"כמעט לכל
מחשב ושרת יש כונן קשיח אחד או יותר. כל מיינפריים או מחשב
על מחובר למאות כוננים קשיחים. הם קיימים אפילו במכשירי וידאו המשתמשים בדיסקים קשיחים במקום
בסרטים מגנטיים. הדיסקים אוגרים מידע דיגיטאלי ומאפשרים למחשבים "לזכור" את המידע עם הפסקת החשמל.
הדיסקים
הקשיחים הומצאו בשנת 1957. בהתחלה הם היו בעלי קוטר של 24 אינץ'
וניתן היה לאגור על גבם רק מספר MB. קראו
להם אז (RAMAC):
random
access method of accounting and control
מאוחר יותר הם כונו דיסקים קשיחים,
להבדילם מן הדיסקים הרכים או floppy disks.
לדיסקים הקשיחים פלטה קשיחה אחת או יותר המכילה את המדיה המגנטית.
לעומת ה-floppies ולטייפים, המכילים
קרום פלסטי דק וגמיש.
ברמה
הפשוטה ביותר, דיסק קשיח אינו שונה בהרבה מקלטת שמע. הן בדיסק והן
בקלטת משתמשים באותן טכניקות של הקלטה, הן ניתנות למחיקה וכתיבה
מחדש, והן "תזכורנה" את הדפוסים של הזרם המגנטי האגור על גבי המדיה
למשך שנים רבות.
אמנם,
קיימים מספר הבדלים מהותיים:
1. החומר
המגנטי הקולט בטייפ מצופה סרט פלסטי דק.
בדיסק
הקשיח החומר המגנטי נמצא בשכבות על גבי דיסק זכוכית או אלומיניום
בעל דיוק גבוה. לאחר מכן משויף עד להחלקה כראי.
לקטע המלא
למידע נוסף