומחשבים"   
     ועבודה נעימה במשרדים החדשים