הבסיס התיאורטית להמשכיות העסקית נוצרה והתפתחה בסביבה הצבאית.

הצורך להמשיך ולתפקד ביעילות תוך כדי קרות שינויים מהירים ולעיתים גורליים במצב, המיקום והצוות, המפריעים לזרימה התקינה של הדברים, העסיק מאז ומתמיד את המנהיגים והאסטרטגים הצבאיים.

 

במהלך שנות השישים מספר אנשים המעורבים בעולם העסקים הצפון אמריקאי החלו להבין כי לשמר מידע בעת אסון אינו תמיד ערבות להישרדות העסק לאחר ההפסקה שגרמה אותו אסון. בכדי שהעסק ישרוד וישגשג, התגובה והתאוששות ממצב החירום חייבות להיות בדרך מהירה ויעילה.

דרך מחשבה זאת נוצר הדור הראשון לתוכניות ומתכנני התאוששות מאסון.

 

בשנות השמונים המוקדמות מספר רב של מומחי התאוששות מאסון התחילו להבין כי תוכניותיהם חייבים לכלול תכנון מניעתי של התאוששות מאסון על מנת להיות יעילים באמת. כמובן, האווירה הקלה והפורייה ביותר לפעולה היא זאת בה אין הפרעות והפסקות. מכאן התפתחה תרבות התכנון כוננות למצבי חרום וה"אבטחה עסקית כללית" (Total Business Safeguarding ). בו זמנית, יותר ויותר עסקים באמריקה הבינו את ההטבות של התכנון להתאוששות מאסון –Planning Disaster Recovery – והתכנון למוכנות למצבי חרום – Emergency Preparedness Planning.

 

התפשטות המסחר שגרר את ה"בום" של שנות השבעים המאוחרות, הנחיל את האתוס של DRP ו- ERP לעסקים באירופה ואסיה.

עם העלייה בהתעניינות באו גם רעיונות ונקודות מבט חדשות ממספר רב יותר וממוקד יותר של מקצוענים. ההשפעה של רעיונות ואנשים הוביל להתפתחות של התכנון להמשכיות עסקית כשטח, ולהרחבת הנושא ממספר עסקים בארה"ב לתעשייה גלובאלית.

 

לאחרונה חלה תזוזה להבאת המשכיות העסקית צעד אחד קדימה למקצוע ניהולי לגמרי עצמאי – לקחת את האתוס של ההמשכיות העסקית ולראות את כל היבטיו של העסק במגמה של ניהול פעיל של המשכיות העסק, כדי שכל מערכותיו ותהליכיו יפעלו ברמה קבועה ורצופה.

 

 תרגום מתוך www.it.continuity.com