האושר אינו המטרה,

הוא הדרך...

הודעה :  יתכן שינוי במועד הופעתו של ידיעון שבוע הבא.

 טכנולוגיית   MAID
 

למי שנתקל לראשונה במושג, MAID הן ראשי תיבות של הקונספט הנקרה Massive arrays of idle disks.

"למרות שהטייפ מלך ב-storage archiving במשך למעלה משני דורות, הדיווחים המוגזמים לגבי מותו של הטייפ ממשיכים להגיע. העלבון האחרון למדיה זו בא מטכנולוגיות המעוצבות לכיבוי כונני הדיסקים כאשר אלה אינם בשימוש", אומר סקוט טיילר ב- .www.infoworld.com, והוא מתכוון ל-MAID.

הקונספט של MAID דומה לזה של RAID, אלא שבמערכי MAID לא כל הדיסקים  מסתובבים בו זמנית. רבים מהדיסקים נשארים "רדומים" (כבויים) עד אשר הפעלתם נדרשת. זמן ההדלקה של דיסקים מסוג SATA , איתם עובדים מוצרי ה-MAID אשר בפיתוח עד כה, הינו כ- 10 שניות. הראיון נשמע בעצם דומה לזה של ספריית טייפים אוטומאטית דמיונית, בה הוחלפו הקלטות בדיסקים.

המושג העתיק בתעשיית האחסון האומר ש- 80% מן הפעילות מתבצעת רק על 20% מהאחסון הפיזי תרם לגיבוש הקונצפט  ב-MAID.

מטרת הטכנולוגיה החדישה להאריך את חיי הדיסקים ולסייע בהורדת עלותם לגיגה בייט, לרמה של מחיר הטייפ לגיגה בייט.

על ידי צמצום מספר הדיסקים הפעילים בו זמנית, מצמצמים בצורה משמעותית את עלויות בקר הדיסקים על ידי ירידה במספר חיבורי ה- I/O path, דרישות cache, ומורכבות כוללת של הבקר. MAID מספקת את הבטיחות המסורתית למידע עבור זמינות גבוהה יותר. השימוש באחסון על MAID אינו מתאים לכל היישומים, ובעיקר פונה לשטח הגיבוי-שחזור, לפעילות נמוכה יותר של מידע רפרנטי ושל תוכן קבוע, ביחסי עלות תועלת טובים ובהתאם לדרישות ביצועים. הפתרון מתאים במיוחד להאריך את חיי הדיסקים מסוג SATA, שנועדו להסתובב בצורה מתמדת. דיסקים אלו עוצבו להפעלה במחשבים נישאים ושולחניים, אמנם יותר ויותר מוטמעים במארזים גדולים, עם מערכות קירור מאסיביות כדי להבטיח שלא יתחממו יתר על המידה. הדלקת הדיסק רק בעת הצורך תביא לחסכון בעלויות של במערכת קירור מקיפה, והדבר עשוי להוריד את מחיר המערך בכ- 25% (בהשוואה למוצרי חומרה אחרים לגיבוי מבוסס דיסקים, כגון מערכי ATA הנמכרים על ידי Nexsan)

 לדבריו של מנכ"ל חברת Copan, לקוחות כבר הרבה זמן מחפשים חלופה לגיבוי על טייפ, במחיר של טייפ. הוא מנבא כי בשלהי 2006 כבר לא נראה בסביבה טייפים נסחבים הנה והנה. מוצר -עדיין ללא שם- של חברתו משתמש בטכנולוגיה מבוססת MAID, ומאפשר למערך דיסקים Serial ATA להיות מותחל ומופסק כאשר נדרשת גישה לחלק מסוים של מידע, על  גבי דיסק ספציפי.
בינתיים, חברת Exavio עסקה בפיתוח מוצר עם טכנולוגיה דמוית MAID המדליקה ומכבה דיסקים ATA בעבור לקוחות המאחסנים מידע דיגיטאלי כגון וידאו ואודיו. מנכ"ל  החברה מציג את יתרונות ה- MAID כחוויה שחווים בעת השוואת מכשיר DVD עם VCR. עם מכשיר DVD קל יותר למצוא סצנות, עת שעם טכנולוגיית VSH יש צורך לגלגל אחורה את הסרט. (זכרו כתבתנו "בעדינות" בגיליון מ- 26 בפברואר)

עם אחסון על גבי דיסקים, הארגונים מסוגלים לבצע את השלב הפיזי של איתור המידע באלפיות השנייה, בעוד שהטבע המכאני של הטייפ יכול לגרום לאיחור של 10 שניות או יותר.

האנליסט Fred Moore מאמין כי אחסון על דיסקים במחיר נמוך, משולב עם פונקציונאליות ה- MAID, יהיה בקרוב באותם יחסי עלות-תועלת כמו הטייפ. הוא הוסיף כי לפני שפירמות המוכרות טייפ יתחילו לקבל את MAID, עליהן להחליט אם מקומה יהיה כפתרון משלים  או תחרותי למוצע הנוכחי

כמה מילים שלנו

כזכור לכולנו בצ'יף אמרנו את אותם דברים בדיוק כבר באמצע שנות התשעים, ולא רק אמרנו אף עשינו, בשנת 1995 התחלנו בפיתוח מערכת BOS לגיבוי על דיסקים קשיחים מתוך אותן תובנות בדיוק.

כאשר המלצנו, לפני שנתיים ושלוש, לעבור למערכי ATA מרובי דיסקים, עבור מערכות גיבוי, חשבו שאנחנו מתבדחים.

גם היום, אנחנו לא מתבדחים.

מדור תרבות (ארגונית)

ארכיון חם

רשומות ארכיוניות הן תוצאה מהפעילות היום יומית

בכל מסמך שאנו כותבים, בכל מכתב שנשלח, בכל ישיבה המניבה פרוטוקול, אנו יוצרים רשומות. "אוספי הרשומות הבלתי-עדכניות של יחידים, קבוצות, ארגונים וממשלות, המכילים מידע בעל ערך מתמיד או מתמשך נקראות ארכיונים", כתבו ב-.אתר הארכיונאים

כולם מפיקים תועלת מארכיונים, גם מי שלא השתמש בהם לעולם. חוקרים עושים בהם שימוש מפני הערך האדמיניסטרטיבי והן למטרות שונות מאלה שהובילו ליצירתם. למשל, חוקרים ברפואה מסוגלים לקבוע דפוסי הופעה של מחלות, סופרים יכולים לקבל מושג על דרך החשיבה של אנשים בעבר או בקבוצות מסוימות, ועסקים יכולים להפיק תובנות לגבי יחסי ציבור ושיווק של מוצרים חדשים. מעבר לכך, פריט ארכיוני יכול להציל חיים, להכריע בסוגיה משפטית, לקבוע זכויות ,לחסוך משאבים, ועוד.

המילה ארכיון עצמה מעוררת אסוציאציות  עם מפלצות מעופשות, מסדרונות אפלים, קברי נצח למידע, ועוד רבים לא סימפאטיים באותה מידה. בד"כ לגשת לחפש בארכיון הוא סוג של עונש השמור לעובדים שצריכים עוד להוכיח את עצמם, לבעלי תפקידים אפורים, בעיקר משום שעבודה זו דורשת סבלנות, השקעה, זמן רב, ותוצאותיה אינן תמיד מוצלחות. כל ההילה הדיכאונית הזו נובעת בעצם מיעילותה הלקויה של התרבות הארגונית. הנהלים הארכאיים מכתיבים כי עלינו לשמור מסמכים על עותקיהם, מבלי להנחות אותנו כלל בדבר האיכות והירארכיה בתיוק. בעצם, בכל ארגון הוחלט פעם לאגור את המסמכים בשיטה זו או אחרת - אמנם מאז נוצרו במהלך השנים תצורות חדשות של מידע, טפסים וקבוצות מסמכים חדשים, והארכיון תופח במהרה למפלצת אמורפית. המפלצת גם מצמיחה אברים חדשים על פי צורך, בלי כיוון של מדיניות נבדקת ומתוקנת מפעם לפעם.

לארכיון הממוצע נכנס חומר חשוב יחד עם חומר מיותר, או שחוזר על עצמו משום הפחד להחליט שמותר לוותר עליו. מקור לפחד זה בהעדר בהנחיות ברורות. בכנות, נראה שאין הנחיות כאלה מפני החשיבות המשנית של הארכיון בסדר העדיפויות הארגוני.

קו התפר

ארכיונים מודרניים כוללים צילומים, סרטים, הקלטות קול ווידאו, קלטות מחשב, תקליטורים אופטיים, כמו גם מכתבים, יומנים, וכתבי עת על נייר. בואה של טכנולוגיית המחשוב האמורה הייתה לייעל את דינאמיקת התיוק והאיתור של רשומות ארכיוניות, יצרה בעצמה מכשולים לזרימת המידע. בבואם להטמיע את הטכנולוגיות החדישות, יצרו המחשבנים דינאמיקות חדשות ומנותקות מתהליכים ארגונים מסורתיים. תהליכים אלו לא פסקו, המשיכו להתקיים בנוסף ובמקביל. כך, נשארנו ברוב המקרים עם עולמות כפולים: זה הפיזי וזה הווירטואלי, שנפגשים בצלקת פונקציונאלית. הקלדת מסמכי נייר או סריקתם לקבצים ללא מיון והכוונה מחושבים על פי יעדים ארוכי תווך גודשים את מתקני האחסון של מערכות המחשב, כפי שתיקים ואוגדני קרטון מעמיסים על המדפים, ובאותה מידה מקשים על איתור מהיר של מסמך קריטי בעת הצורך.

ארכיונאים

במקצוע הארכיונאי המטלה הראשונית היא לקבוע ולתחזק שיטת בקרה פיזית ואינטלקטואלית על רשומות בעלות ערך מתמשך או מתמיד. הארכיונאים ממיינים רשומות, תהליך הדורש הבנה של ההקשר ההיסטורי או המציאות בהן נוצרו הרשומות הללו, השימוש אליו הן נועדו, והיחסים שלהם עם מקורות אחרים. הארכיונאי משתתף בצורה מכרעת בקביעת נהלים ייחודיים ותקנים המשתנים מארגון לארגון, ואז מסדר ומתאר את הרשומות בהתאם נהלים ותקנים אלו. הוא מבטיח את השימור לתווך ארוך של ה"אוסף", מסייע לחוקרים, מתכנן ומנהל תוכניות לשימוש בחומר תחת אחריותו. הארכיונאי הוא בעל תפקיד מפתח כדי להביא להרמוניה בין שני העולמות.

במציאות בת ימינו, על ארכיונאים לשקול כלים טכנולוגיים ממדעי המחשב כדי להתגבר על פער זה. מכוח המציאות, כלים אלה מוכתבים על ידי ידועני המחשוב, להם לא תמיד מתאפשרת העמקה במצב הזרימה הקונבנציונאלי בארגון.

ארכיון חם הוא לכאורה משחק מילים בהיפוך, המיצג את היעד אליו צריך לשאוף  ארגון יעיל. ארכיון חם מהווה כלי לחסכון במשאבי זמן וכוח אדם. בחירה ושילוב של טכנולוגיות מחשוב מתאימות מסוגלים להפוך ארכיון לארכיון חם, לצמצם שטחי אחסון, למזער זמני תגובה, למקסם זמינות מידע, ולהקל על מיזוג בין המערכת הפיזית והמערכת הוירטואלית. קיימות תוכנות ארכיון קונבנציונאליות רבות, המטפלות ברמת המאקרו בתיקים השונים הכלולים בארכיון. עם התקנתן, נכנס הארגון כביכול  ל"עידן חדש" וזר לשיטות שהיו נהוגות בן עד לאותו יום. בקו התפר, המידע זולג, ותסכול הולך וגדל בין הנפשות הפועלות בסביבה הארגונית, המזינות והניזונות מאוצר הארכיון.

שאלות בעניין הכתבה ניתן לשלוח ל: info@chief.co.il

מהיכן קיבלנו את המילים  AGENT  ו- PROXY

Agent

1. One who (or that which) acts or exerts power, as distinguished from the patient, and also from the instrument.
2. He who operates in a particular direction, who produces an effect. Of things: The efficient cause.

Proxy 1. The agency of one who acts by appointment instead of another; the action of a substitute or deputy

.3. a. A person appointed or authorized to act instead of another; an attorney, substitute, representative, agent.

Oxford English Dictionary. Oxford University Press.

"The technical use of the term agent can be characterized into three overlapping periods. During the earliest period (1970 onward) the term was used by the artificial intelligence community. During the same period, the community of Internet network designers used the term in a way similar to our own: a service that acted on the behalf of another. Finally, the 1990's has been the decade of the agents: where the concept of potentially intelligent, autonomous computer programs that interact with each other within a networked community is nearly ubiquitous. It was also during this latter period that the term proxy became widely used.

The technical concept of an agent was seminally used by the artificial intelligence community in the late 1960's. However, it did not relate to computer programs, but to linguistic analysis.

Agents were the subject of papers on intelligent information sharing systems and artificial intelligence throughout the 70 and 80s'. Occasionally, IT related papers used the term as any other discipline would, such as "computers as an agent of change.". Consequently, the use of the term to denote an initiator of action both within the AI/linguistic community and its typical English usage led the term to be used as a substitute of the term "program" when the connotation of autonomy and network interaction were required.

<networking> In the client-server model, the part of the system that performs information preparation and exchange on behalf of a client or server. Especially in the phrase "intelligent agent" it implies some kind of automatic process which can communicate with other agents to perform some collective task on behalf of one or more humans. [Free On-line Dictionary of Computing]

Interestingly, non-IT related fields, but those that shared the same theoretical grounding (network, queuing, and operations research theory) used the term in ways that foreshadowed its current diction. A 1976 paper [Chan] used the term (as well as spider!) in speaking of transportation and networks of roads. While agents were the subjects of papers for nearly two decades, it was in the 1990's that the term became worthy of appearing in the title. Perhaps this was because such research now had cohesive venues for research and discussion.

One of the best sources of information on how the terms agents and proxies came to be used in the context of the Internet and Web is the IETF's Request for Comments (RFC) archive. While the first occurrence of agent in an RFC was administrative, [RFC95] its technical debut was instructive in its use with respect to qualifying an agent as a program that resides on and communicates with other programs on a network.

During the 70's, the only other time agent was used in a technical sense was to refer to refer to the sender of an email. [RFC733] However, in 1980, with the arrival of the Transmission Control Protocol (TCP) [RFC761, RFC793] its usage was firmly established as a keyword in protocol and data format vernacular.

By 1987, the Internet TCP/IP protocol had matured sufficiently that the larger issue of network architecture and management became a focus of work at the IETF.

A concept integral to proxy was that of a gateway. Gateways often provide an interface between two networks -- each of which may use a different networking protocol. A proxy is able to act as a go between, representing requests or services on behalf of one party in terms the second party can understand. Both of our terms, agent and proxy, received their fullest treatment in 1989 in RFC 1095. Proxy is explicitly placed in a legal context.

3.1. Architectural Overview

The basic concepts underlying OSI network management are quite simple [16]. There reside application processes called "managers" on managing systems (or management stations). There reside application processes called "agents" on managed systems (or network elements being managed). Network management occurs when managers and agents conspire (via protocols and a shared conceptual schema) to exchange monitoring and control information useful to the management of a network and its components. The terms "manager" and "agent" are also used in a loose and popular sense to refer to the managing and managed system, respectively.... The terms "manager" and "agent" are used to denote the asymmetric relationship between management application processes in which the manager plays the superior role and the agent plays the subordinate.

4.3. Proxy Management

Proxy is a term that originated in the legal community to indicate an entity empowered to perform actions on behalf of another. In our context, a proxy is a manager empowered to perform actions on behalf of another manager. This may be necessary because the manager cannot communicate directly with the managed devices either for security or other administrative reasons or because of incompatible communication mechanisms or protocols. In either case, the proxy assumes the agent role with respect to the requesting manager and the manager role with respect to the managed device.

Subsequently, the terms agents and proxy have become integral to the nomenclature of networks and their applications. This includes email [ref], ftp [ref], the Web [HTTP], and firewalls [ref]. The MIT Media Lab has popularized and extended though on software agents [Maes], and others have begin to think about the social implications of autonomous network agents in a legal context "

מתוך עבודתו של :  Joseph M. Reagle Jr

באתר : www.xent.com

שילוב ב-Excel

"פטנט" כיצד לשלב תאים בגיליון אסקל, ראו בדף:

http://www.contextures.com/xlCombine01.html

k

קטן, זריז ופיקח

.המלצה :

את המוזיקה שאהבנו משנות ה 60-70-80

משמיעים בקפה רש"י, בתל אביב (מפה)

בימי שישי בערב, החל מהשעה 23:00