גיב
מי פייבר
Fiber
optics הינה טכנולוגיה
המשתמשת בסיבים (fibers) פלסטיים או
מזכוכית כדי להעביר מידע. כבל מפייבר אופטי מורכב מצרור סיבים
זכוכית, וכל אחד מאלה מסוגל להעביר מסרים מאופננים לגלי אור
לפייבר אופטי יש מספר יתרונות על
קוי התקשורת המסורתיים ממתכת:
1. פס רחב הרבה יותר, המאפשר העברה
של יותר מידע מאשר הכבלים ממתכת
2. הפייבר אופטי פחות רגישים מכבלים
רגילים להפרעות.
3.הפייבר אופטי דקים וקלים יותר
מכבלים ממתכת.
4. ניתן להעביר דרכם באופן דיגיטאלי
- הצורה הטבעית של המידע הממוחשב- במקום בצורה אנלוגית.
החיסרון העיקרי של פייבר אופטי הינו
מחירה הגבוה של התקנתם. בנוסף, הם יותר שבירים מחוט ברזל וקשים
לפיצול.
פייבר אופטי הינה טכנולוגיה נפוצה
ל-LAN. חברות טלפוניה מחליפות באופן סדיר
את קוי הטלפון המסורתיים בכבלים מפייבר אופטי. בעתיד, נראה כי כמעט
כל אמצעי התקשורת ישתמשו בפייבר אופטי.
Fibre Channel
הינה טכנולוגיה
להעברת מידע בין מתקני מחשב בקצב של עד 1 Gbps,
כלומר מיליון ביטים לשנייה. טכנולוגיה זו מתאימה במיוחד לחיבור
שרתים למתקני אכסון משותפים ולחיבור הדדי של בקרי אכסון וכוננים.
היות ופייבר צ'אנל הינו מהיר פי
שלוש מ-SCSI, הוא התחיל כבר להחליף אותו
כממשק התמסורת (ה-transmission interface) בין שרתים ומתקני אכסון ב-
cluster.
טכנולוגיה זו הינה גמישה יותר:
המכונות יכולות להיות במרחק של עד 10 קילומטר במידה ומשתמשים ב-Fiber
optics כמדיה פיזית. למרחקים
קטנים יותר, אין צורך בפייבר אופטי, מפני שה-פייבר צ'אנל גם עובד
באמצעות כבל טלפון פשוט (שני חוטי נחושת מבודדים שרצים ביחד) או
באמצעות
coaxial cable,(עשוי
נחושת ומכיל "תעלה"
פיזית מרכזית, המובילה את האותות.
התעלה מוקפת שכבת
בידוד, ואחריה קיימת עוד תעלה פיזית
קונצנטרית- התעלה החיצונית משמשת הארקה)
Fibre Channel מציע ממשקים מנקודה לנקודה,
ממותג, או ב-loop. הוא נוצר לעבוד עם
SCSI, IP, ועוד
פרוטוקולים, אך עדיין מקבל ביקורת על גמישותו המועטת להתאמה - בעקר
מפני ש (כמו בתקופה הראשונה של טכנולוגיית ה-SCSI)
היצרנים מתרגמים באופן שונה את הספציפיקציות ומגוונים את
האימפלמנטציות.
תקנים ל-Fibre Channel מתוארים על
יד התקן :"Fibre Channel Physical and Signalling standard",
ועל ידי
ANSI X3.230-1994.
http://searchnetworking.techtarget.com מתוך
|